עסקה

עסקה היא הסכמה בין מוכר לקונה על מכירתו של מוצר או שירות בתמורה לתשלום^[1]. בהשלמת העסקה המוצר עובר לבעלותו של הקונה (או השירות ניתן לו על ידי המוכר), והתשלום עובר מהקונה למוכר.

ערך זה עוסק בהסכמה בין מוכר לקונה על מכירתו של מוצר או שירות בתמורה לתשלום. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו עסקה (פירושונים).

עסקה בשוק לרכישת ירקות תמורת תשלום במזומנים

תשלום בכסף נעשה בקשת רחבה של אמצעי תשלום: במזומנים, בהעברה בנקאית, בהמחאה, בכרטיס אשראי, בכרטיס חיוב או בתווי קנייה. במדינות שונות חלה הגבלה על גובה התשלום במזומנים המותר בעסקה, ובישראל נקבעה הגבלה כזו בחוק לצמצום השימוש במזומן. עסקה שבה התמורה אינה בכסף אלא בשווה כסף (מוצר או שירות) קרויה עסקת חליפין. עסקת טרייד אין משלבת את שתי דרכי התשלום: חלק מהתשלום עבור המוצר הנרכש ניתן על ידי הקונה במוצר זהה או דומה אך ישן יותר או בעל שווי נמוך יותר, ויתרת התשלום ניתנת בכסף.

עסקה יכולה להיות חד-פעמית או מתמשכת. פעמים רבות שני חלקי העסקה (מסירת המוצר או השירות והתשלום תמורתם) מתבצעים באותו מועד, אך יש עסקאות שבהן התשלום מתבצע במועד מאוחר יותר (מכירה באשראי) או במועד מוקדם יותר (התשלום, כולו או חלקו, קודם לקבלת המוצר, למשל משום שהוא משמש לרכישת חומרי גלם לייצור המוצר הנרכש).

לעיתים קודם לעסקה משא ומתן על תנאיה (תיאור מדויק של המוצר או השירות וקביעת גובה התשלום), ולעיתים פרטים אלה קבועים וידועים מראש לצדדים לעסקה, ונדרשת רק הסכמתם על ביצועה.

לעיתים מלווה העסקה בחוזה בכתב המפרט את תנאי העסקה. בעסקאות מסוימות, כגון בעסקת מקרקעין בישראל, החוק מחייב קיומו של חוזה בכתב.

מיסוי עסקאות

מס ערך מוסף הוא מס המוטל על עסקאות במדינות רבות בעולם, בשיעור מסוים ממחיר העסקה. בחוק מס ערך מוסף נכללת הגדרה של עסקה, בהתאם למטרותיו של חוק זה. החוק מטיל מס בשיעור אחיד (בשנת 2018: 17%) ממחיר העסקה על מרבית העסקאות הנעשות בישראל.

לעיתים מוטלים על העסקה מיסים נוספים. על רכישת זכות במקרקעין בישראל חל גם מס רכישה, שחל על הרוכש. עד ל-31 ביולי 2007 חל על עסקה כזו גם מס מכירה, שחל על המוכר. מיסים נוספים החלים על עסקאות לרכישת מוצרים מסוימים הם מס קנייה ובלו.

הערות שוליים

1. ראו למשל הגדרה בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף