Remove ads
עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי, דמות מקראית, היה מבני שבט לוי בתקופתו של דוד המלך. הוא מילא תפקידים שונים בבית המקדש, ובביתו שהה ארון הברית בדרכו לעיר דוד בירושלים.
השם "עובד" מצוי במקרא[1], אך השם "אדום" אינו מקובל בישראל, ואפשר שהוא רומז לקשר כלשהו שהיה לו לארץ אדום[2]. כינויו "הגִּתי" רומז כנראה למגוריו בעיר גת שביהודה[3], או גת רימון שבנחלת דן הצפונית[4]. על כל פנים, בשעת האירועים שנקשרו בשמו לא היה תושב גת[5]. יש מפרשים שקישרו בין "הגִּתי" לבין הגיתית, כלי נגינה ששימש בבית המקדש[6].
עובד אדום הוא צאצא של קורח, ממשפחות בני קהת משבט לוי[7]. שמות בניו: שְׁמַעְיָה הַבְּכוֹר, יְהוֹזָבָד, יוֹאָח, שָׂכָר, נְתַנְאֵל, עַמִּיאֵל, יִשָּׂשכָר ופְּעֻלְּתַי.
ערך מורחב – החזרת ארון הברית לישראל והעלאתו לירושלים
כאשר העלה דוד המלך את ארון הברית מקריית יערים לעיר דוד, אירע אסון באמצע הטקס, כאשר עוזה (בכתיב אחר: עוזא), בנו של אבינדב ששמר על הארון עד כה בקרית יערים, נפטר לפתע, בעת שנגע בארון הברית. בעקבות האסון הבין דוד שאין זו שעת כושר מתאימה להעלאת הארון לעירו, והפנה אותו לתחנה זמנית בבית עובד אדום הגִּתי[8]. לא מפורש במקרא היכן היה ביתו, ומשתמע שהיה בירושלים או סמוך לה[9]. לאחר שלושה חודשים נודע לדוד ששרתה ברכה בבית עובד אדום, והחליט שהגיעה השעה להעלותו שוב לעיר דוד[10].
חז"ל מתארים את גינוני הכבוד שנהג עובד אדום בארון בשעה שהיה בביתו, שהיה מטאטא את הרצפה שלצידו[11], ומדליק נרות מדי בוקר וערב[12].
הברכה שנתברך בה עובד אדום היא ריבוי צאצאיו. שמונת בניו נמנו במקרא, וכן מקצת מנכדיו, ובסך הכל היו במשפחתו שישים ושניים "אנשי חיל בכח לעבודה" שהיו שוערים בבית המקדש[13]. ברכה זו היוותה מופת ועדות לכך שהקשר עם ארון הברית כשלעצמו אינו גורם כל נזק, אלא יחסו של האדם, מצוותיו ועוונותיו, הם הקובעים האם נוכחותו לצד הארון תביא עליו את הברכה[14].
Remove ads
בשעת העלאת הארון מביתו לעיר דוד נמנה עובד אדום בין הלויים שהיו "שוערים" לארון, כלומר, משגיחים לבל יגע בו מי שאינו ראוי לכך, ו"משוררים" ומנגנים במהלך המסע[15]. לאחר שהוצב הארון במקומו בעיר דוד, באהל שבנה דוד לשם כך, היה עובד אדום מן הלויים שעמדו וניגנו שם בנבל ובכינור[16].
דוד המלך עסק בהכנות לבניין בית המקדש הראשון (שנבנה בפועל בימי בנו, שלמה המלך), ובכלל זה מינה את הכהנים והלויים לתפקידים השונים הנדרשים בו. בין השאר, מינה את עובד אדום ומשפחתו ל"שוערים" במקדש, כלומר, אחראים על שמירתו, פתיחת השערים והגפתם, וכדומה. נערכה הגרלה על חלוקת הגזרות במקדש, ועל פיה נקבע שעובד אדום ישמור על צידו הדרומי ועל "בית האסופים"[17]. משמעות המונח, כנראה, מחסן ובו רוכזו כלים שונים שהיו במקדש, או ש"אסופים" נגזר מלשון סף השער, כלומר, מבנה הצמוד לשער[18].
משפחה זו שמרה על תפקידה במשך מאות בשנים. כמאתיים שנה אחרי בניין בית המקדש הראשון, מסופר על כך שיואש מלך ישראל שדד את אוצרות המקדש: "כל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בבית האלהים עם עובד אדום"[19].
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads