פוליטיקה של לבנון

פוליטיקה של לבנון היא שיטה פוליטית אשר ייחודית ללבנון, במסגרתה מתקיימת דמוקרטיה פרלמנטרית על בסיס עדתי/דתי, לפיה המשרות הבכירות מתחלקות בין העדות השונות על בסיס מפתח קבוע. שיטה דומה התפתחה בעיראק לאחר הפלתו של סדאם חוסיין. החוקה הלבנונית קובעת כי על הבחירות לבית המחוקקים להתקיים אחת ל-4 שנים. בית המחוקקים בוחר את הנשיא לתקופה יחידה של 6 שנים והנשיא וחברי בית המחוקקים בוחרים את ראש הממשלה. בפועל, משנות ה-70 ועד 1992 לא התקיימו בלבנון בחירות עקב מלחמת האזרחים.

גם לאחר מלחמת האזרחים לבנון לא מצליחה לבסס יסודות של דמוקרטיה חופשית, כאשר בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 השתלט ארגון חזבאללה בפועל על המערכת הפוליטית בלבנון ועל צבא לבנון, ובמקרים שונים משפיע על החלטות כך שיתאימו לאינטרסים של הארגון^[1].

מאז עצמאות לבנון בשנת 1943 הפוליטיקה הלאומית הושפעה בעיקרה על פי המבנה העדתי של לבנון. האמנה הלאומית קובעת את חלוקת עמדות הכוח והתפקידים בפוליטיקה הלבנונית, בהתאם למפקד האוכלוסין משנת 1932 וקובע:

יחס שוויוני בין הנוצרים למוסלמים בפרלמנט והיחס שוויוני גם במשרדי הממשלה (עד להסכם טאיף משנת 1989 היחס היה 5:6 לטובת הנוצרים) וזאת למרות שנכון ל-2021 הנוצרים הם מיעוט של 33.7% בלבנון.^[2]
הנשיא הוא נוצרי מרוני.
ראש הממשלה הוא מוסלמי סוני.
יושב ראש הפרלמנט הוא מוסלמי שיעי.

הנשיא נבחר על ידי הפרלמנט לתקופה יחידה של 6 שנים (בפעם האחרונה בשנת 2004 הארכה של 3 שנים בתקופתו של הנשיא אמיל לחוד). ראש הממשלה וסגנו נבחרים על ידי הנשיא בהתייעצות עם הפרלמנט. על פי החוק, הנשיא חייב להיות נוצרי מרוני. כמו כן, על ההחלטות החשובות של הממשלה להתקבל ברוב של שני שלישים משריה.^[3]

הפרלמנט הלבנוני מכונה "אספת הנציגים" ("מגליס (אל)נואב" בערבית) ומונה 128 נציגים על פי החלוקה העדתית. הנציגים נבחרים לחמש שנים (בעבר היה ארבע שנים). הפרלמנט עבר רפורמה מקיפה יחד עם הסכם טאיף, שבו הפך היחס בין הנוצרים למוסלמים לשוויוני וכמות הצירים גדלה מ-99 ל-128. המושבים בפרלמנט מחולקים על פי חלוקה עדתית אך הבחירות לפרלמנט הן כלליות. כל אדם בוגר רשאי להצביע ולכן על כל חבר פרלמנט להשיג רוב באזור הבחירה שלו. הרוב יכול שיהיה מושג לאו דווקא באמצעות העדה של חבר הפרלמנט, כך מעודדים שההצבעה לא תהיה עדתית כי אם מפלגתית.

מידע נוסף העדה, לפני הסכם טאיף ...

העדה	לפני הסכם טאיף	אחרי הסכם טאיף
מרונים קתולים	30	34
יוונים אורתודוקסים	11	14
יוונים קתולים	6	8
ארמנים אורתודוקסים	4	5
ארמנים קתולים	1	1
פרוטסטנטים	1	1
נוצרים אחרים	1	1
סה"כ נוצרים	54	64
סונים	20	27
שיעים	19	27
דרוזים	6	8
עלווים	0	2
סה"כ מוסלמים ואחרים	45	64
סה"כ	99	128

סגירה

בלבנון מספר רב של מפלגות אבל תפקידן משמעותי פחות מהתפקיד המסורתי של מפלגות בדמוקרטיות מסורתיות. המפלגות בדרך כלל מהוות אוסף אנשים התומכים במועמד מסוים לתפקיד ראש הממשלה. בדרך כלל מורכבת הרשימה רק לקראת הבחירות ולעיתים נדירות מצליחה לצור קואליציה יציבה בפרלמנט לאחר הבחירות. מעולם לא זכתה מפלגה ביותר מ-12.5% מסך הקולות ולא הייתה קבוצת מפלגות שזכתה ביותר מ-35%. בעיקר מחוץ לערים הגדולות, ישנה נטייה לבחירות להתמקד בצרכים מקומיים ולא לאומיים, כך שיריבים פוליטיים יכולים לחבור יחד למען מטרה ספציפית.

לבנון מחולקת לשישה מחוזות: ביירות, הר הלבנון, צפון, בקאע, דרום ומחוז אל-נבטיה. במדינה 3 ערכאות לעניינים אזרחיים, ערכאה למשפטים פליליים, בית משפט חוקתי ובית דין צבאי שיכול לשפוט אזרחים ככל שהדבר נוגע לביטחון המדינה.