עופר ללוש

עופר ללוש (נולד ב-19 באפריל 1947) הוא צייר, פסל ואמן תחריט ישראלי. עבודותיו מוצגות בישראל ומחוצה לה, בין היתר במוזיאון גולבנקיאן לאמנות עכשווית בליסבון, במוזיאון תל אביב לאמנות, במוזיאון ישראל בירושלים ובמוזיאון אלברטינה בווינה.

עופר ללוש

ללוש ב-1998
לידה	19 באפריל 1947 (בן 77) תוניסיה
לאום	ישראלי
מקום לימודים	מכון אבני
תחום יצירה	ציור, פיסול, הדפס
יצירות ידועות	דיוקן עצמי גדול, נוף בסביבות ירושלים
www.oferlellouche.com

ביוגרפיה

ללוש נולד ב-19 באפריל 1947 בתוניסיה. ב-1960 היגר עם משפחתו לצרפת. בשנים 1963–1966 למד מתמטיקה ופיזיקה בפריז, וב-1966 עלה לישראל והתיישב בקיבוץ יחיעם. בשנת 1968, בעת שירותו הצבאי, חלה בצהבת. עקב כך הוגבלה פעילותו למשך מספר חדשים ובתקופה זו התחיל לצייר.

החל משנת 1969 למד ציור אצל הצייר יחזקאל שטרייכמן במכון אבני שבתל אביב, במקביל למד באוניברסיטת תל אביב ספרות צרפתית. בשנת 1971 שב לפריז ולמד 4 שנים אצל הפסל סזאר באקדמיה לאמנויות היפות ("בוזאר"). במקביל המשיך והשלים באוניברסיטת פריז את התואר בספרות.

בשנת 1976 שב לישראל והקים ביפו את הסטודיו בו הוא פועל עד היום. בנוסף, יש לללוש סטודיו בפריז וכן בבית ינאי ובאזור.

ללוש נשוי בשנית ואב ל-4 ילדים.

עבודותיו

ב-1975 הציג את יצירתו הגדולה הראשונה "'מצבה לנרקיס". העבודה כללה שני חלקים: סלע שנבחר באופן אקראי ופסל מחימר שהיה דיוקן של אותו סלע. החימר אמור היה להתפורר עם חלוף הזמן ואילו הסלע נשאר במצבו הטבעי.

בסוף שנות ה-70 עסק בעיקר בדיוקן העצמי. הוא השתמש בטכניקות גרפיות של רישום והדפס בסדרות פתוחות, בהן ניסה להדגיש את הפוטנציאל לכישלונו של הייצוג שמקורו במגבלות החומר.^[1]

היצירה "דיוקן עצמי על מראה שקופה" בשנת 1979 כוללת עבודות וידאו הקשורות לנושא המראה. עבודה זו הוצגה לראשונה במוזיאון תל חי בשנת 1980. בסרט נראה ללוש כשהוא מצייר את דיוקנו על זכוכית. העבודה, בה הדיוקן הולך ומתכהה עד שנעלם לגמרי, מתייחסת להיעלמות הדימוי האנושי.^[2]

במהלך השנים הבאות ללוש בעיקר צייר וחרט דיוקנאות עצמיים, חלקם באופן אקספרסיוניסטי ובחלקם מערך קלסי יותר.

בשנת 1980 הציג לראשונה תערוכת יחיד בישראל. בתערוכה בגלריה גורדון הציג דיוקנאות עצמיים - נושא מרכזי ביצירתו לאורך השנים. היצירה "דיוקן עצמי גדול |, ||" 1980-1981 כוללת שני דיוקנאות עצמיים שנוצרו כהדפסים בטכניקה של אקווטינטת סוכר ותחריט יבש. שני ההדפסים הכילו דיוקן עצמי חזיתי גדול ממדים. הם נוצרו מאותה פלטת תצריב מפלדה עליה עבד ללוש ויצר עשרה מצבים שונים. סגנון הרישום של "דיוקן עצמי גדול" | ריאליסטי, כולל רשת של קווי עזר על הדיוקן המדגישים את תלת-הממדיות של הדמות. ב"דיוקן עצמי גדול || סגנון הרישום אקספרסיבי יותר ויוצר טשטוש בין הדיוקן לבין הרקע הכהה של העבודה.^[3]

תצריב "טבע דומם" (1984) - היצירה הורכבה משלוש פלטות תחריט שונות. במרכז העבודה שולחן עץ ועליו מונחים עציצים וצמחים שונים. השולחן מתואר על רקע מרחב ריק ובהיר. העציצים מונחים ללא סדר מסוים ומופיעים במצבים של בין לבלוב ושפע לקמילה.

