עץ לימון (סרט)

עץ לימון
	כרזת הסרט
	כרזת הסרט
בימוי	ערן ריקליס
הופק בידי	ערן ריקליס
תסריט	ערן ריקליס; סוהא עראף
עריכה	טובה אשר
שחקנים ראשיים	היאם עבאס; עלי סלימאן; רונה ליפז-מיכאל; דורון תבורי
צילום	ריינר קלאוסמן
מדינה	ישראל, גרמניה, צרפת
חברה מפיצה	IFC Films
הקרנת בכורה	27 במרץ 2008
משך הקרנה	106 דקות
שפת הסרט	ערבית, עברית
סוגה	סרט דרמה
הכנסות	$6,628,437
הכנסות באתר מוג'ו	lemontree
פרסים	זכה בפרס בחירת הקהל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין
	דף הסרט ב־IMDb

הסרט עץ לימון, בבימויו של ערן ריקליס, עוסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני, תוך התמקדות במאבקה של אלמנה פלסטינית נגד שר הביטחון, שגר בשכנות עמה, הרוצה להרוס את מטע עץ הלימון של משפחתה, הנמצא בסמוך לגדר הביטחון.

עובדות מהירות בימוי, הופק בידי ...

סגירה

שר הביטחון הישראלי, ישראל נבון (דורון תבורי), עובר לגור על גבול ישראל והגדה המערבית. כאשר מבנה הנמצא בצד הישראלי בסמוך לקו הביטחון. השירות החשאי הישראלי רואה במטע עצי הלימון של סלמה זידאן (היאם עבאס), אלמנה פלסטינית שמשפחתה טיפלה בשטח במשך דורות, איום לשר ואשתו. רשויות הביטחון מציבות עמדת שמירה וגדר תיל מסביב למטע וכן הוראה לעקור את עצי הלימון.^[1]^[2]

סלמה מרגישה מבודדת מכיוון שבנה עבר להתגורר בוושינגטון ובנותיה נשואות. זקן הכפר, אבו קמאל (מכרם ח'ורי), מייעץ לה להיכנע, אבל היא מחליטה לשכור עורך דין צעיר בשם זיאד דאוד (עלי סלימאן). הם לוקחים את טיעוניהם עד לבית המשפט העליון, בפני השופטת לבנת (ריקי חיות). מירה נבון (רונה ליפז-מיכאל), אשת השר, מזדהה עם סלמה. המקרה מקבל תשומת לב תקשורתית ומירה מעניקה ראיון בחדשות שבעלה מתחרט עליו. מירה מאמינה כי הצבא הישראלי הגיב בחומרה והיא גם שותפה לתחושת הבדידות של סלמה. יחסים סבוכים ולא לגמרי ברורים מתפתחים בין הנשים. כאשר בית המשפט מבטל את הפניה הפלסטינית, מירה עוברת דירה וחומת בטון נבנית בקרקע שבין סלמה ובית שר הביטחון. בסוף הסרט השוט האחרון מראה כי עצי הלימון נכרתו. הסרט צולם בפרדסי קיבוץ ניר אליהו.

הסרט יצא בישראל ב-27 במרץ 2008.^[3] וב-17 באפריל 2009 הוא יצא לקהל הבינלאומי בהפצת IFC Films. הסרט התקבל באופן חיובי בעולם.^[4] באתר "Rotten Tomatoes" הוענק לו ציון 91, והוא תואר כך:

קולנוע ישראלי חיובי ואישי המציע חזור מאופק ומעורר מחשבה של הבעיות בגדה המערבית.^[5]

זכיות בפרסים

בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, זכה ריקליס ב"פרס בחירת הקהל".^[6] בפרסי הקולנוע של אסיה פסיפיק, עבאס זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר, וריקליס ועראף זכו בפרס "התסריט הטוב ביותר". עראף וריקליס היו מועמדים לפרס "התסריט הטוב ביותר" בטקס פרסי הקולנוע האירופי, שבו עבאס הייתה מועמדת לפרס "השחקנית הטובה ביותר".

עבאס זכתה בפרס "השחקנית הטובה ביותר" מבין פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע על שם שייקה אופיר, וכן מטעם הסרט הועמדו: מיגל מרקין עבור העיצוב האמנותי הטוב ביותר, רונה דורון עבור עיצוב התלבושות הטוב ביותר, טובה אשר עבור העריכה הטובה ביותר, חביב שאדה עבור המוזיקה הטובה ביותר, גיל תורן ואשי מילוא עבור הפסקול הטוב ביותר, וערן ריקליס עבור הבימוי הטוב ביותר.^[7]

הצגה המבוססת על הסרט, בבימויה של דדי ברון, הועלתה במרץ 2011 בתיאטרון של דיסלדורף. את המוזיקה להצגה כתב עומר קליין.