פארק הרצליה
פארק מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פארק מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פארק הרצליה הוא פארק בשטח 700 דונם בהרצליה, ליד קניון שבעת הכוכבים, ספורטק הרצליה ואצטדיון עירוני הרצליה. אזור הפארק תחום בין רחוב ז'בוטינסקי במזרח, נתיבי איילון במערב, שדרות מנחם בגין בצפון ושדרות בן ציון מיכאלי מדרום.
מידע כללי | |
---|---|
תאריך הקמה | 1966 |
נתונים ומידות | |
שטח | 700 דונם |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
מיקום | הרצליה |
קואורדינטות | 32°10′08″N 34°49′20″E |
שטח הפארק נקבע בתוכנית המתאר של הרצליה שאושרה בשנת 1974, בכל השטח שממערב לרחוב ז'בוטינסקי ועד מסילת החוף. חלקו על שטחה של שלולית חורף רחבה, שקרויה "הבאסה"[1]. אולם עיריית הרצליה החליטה לקדם תחילה בשטח את בנייתם של מתקני ספורט, כולל המרכז האולימפי הלאומי לקליעה (שנפתח ב-1983) והאצטדיון עירוני (שנחנך ב-1985) ואחר כך ספורטק הרצליה.
הקמת הפארק בפועל החלה בשנת 1996, כאשר העירייה הודיעה כי בכוונתה לשנות את ייעוד השטח מייעוד חקלאי לשטח ציבורי פתוח, לצורכי פארק עירוני, כולל הפקעת 220 דונם שהיו בבעלות פרטית. עם זאת במקביל הסבה את ייעוד חלק מהשטח להקמת קניון שבעת הכוכבים. בשטח שהיה בבעלות העירייה ושאותו חכרה חברת "הכשרת היישוב" מעיריית הרצליה, בפברואר 1998, תמורת 12 מיליון דולר[2]. הדבר הביא לפתיחת מאבק משפטי של בעלי הקרקעות הפרטיים, תחילה מאחר שהעיירה ייעדה חלק מהשטח שהופקע מהם לא לטובת הקמת הפארק, אלא עבור חניון של קניון שבעת הכוכבים[3]. בעלי קרקע הגישו התנגדות לתוכנית ואחר כך תביעה משפטית שהגיעה לדיון פעמיים בבית המשפט העליון[4][5]. הם גם התלוננו שהעירייה אישרה הקמת קניון במקום חלק מהפארק בשטח שברשותה, ובשטחים שבבעלותם לא אושרה בנייה, אף על פי שביקשו להקים שכונת מגורים בחלק מהשטח, כפיצוי על ההפקעה[6].
בדצמבר 2006, דחתה סופית ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, ערר נוסף של בעלי הקרקע הפרטית שהתנגדו לתוכנית להקמת הפארק[7]. שבמקביל כבר פורסם מכרז להקמתו[8].
החלק המרכזי של הפארק, בשטח 220 דונם, תוכנן על ידי משרד האדריכלים שלמה אהרונסון בשיתוף עם עיריית הרצליה, בין השנים 2004–2009. ונבנה, תוך שימור חלק מ"הבאסה" במצבה כשלולית חורף, כחלק מנוף הפארק. ב-18 באוקטובר 2008 נפתח הפארק רשמית לאחר שהסתיים שלב א' בבנייתו, על שטח של 120 דונם[9]. לאחר עבודות הרחבה שהסתיימו ב-2011, וחתמו את שלב ב' בהקמת הפארק, גדל שטחו ל-180 דונם[10].
בשנת 2015 זכו, על תכנון פארק הרצליה, אדריכלית הנוף ברברה אהרונסון בשיתוף האדריכל איתי אהרונסון בפרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף[11]. באותה שנה נפתח שלב ג' בדרומית לשלב א' ובשלב ג' נמצא: בית קפה, גינת כלבים, חנייה ומסלול ופארק חבלים.
בפברואר 2016 הושקה רכבת לילדים המבצעת סיור בפארק.
בעלי הקרקע שעליה הוקם הפארק המשיכו במשך שנים רבות בהליך המשפטי לקבלת פיצויים על ההפקעה[12]. בפברואר 2017 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי עיריית הרצליה תפצה את בעלי הקרקע על ירידת הערך ואובדן הפוטנציאל של שינוי ייעוד הקרקע לבנייה, בסכום של 45 אלף דולר לדונם, או 120 מיליון שקל בסך הכל[13].
הפארק כולל אזורי מדשאות רחבים, אזור למנגל, בית קפה, פאב, אגם, מתקני כושר, עמדות תצפית על ציפורים ומתחם מתקני שעשועים, הכולל גם אומגה. בפארק יש במה ואמפיתיאטרון שבהם מתקיימות הופעות, ובכלל זה מופעי מוזיקה קלאסית ומופעים המשלבים מוזיקה קלאסית ומוזיקה פופולרית בניהולו של המנצח גיל שוחט.
בפארק יש מסלול הליכה וריצה באורך 1,000 מטר ושביל אופניים באורך 1,200 מטר, שמתחבר לשבילי אופניים אחרים באזור. את הפארק פוקדים באופן יומיומי מבקרים לשם פעילות ספורטיבית וריצה, וכן לפעילויות פנאי.
בקרן הרחובות ז'בוטינסקי ואלתרמן נמצא "בית קינן" בתוך פארק המהווה חלק מפארק הרצליה.
ב-1937 קנה אפרים קינן את השטח המבודד הזה ובנה שם חווה חקלאית בשם "חוות הבשן" ובה בניין בעל קומה אחת למגורי הפועלים.
ב-1946 הפך הבית למגוריהם של בנו דוד שהתגורר בו עם רעייתו עפרה וילדיו במשך 60 שנים.
ב-2007 עבר הבניין והשטח לידו לבעלות עיריית הרצליה. הבניין שופץ וניטע פארק גדול לידו. הבית נקרא "בית קינן" ונערכות בו פעולות חברתיות בתחום הקהילה, הטבע והסביבה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.