עץ לימון (סרט)

סרט ישראלי משנת 2008 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עץ לימון (סרט)

עץ לימון הוא סרט קולנוע בבימויו של ערן ריקליס, שעוסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני, תוך התמקדות במאבקה של אלמנה פלסטינית נגד שר הביטחון, שגר בשכנות עמה, הרוצה להרוס את מטע עץ הלימון של משפחתה, הנמצא בסמוך לגדר הביטחון.

עובדות מהירות בימוי, הופק בידי ...
עץ לימון
Thumb
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי ערן ריקליס
הופק בידי ערן ריקליס
תסריט ערן ריקליס
סוהא עראף
עריכה טובה אשר
שחקנים ראשיים היאם עבאס
עלי סלימאן
רונה ליפז-מיכאל
דורון תבורי
צילום ריינר קלאוסמן
מדינה ישראל, גרמניה, צרפת
חברה מפיצה IFC Films
הקרנת בכורה 27 במרץ 2008
משך הקרנה 106 דקות
שפת הסרט ערבית, עברית
סוגה סרט דרמה
מקום התרחשות יהודה ושומרון
הכנסות $6,628,437
הכנסות באתר מוג'ו lemontree
פרסים זכה בפרס בחירת הקהל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין
דף הסרט ב־IMDb
סגירה

עלילה

שר הביטחון הישראלי, ישראל נבון (דורון תבורי), עובר לגור על גבול ישראל והגדה המערבית. כאשר מבנה הנמצא בצד הישראלי בסמוך לקו הביטחון. השירות החשאי הישראלי רואה במטע עצי הלימון של סלמה זידאן (היאם עבאס), אלמנה פלסטינית שמשפחתה טיפלה בשטח במשך דורות, איום לשר ואשתו. רשויות הביטחון מציבות עמדת שמירה וגדר תיל מסביב למטע וכן הוראה לעקור את עצי הלימון.[1][2]

סלמה מרגישה מבודדת מכיוון שבנה עבר להתגורר בוושינגטון ובנותיה נשואות. זקן הכפר, אבו קמאל (מכרם ח'ורי), מייעץ לה להיכנע, אבל היא מחליטה לשכור עורך דין צעיר בשם זיאד דאוד (עלי סלימאן). הם לוקחים את טיעוניהם עד לבית המשפט העליון, בפני השופטת לבנת (ריקי חיות). מירה נבון (רונה ליפז-מיכאל), אשת השר, מזדהה עם סלמה. המקרה מקבל תשומת לב תקשורתית ומירה מעניקה ראיון בחדשות שבעלה מתחרט עליו. מירה מאמינה כי הצבא הישראלי הגיב בחומרה והיא גם שותפה לתחושת הבדידות של סלמה. יחסים סבוכים ולא לגמרי ברורים מתפתחים בין הנשים. כאשר בית המשפט מבטל את הפניה הפלסטינית, מירה עוברת דירה וחומת בטון נבנית בקרקע שבין סלמה ובית שר הביטחון. בסוף הסרט השוט האחרון מראה כי עצי הלימון נכרתו. הסרט צולם בפרדסי קיבוץ ניר אליהו.

קבלת הסרט

הסרט יצא בישראל ב-27 במרץ 2008.[3] וב-17 באפריל 2009 הוא יצא לקהל הבינלאומי בהפצת IFC Films. הסרט התקבל באופן חיובי בעולם.[4] באתר "Rotten Tomatoes" הוענק לו ציון 91, והוא תואר כך:

קולנוע ישראלי חיובי ואישי המציע חזור מאופק ומעורר מחשבה של הבעיות בגדה המערבית.[5]

זכיות בפרסים

בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, זכה ריקליס ב"פרס בחירת הקהל".[6] בפרסי הקולנוע של אסיה פסיפיק, עבאס זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר, וריקליס ועראף זכו בפרס "התסריט הטוב ביותר". עראף וריקליס היו מועמדים לפרס "התסריט הטוב ביותר" בטקס פרסי הקולנוע האירופי, שבו עבאס הייתה מועמדת לפרס "השחקנית הטובה ביותר".

עבאס זכתה בפרס "השחקנית הטובה ביותר" מבין פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע על שם שייקה אופיר, וכן מטעם הסרט הועמדו: מיגל מרקין עבור העיצוב האמנותי הטוב ביותר, רונה דורון עבור עיצוב התלבושות הטוב ביותר, טובה אשר עבור העריכה הטובה ביותר, חביב שאדה עבור המוזיקה הטובה ביותר, גיל תורן ואשי מילוא עבור הפסקול הטוב ביותר, וערן ריקליס עבור הבימוי הטוב ביותר.[7]

הצגה

הצגה המבוססת על הסרט, בבימויה של דדי ברון, הועלתה במרץ 2011 בתיאטרון של דיסלדורף. את המוזיקה להצגה כתב עומר קליין.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.