ספיה (צבע)

סֶפְּיָה (Sepia) הוא צבע חום-אדמדם הקרוי על שם הפיגמנט החום העשיר שמקורו בשק הדיו (אנ') של הדיונון.^[1]

ספיה

שלשת הקסא	#704214
ייצוג RGB	R=112, G=66, B=20
ייצוג HSV	H=30°, S=82%, V=44%
ייצוג CMYK	C=0, M=42, Y=82, K=56

המילה sepia היא הצורה הלטינית של המילה היוונית לדיונון: σηπία, sēpía.^[2] בעולם הצילום משמש תהליך כימי ליצירת הדפס בצבעי ספיה כאפקט המדמה צילומים ישנים בגוון חום, וכן ככינוי לגוון חום בהדפסת צילומים. תוכנות עריכת תמונות מודרניות במחשב ובטלפון סלולרי מייצרות את האפקט בצורה דיגיטלית באמצעות פילטר.

דוגמה לתמונה (מעובדת) בגווני ספיה: בית המדפיס הממשלתי בתקופת המנדט. התמונה המקורית צולמה בגווני שחור-לבן וניתן לראותה בלחיצה על התמונה.

באמנות החזותית

דיו ספיה המשמש לכתיבה, רישום וכביסה צבעונית של לאונרדו דה וינצ'י

דיו ספיה שימש בדרך כלל כדיו לכתיבה בתרבות הצ'כית-רומית. הדיו נשאר בשימוש נפוץ עד המאה ה-19.^[1] גריזיי היא טכניקת ציור שפותחה במאה ה-14, שבה ציור מופיע אך ורק בגוונים של אפור, ספיה או ירוק כהה.^[3] ברבע האחרון של המאה ה-18 פיתח פרופ' יעקב זיידלמן מדרזדן תהליך לחילוץ וייצור צורה מרוכזת יותר של צבעי ספיה לשימוש בצבעי מים ושמן.^[4]

גוון ספיה (אנ') הוא תהליך כימי המשמש בצילום המשנה את מראה ההדפסים בשחור לבן לחום.^[1][5] לעיתים קרובות משויך הצבע לצילומים עתיקים שצבעיהם המקוריים דהו עם הזמן. מרבית התוכנות הגרפיות לתצלומים ומצלמות דיגיטליות רבות כוללות פילטר גיוון ספיה כדי לחקות את המראה של הדפסים בעלי גוון ספיה.^[6]

שימושים אחרים

בארצות הברית, בשנות הארבעים של המאה העשרים, מוזיקה המיועדת לקהלים אפרו-אמריקאים נקראה בדרך כלל מוזיקת ספיה או מוזיקה שחורה עד להתפתחות השם רית'ם אנד בלוז, המקובל כיום.^[7][8][9]

בין השנים 1947 עד 1983 התפרסם מגזין המיועד לקהל האפרו-אמריקאי בשם Sepia (למרות שהשם Sepia הוחל רק לאחר שינוי בעלות בשנת 1953).^[10]

הבמאי הרוסי עטור השבחים אנדריי טרקובסקי השתמש בטון ספיה בסרט המדע הבדיוני שלו "סטאלקר" משנת 1979, כדי להבחין חזותית בין סצינות שהוצבו באזור האסור לבין העולם האמיתי, המוצג בדרך כלל בשחור לבן.^[11]

ראו גם

• צבע
• שחור-לבן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ספיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. St. Clair, Kassia (2016). The Secret Lives of Colour. London: John Murray. p. 248–249. ISBN 9781473630819. OCLC 936144129.
2. Maerz and Paul A Dictionary of Colour New York:1930 McGraw Hill. Discussion of the colour Sepia, Page 179
3. Sitwell, Sacheverell (2011-09-28). The Netherlands: A Study of Some Aspects of Art, Costume and Social Life (באנגלית). A&C Black. ISBN 9781448203444.
4. Gettens, R. J.; Stout, G. L. (2012-09-26). Painting Materials: A Short Encyclopedia (באנגלית). Courier Corporation. ISBN 9780486142425.
5. Präkel, David (2018-05-03). Photography FAQs: Black and White (באנגלית). Bloomsbury Publishing. ISBN 9781350090453.
6. Long, Ben (2011). Complete Digital Photography (באנגלית). Course Technology. ISBN 9781435459212.
7. Jaynes, Gerald David (2005). Encyclopedia of African American Society (באנגלית). SAGE. ISBN 9780761927648.
8. Gillett, Charlie (2011-05-01). The Sound of the City: The Rise of Rock and Roll (באנגלית). Souvenir Press. ISBN 9780285640245.
9. Kurlansky, Mark (2013-07-11). Ready For a Brand New Beat: How "Dancing in the Street" Became the Anthem for a Changing America (באנגלית). Penguin. ISBN 9781101616260.
10. Mia Chandra Long, Seeking A Place In The Sun: Sepia Magazine's Endeavor For Quality Journalism and Place In The Negro Market, 1951-1982, PhD dissertation, Tuscaloosa: University of Alabama, 2011, pp. 5, footnote 16
11. Green, Peter (1993-06-18). Andrei Tarkovsky: The Winding Quest (באנגלית). Springer. ISBN 9781349119967.