"נס הרים" "נוף בסביבות ירושלים" 1994, הוא הדפס המתאר נוף הררי באזור נס הרים, סמוך לירושלים.^[4] נופי ירושלים שכיחים ביצירתו של ללוש. היצירה הודפסה בטכניקה של גיר אקווטינטה וחומצה של שישה עותקים. הנוף ההררי מחולק לשלושה במתכונת של טריפטיכון. העבודה מאופיינת באקספרסיביות של הרישום שנוצרה על ידי השימוש בטכניקת האקווטינטה ובהוספת כתמי החומצה על פלטות התצריב העשויות נחושת. לדברי מוטי עומר, שהיה מנכ"ל ואוצר ראשי של מוזיאון תל אביב, הניגודים בין תנועות מכווצות ומתרחבות בין אורות וצללים המצליחים לתעתע ולכבוש זה את זה לבין התמזגותו לפירוקו של המבנה הסימטרי, מחדירים ליצירתו של ללוש דרמה עזה.

באמצע שנות ה-80 יצר ללוש סדרת ציורים בפורמט גדול של דמות אחת או שתיים בנוף. אלה כללו את "אדם וחווה" (1984), "הצייר בגבעות יהודה" (1987), "דיוקן עצמי בשקיעה" (1990) ו"דיוקן עצמי בגן" (1991).

בראשית שנות ה-90 ללוש יוצר מעל 600 תחריטים. הנופים שהיו רקע לדמויות הפכו אטומים יותר ויותר עד שהתפתחו למשטחים שחורים ורחבים..

"שניים" 2006 – זוג פסלי ראשים גדולים, מוצב במוזיאון ישראל לאמנות, ירושלים. בעבודה זו בוחן ללוש את קיומו של האחד: האחד המונח אל מול שניים, השניים הכפולים.

פסל לזכר טבח יהודים במיינה, צפון איטליה ב-2010. ללוש הוזמן ליצור אנדרטה לזכר טבח היהודים בעיירה מיינה בשנת 1943. ללוש יצר פסל בדמות ראש בגודל 5 מטר, המביט באגם מאג'ורה אליו הושלכו הקורבנות.^[5] בסרטו של איתי וינוגרד אומר ללוש: "..כשעמדתי מול הנוף המרהיב של לגו מג'ורה, שמסתיר במעמקיו את סוד הרשע הזה, הרגשתי צורך להציב שם אבן על גדת האגם, כמקובל באתרי קברים ואז התבהר לי הראש.. אינני יודע אם היה זה ראשו של גבר או אישה. תכונותיו הושמדו. לא הביע או אמר דבר. היה זה בדיוק שם מתחת לעצים, בוהה באגם כאילו אומר "אני כאן" זה הכל".^[6] פסל דומה שיצר הוצב בגן הפסלים ע"ש רבקה זיו במוזיאון תל אביב.

בשנים 2008–2014 החל לצייר את הפסלים בחלל הסטודיו שלו, ויצר סדרה של ציורי שמן ורישומים קטנים. כדי ליצור חוויה מלאה הוא בנה דגם קטן של סטודיו דמיוני בו ארגן את הפסלים ויצר סדרת צילומים תוך שליטה מוחלטת בחלל, האדריכלות, התאורה וממדי הפסלים. סדרות אלה הוצגו במוזיאון האמנות בבייג'ינג (2012) ובמוזיאון ההימאלאס בשנחאי (2014).

בראשית 2011 חרט ללוש 25 חיתוכי עץ, שחלקם מוצגים במוזיאון אלברטינה בווינה.

לימודים

• 1963–1966 מתמטיקה ופיזיקה, אוניברסיטת סן לואי, פריז צרפת
• 1969–1971 המכון לאמנות ע"ש אבני, תל אביב יפו
• 1969–1971 תואר ראשון, ספרות צרפתית, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב יפו
• 1971–1975 בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות, הבוז'אר, פריז צרפת
• 1971–1975 תואר שני, ספרות צרפתית, אוניברסיטת פריז, הרובע השביעי פריז צרפת

פרסים

• פרס נחום גוטמן מטעם ההסתדרות הכללית, 1987.

