Loading AI tools
זכוכית געשית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פּוּמִיס או חֲפָף או אבן ספוג הוא סלע פירוקלסטי, סוג של זכוכית געשית הנוצר מהתקררות מהירה של לבה עשירה בצורן דו-חמצני ובבועות גז ואדי מים. הסלע הנקבובי קל עד כדי ציפה על פני מים ויצירת "רפסודות פומיס".
 | |
| פומיס נקבובי | |
| סוג הסלע | געשי, זכוכית געשית |
|---|---|
| סביבת היווצרות | געשית |
| הרכב | מגוון, כל הרכב מגמטי |
| תכונות וזיהוי | נקבובי, צף על-פני מים |
שימוש בשם "פומיס" נעשה בימי הביניים ומקורו בלטינית: pumex – אבן או סלע,[1] אך מופיע עוד קודם לכן, בשנת 325 לפנה"ס במונח יווני המתאר את מרקמו הנקבובי של הסלע שמשמעותו: אכול תולעים.[2] גם כינויו העממי נובע ממרקמו: "אבן ספוג".[3]
פומיס נוצר בעיקר מלבה עתירת סיליקה – ריוליטית או דקיטית. עם זאת, תנאים מתאימים עשויים לעיתים נדירות ליצור פומיס גם מסוגים אחרים של לבה – בזלתית או אנדזיטית.[4][5]
הסלע נוצר מקרישה מהירה של הלבה הנוזלית העשירה בבועות גז ואדי מים – למעשה, קצף לבה[6] הנוצר כאשר לבה נוזלית וחמה מאוד נפלטת בעוצמה מלוע הר געש. הגזים והנוזלים – שהיו כלואים בתוך הלבה – מתפשטים ויוצרים בועות, המתקררות במהירות במגען עם אוויר קר או מים.
היווצרות הבועות מתאפשרת עם ירידת הלחץ, שאם לא כן היה נוצר אובסידיאן. למעשה, חימום והתכה של אובסידיאן עד לירידת הלחץ תאפשר לגזים הכלואים בו להימלט וליצור בועות – שיתגבשו לפומיס עם קירורן המהיר.[4]
הבועות הרבות מעניקות לפומיס מרקם ספוגי ונקבובי מאוד – נקבובי יותר מאשר סקוריה. עם זאת, הן מונעות את השבירה הקונכייתית האופיינית למבנים זכוכיתיים. נקבוביות אלה מאפשרות את ציפתו של הסלע על מים.
התקררותה המהירה של הלבה מונעת היווצרות גבישים גדולים ויוצרת מבנה פנימי אמורפי או גבישים מיקרוסקופיים האופייניים לזכוכית געשית.
פיסות הפומיס – ביחד עם חומרי טפרה נוספים – נופלות לקרקע ויוצרות טוף, ואף חרוטי פומיס דוגמת הר הגעש וולקן בפפואה גינאה החדשה.
צבעו של הפומיס בהיר, בעיקר לבן אך גם אפרפר, צהוב, ורדרד וחום בהיר.
פומיס אופייני להתפרצויות תת-ימיות, בעיקר בקשתות איים. נקבוביותו גורמת לצפיפות נמוכה, המאפשרת לו לצוף וליצור על פני המים משטחים נרחבים – מעין איים צפים שרוחבם עשוי להגיע לעשרות קילומטרים – הנקראים "רפסודות פומיס".[6] רפסודות פומיס עשויות לשרוד לאורך שנים ולנוע באוקיינוסים ובימים בהתאם לזרמי הים הפעילים בהם.
רפסודה כזו נוצרה ב-1883, לאחר התפרצותו העזה של קרקטואה. שכבת הפומיס התרוממה לגובה של 1.5 מטר מעל פני הים.[4] בטונגה אירעו כמה התפרצויות שיצרו רפסודות פומיס רחבות. אלה צפו על פני הים, ובשנים 1979 ו-1984 הגיעו עד פיג'י.
רפסודות פומיס אינן נפוצות מאוד. "ים אבן" כזה עשוי להפתיע ימאים ולהפריע לתנועתם של כלי שיט. ב-1986 גרמה רפסודת פומיס לפגיעה במנוע של כלי שיט הולנדי בים סין הדרומי.[7] במקרה אחר נתקלה יאכטה ברפסודה דומה, שגרמה לפגיעה במערכת הקירור שלה.
עם זאת, לרפסודות הפומיס פן חיובי והן עשויות לסייע בהעשרה ביולוגית. על כמה רפסודות כאלה נמצאו צמחים שהכו בהן שורשים.[6] ביולוגים רואים ברפסודות הפומיס הסבר להעברתם והתפשטותם של מיני צמחים ובעלי חיים מאי לאי בסביבה ימית.[7]
שימושים בפומיס: |
|---|
   |
סלעי פומיס נפוצים במקומות רבים בעולם. ברחבי הים התיכון נמצאים ריכוזים גדולים שלהם, בעיקר באי ליפארי – שם הפכה כרייתו לענף כלכלי חשוב. שברי פומיס התגלו גם בחופי ישראל, ומקורם בהתפרצויות געשיות על קרקעית הים ובאיים געשיים דוגמת סנטוריני.[8]
לפומיס שימושים רבים. מרקמו מסייע בריכוך של בדים והוא משמש ב"כביסת אבן" (stone wash) בג'ינס. הודות למרקם ולקשיותו הוא משמש לליטושם של סלעים בדרגת קשיות נמוכה יותר. שימוש נוסף שנעשה בו הוא בתעשיית הקוסמטיקה – שם הוא מהווה תוסף במשחות וקרמים המיועדים לקילוף עור, או כקוביות המשמשות להסרת עור יבש. אבקת פומיס דקה מוספת גם למשחות שיניים[9] ולסוגי סבון שונים.
תכונות נוספות של פומיס מהוות יתרון בשימושים רבים: משקלו הקל של הפומיס מאפשר שימוש קישוטי בו בעיצוב נוף, בגינון ואף בתכשיטנות. בבנייה נעשה שימוש בפומיס טחון כתוסף ביצירת לבני בניין ולוחות בטון. נקבוביותו הופכת את הפומיס למסנן טבעי ברמה גבוהה. שימוש באקווריומים ובריכות דגים: החללים הקיימים באבן הפומיס מהווים שטח פנים גדול מאוד ומשמשים לגידול בקטריות קושרות חנקן באקווריומים. יכולתה של אבן הפומיס ליצור תאים אנאירוביים מהווה יתרון עצום למגדלי הדגים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
