עלילת הדם של נוריץ'

עלילת הדם בנוריץ' שבמזרח אנגליה היא עלילת הדם המפורסמת הראשונה באירופה.^[1][2]

תיאור צליבתו של ויליאם על ידי היהודים, איור על עץ מהכנסייה בנוריץ', המאה ה-15

העלילה הופצה והתפרסמה בספרו של הנזיר תומאס ממונמות' (Thomas of Monmouth), "החיים והפסיון של ויליאם הקדוש" (The Life and Miracles of St William of Norwich) שחובר בין השנים 1150–1172, המתעד אירוע שהתרחש בשנת 1144. תומאס סיפר כי גופתו של ילד קטן (בן 12^[3]), ויליאם שמו, התגלתה ביום שישי, 23 במרץ 1144 ביער ת'ורפ (Thorp Wood). הנרי מספרוסטון (Sprouston) היה שומר יערות אשר גילה את גופת הילד הערומה והמעונה. אולם, בשל חגיגות הפסחא הקרבות, לא טיפל בגופה במשך שלושה ימים, ואז חזר למקום וקבר אותה. הגופה לא הרקיבה ו"נתגלו עליה סימני מות קדושים". גבירה בשם לדגארדה (Ledgarda) זיהתה את הקבר בשל קרני אור שבקעו ממנו. דודו של הנער, גודווין סטראט (Strut), יצא לחפש אחריו וזיהה אותו.

בסינוד הפסחא, שהתכנס באותה עת בנוכחות בישוף נוריץ' ונכבדי כנסייה, גולל סטראט את העלילה לפיה נרצח הילד כחלק מפולחן יהודי.

הקהילה היהודית הואשמה ברצח לצרכים דתיים. ראש מנזר נוריץ' התכוון בכך לעורר עלייה לרגל למנזר שלו, שבו נתרחשו כביכול מעשי נסים, וזאת במטרה לשפר את מצבו של המנזר.^[4]

ההכרעה בדין מה יעשה ליהודים הייתה בסמכותו של השריף של נוריץ' - נציג חוק המלך. הוא נתן ליהודי העיר מחסה בטירת נוריץ' והגן עליהם מפני זעם ההמון. אולם, בחודשים שלאחר מכן מספר יהודים נרצחו ועונו, כולל היהודי אלעזר, שבביתו כביכול נרצח ועונה הילד.

תומאס אסף כמה עדויות כביכול לכך שיד היהודים הייתה במעל: משרתת בבֵית אחד מנכבדי היהודים סיפרה שראתה שם ילד צלוב. נוצרי אחר סיפר כי פגש ביהודים המובילים את הגופה ליער. בנוסף, נודע לו מתיאובלד מקיימברידג', יהודי שהמיר דתו, כי מדי שנה מתכנסים היהודים לקבוע באיזו מעיירות היהודים יוטל להביא קורבן נוצרי עבור פסח של אותה שנה. לדברי אותו מקור, בשנת 1144 בכינוס יהודים בעיר נרבון בצרפת, נפל הגורל על נוריץ'. לא בטוח שתרומתו של תיאבולד לעלילה אכן השפיעה על התוצאה וישנם היסטוריונים הסוברים שכלל לא היה יהודי שהתנצר בשם תיאבולד מקיימברידג'.^[5] על יהודי זה אמר אחד ההיסטוריונים כי עדותו הייתה "היסוד למיתוס של עלילות הדם".^[6]

היהודים לא הואשמו מבחינה שלטונית רשמית. אולם ההאשמות שפרסם תומאס חילחלו לתודעה העממית באזור.

לקריאה נוספת

• א.מ. הברמן, ספר גזרות אשכנז וצרפת, תרשיש, ירושלים, תש"ו
• מאיר קוטיק, משפט בייליס: עלילת דם במאה העשרים, הוצאת מלוא, תל אביב, תשל"ט 1978

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עלילת הדם של נוריץ' בוויקישיתוף

• הפסיון של ויליאם הקדוש

הערות שוליים

1. קוטיק, מבוא, עמ' 10
2. ישראל יעקב יובל, הנקם והקללה, הדם והעלילה: מעלילות קדושים לעלילות דם, ציון, כרך נ"ח, עמוד 79-80.
3. קוטיק, עמ' 281
4. חיים ביינארט, אטלס כרטא לתולדות עם ישראל בימי הביניים, 1981, עמ' 33.
5. E. M. Rose, The murder of William of Norwich : the Origins of the blood libel in medieval Europe, Oxford University Press, 2015, עמ' 83
6. Joseph Jacobs, The Life and Miracles of St. William of Norwich" a review", The Jewish Quarterly Review 9 (4), 1897, עמ' 748-755