תערוכות יחיד

• 2014 – תערוכה במוזיאון ההימלאיה בשנחאי
• 2012 – מוזיאון CAFA בייג'ינג
• 2012 – גלריה זימאק תל אביב
• 2005 – "עופר ללוש: בין תחריט לפיסול" המוזיאון הפתוח תפן
• 2001 – מוזיאון תל אביב
• 1994 – הגלריה האוניברסיטאית בתל אביב
• 1994 – "חותם הדפס: עשרים שנה לסדנת ההדפס, ירושלים" מוזיאון ישראל, ירושלים
• תערוכת "ראש למיינה" הוצגה עי מוזיאון תא לאמנות בנמל יפו
• 1987 - הגלריה לאמנות החדשה של "המכון הצרפתי" של שגרירות צרפת, תל אביב
• 1983 – גלריה גרפיקה 3 חיפה
• 1982 – גלריה גורדון
• 1974 – גלריה אנטוורפן

תערוכות קבוצתיות

• 2014 – "מיתוס הסדנא" סדנת ההדפס ירושלים
• 2006 – "תחריט" מוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע
• 2001 – "דיו איקון"
• 1987 – "איור בנוף" הביאנלה ה-19 סאן פאולו

גלריה

• 
  כברי, 1985
  שמן על בד
  אוסף בנק דיסקונט
• 
  האטלייה, 2001
  ברונזה
  מוזיאון תל אביב לאמנות
• 
  שתיים, 2006
  ברונזה
  מוזיאון ישראל
• 
  ראש II‏, 2012
  ברונזה, גובה 450 ס"מ
  גן ע"ש רבקה זיו, רח' ברקוביץ, תל אביב
• 
  קבוצה, 2012
  ברונזה, גובה 44 ס"מ, אורך 77 ס"מ, עומק 40 ס"מ
• 
  מדף, 2012
  ברזל וטרה קוטה, גובה 55 ס"מ, אורך 200 ס"מ, עומק 35 ס"מ
• 
  בפתיחת תערוכתו "ראש ויד" במוזיאון הרצליה לאמנות, 2018

ספרים, קטלוגים ומאמרים בולטים על יצירתו

• עופר ללוש, דיוקן עצמי, גלריה גורדון, תל אביב, 1980.
• מרדכי עומר, "עופר ללוש: בת קול ממסע אחר, אובייקטים שבויים במים עכורים", עופר ללוש: תחריטים 1975–1987, המכון הצרפתי, תל אביב, 1987.
• עופר ללוש: "פרקים על נרקיסיזם: עירום יורד במדרגות", סטודיו, גיליון 53, מאי–יוני 1994, עמ' 61–63.
• מרדכי עומר, עופר ללוש: דיוקן עצמי 1977–2001, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2001.
• מישל גד וולקוביץ, ורדה שטיינלאוף, מארק שפס, עופר ללוש: ראש II, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2012.
• רון ברטוש, עופר ללוש: תשעה, גלריה זימאק, תל אביב, 2013.

ראו גם

• דיוקן עצמי גדול
• נוף בסביבות ירושלים
• דומם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עופר ללוש

• אתר האינטרנט הרשמי של עופר ללוש
• עופר ללוש, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• עופר ללוש באתר סדנת ההדפס ירושלים
• דנה גילרמן, "דייט ראשון במטבח", באתר הארץ, 26 בינואר 2007
• עופר ללוש: אמנות לא יכולה לומר “לא”, באתר art-in-process.com,‏ 2 בינואר 2012
• פסלו של עופר ללוש "ראש II" במוזיאון תל אביב לאמנות , באתר הפורטל הישראלי לאמנויות, 11 במאי 2012
• שיא מכירה לציור "דיוק עצמי" (24,150$) של האמן עופר ללוש בבית המכירות הפומביות תירוש, בשנת 2009
• נעמה ריבה, עופר ללוש: "להציג ליד ג'קומטי ופיקאסו? ליטוף ענק לאגו. אבל השתן לא עלה לי לראש", באתר הארץ, 6 בספטמבר 2023
• עופר ללוש, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. רפי קורצברג, עופר ללוש: "יצירה אמנותית היא כמו תווים. אם הצופה לא "ינגן" את היצירה, היא לא קיימת", באתר ארטפורטל
2. סמדר שפי, נוכחותו הכפולה של כל-אדם, באתר הארץ, 5 במאי 2009
3. עופר ללוש דיוקן עצמי גדול I
4. נס הרים, טריפטיך, באתר מרכז גוטסמן לתחריט - קיבוץ כברי
5. נעה ברק, "עופר ללוש מפסל את הרצח", באתר nrg
6. סביונה מאנה, טבח על גדות האגם, באתר הארץ, 6 במרץ 2007