שפות סלאביות

השפות הסלאביות (או סלוויות על פי כללי התעתיק של האקדמיה ללשון העברית)^[1] הן ענף של השפות ההודו אירופיות המדובר בעיקר במדינות במזרח אירופה וארצות הבלקן ובאזורים סלאבים במרכז אירופה.

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

---

מפת תפוצה של השפות הסלאביות. למידע על שפה, לחצו עליה

מקורה המשוער של השפה הפרוטו-סלאבית של השבטים הסלאבים הוא באזור אוקראינה ויש לה קשרים עם פרוטו-בלטית.

ההבדל העיקרי הוא בין השפות הצפון סלאביות לדרום סלאביות, המופרדות גאוגרפית זו מזו. בתוך אזור מסוים לעיתים יש רצף לשוני כמעט חלק במעבר בין שפה אחת לשנייה, כאשר גבולות פיזיים (לעומת פוליטיים) מפרידים בין מרחבים לשוניים גדולים יותר.

רשימת שפות

• מזרחיות
  • אוקראינית
  • בלארוסית
  • רוסית
  • רוסינית
• מערביות
  • שפות צ'כוסלובקיות
    • סלובקית
    • צ'כית
  • שפות לכיטיות
    • פולנית
    • פומרנית
    • קשובית
    • שלזית
  • שפות סורביות
    • סורבית עילית
    • סורבית תחתית
• דרומיות
  • סלאבית כנסייתית עתיקה - נקראת כך משום שהיא הסלאבית העתיקה ביותר שנכתבה. היא לא השפה הפרוטו-סלאבית העתיקה שממנה התפתחו שאר השפות הסלאביות.
  • דרומיות מזרחיות
    • בולגרית
    • מקדונית
  • דרומיות מערביות
    • סרבית
    • קרואטית
    • סלובנית
    • בוסנית
• אחרות
  • פרוטו-סלאבית - לא נשמרה בכתב.

יש המאמינים שהייתה קיימת גם שפה צפון סלאבית, השונה מהשפות המזרח והמערב סלאביות. דיאלקט הדיבור שפעם דובר בנסיכות נובגורוד (נקרא גם הדיאלקט העתיק של נובגורוד) המכיל מילים פרוטו-סלאביות שלא שרדו בשום שפה אחרת. ויכול להיות, לדעתם, עדות לענף בשפה הצפון סלאבית.

בדרך כלל המושג שפות צפון סלאביות נועד על מנת להפריד בין השפות הדרום סלאביות לשפות המערב והמזרח סלאביות (כיחידה אחת). בתקופת ההיסטוריה^{[דרושה הבהרה]}, הפלישה ההונגרית (החוץ אירופית) הפרידה בין הסלאבים (בין צפון לדרום). משום כך המושג נפוץ אצל חוקרי הסלאבים מטעמי נוחות, בהגדרם את השפות.

מפעם לפעם נשמעים רעיונות לשפה בין-סלאבית מתוכננת.

דקדוק

ברוב השפות הסלאביות נשמרו 7 מתוך 8 יחסות שם מפרוטו-הודו-אירופית. (ברוסית, סלובנית וסלובקית - 6 - הווקאטיבית לא בשימוש, בבולגרית ובמקדונית - רק 2 בשימוש - הנומינאטיבית והווקאטיבית).

מערכת היחסות היא אוסף חוקים לפיהם נוטה סיומת של שם העצם על-פי תפקידו התחבירי במשפט. בכל אחת מהשפות ישנם שמות שונים ליחסות אלו ועל כן פעמים רבות נהוג לכנותן גם בשמותיהן הלטיניים. בשפות הסלאביות נהוג גם לזהות בין היחסה לבין 'זוג שאלות' אשר מזהה אותה התואם לשאלות 'מי?, מה?':

• יחסה נומינאטיבית (Nominativus) נום - לטינית 'שם' - זוהי היחסה הלא-מוטית, כשם שהשם מופיע במילון. משמשת בעיקר בתפקיד הנושא במשפט.
• יחסה גנטיבית (Genetivus) - תפקידה ללא מילות יחס הוא לציין שייכות, מושא העונה על השאלות 'של מי? של מה?', כמו כן, היא מסמנת מושא ישיר לאחר שלילה, ולאחר מילות יחס מסוימות.
• יחסה דאטיבית (Dativus) - שימוש ללא מילות יחס - מושא העונה על 'למי? למה?'
• יחסה אקוזאטיבית (Accusativus) - מושא ישיר, העונה על "את מי? את מה?"
• יחסה אינסטרומנטלית (Instrumentalis) - מושא המציין שימוש באמצעי מסוים, עונה על השאלות "על ידי/באמצעות מי? על ידי/באמצעות מה?" במובן של שימוש (לדוגמה, כתבתי את המכתב בעט).
• יחסה לוקאטיבית (Locativus) - מופיעה רק לאחר מילות יחס, בדרך כלל כשמציינים מיקום. כמו כן, במושא העונה על השאלות "על אודות מי? על אודות מה?"
• יחסה ווקאטיבית (Vocativus) - בפנייה למישהו, ללא 'שאלה', הנטייה זהה ללוקאטיבי ברב המקרים. זוהי הנטייה של שם העצם לדוגמה במשפט "בוקר טוב, אדוני" או "מה נשמע, חבר". היחסה הווקאטיבית נמצאת בשימוש מובהק בשפה הצ'כית, למשל. כך, למשל, השם הפרטי Petr יוטה Petře בפנייה אל האדם, והשם הפרטי Ana יהפוך ל-Ano בפניה ישירה אל האשה.

היחסות משנות את כל שמות העצם והתארים שאליהם הן מתייחסות, בכלל זה שמות פרטיים, למעט מקרים מסוימים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שפות סלאביות בוויקישיתוף

• שפות סלאביות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• שפות סלאביות, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. וי"ו ובי"ת בתעתיק מלועזית ובמילים לועזיות באתר האקדמיה ללשון העברית