סוניה סוטומיור

סוניה סוטומיור
Sonia Sotomayor
לידה	25 ביוני 1954 (בת 70); הברונקס, ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	בית הספר למשפט של ייל; אוניברסיטת פרינסטון; תיכון קרדינל ספלמן ;
	8 באוגוסט 2009 – מכהן; (15 שנים)
תחת נשיא בית המשפט העליון	ג'ון רוברטס
נשיא ממנה	ברק אובמה
	→ דייוויד סוטר
פרסים והוקרה
	Schneider Family Book Award (2020)

סוניה מריה סוטומיור (בספרדית: Sonia Maria Sotomayor; נולדה ב-25 ביוני 1954) היא שופטת בית המשפט העליון של ארצות הברית שמונתה לכהונתה ב-2009 על ידי הנשיא ברק אובמה. היא השופטת ההיספנית הראשונה בבית המשפט העליון של ארצות הברית, והשופטת האישה השלישית בו.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

סגירה

סוטומיור, שמוצא משפחתה מפוארטו ריקו, נולדה ברובע הברונקס שבניו יורק. הוריה חואן וסלינה נולדו בפוארטו ריקו והכירו לאחר הגירתם לניו יורק. עם הגעתם התיישבו בפרויקט דיור בברונקס. ילדותה אופיינה לדברי סוטומיור בהזנחה. אימה סלינה עבדה כאחות, נעדרה שעות רבות והייתה אומללה. אביה נאבק באלכוהוליזם במשך שנים ומת מבעיות בליבו כשהייתה בת תשע. לאחר מות האב החלה האם בתהליך צמיחה והתפתחות והוותה השראה עבור סוטומיור. בגיל שבע אובחנה סוניה סוטומיור כחולה בסוכרת מסוג 1 והזריקה לעצמה את זריקות האינסולין בקביעות. לקהילה הרפואית היה ידע מועט על מחלתה, והתייחסו אליה כמעט כמו גזר דין מוות. בעוד אמה וסבתה היו נסערות מאבחון המחלה, היא נתנה לילדה בת ה-8 דחף שלא עזב אותה. סוטומאיור כתבה בספר זיכרונותיה, 'העולם האהוב שלי' : 'אני מתענגת על החיים.. כשיש לך משהו שמאיים על החיים... זה מדרבן אותך לצעוד אחורה ולהעריך באמת את ערך החיים ולקחת מהם את מה שאתה יכול'.^[1] בילדותה חלמה להיות בלשית משטרה וכשהבינה שבשל הסוכרת חלום זה לא יתגשם החליפה אותה בחלום להיות עורכת דין. למרות אתגרי ילדותה הצטיינה סוטומאיור בלימודיה. בשנת 1972 סיימה את לימודי התיכון וקיבלה מלגה מלאה לאוניברסיטת פרינסטון. בפרינסטון החלו לשלב נשים רק שלוש שנים לפני שהחלה בלימודיה במוסד. סטודנטית היספנית שלומדת בו נחשב אירוע פורץ דרך אבל גם לווה בתחושת זרות עבורה. היא למדה משפטים באוניברסיטת פרינסטון ובייל, ובהמשך עבדה כעורכת דין בשני המוסדות. בשנת הלימודים האחרונה שלה בפרינסטון זכתה בפרס הכבוד של פיין שנחשב לפרס בדרגה הגבוהה ביותר שניתן לקבל בתואר ראשון. אחרי הלימודים בפרינסטון למדה בבית ספר למשפטים של ייל. במסגרתו עבדה כעורכת של כתב העת Yale Law . סוניה סוטומאיור נישאה לקווין נונן, ביולוג ועורך דין פטנטים, עם סיום לימודיה בפרינסטון ב-1976. בני הזוג יצאו מתקופת למודיהם בתיכון. על אף אהבתם החשש שלו שהיא מצליחה יותר ממנו העיב על יחסיהם והם התגרשו בידידות ב-1983. סוטומיור סיימה את לימודיה ב-1979 ועברה את בחינת עורכי הדין בניו יורק ב-1980. בשנים הראשונות לאחר לימודיה עבדה כעוזרת פרקליט מחוז ניו יורק וכעוזרת פרקליטת מחוז ועסקה במשפט הפלילי.^[2] לאחר מספר שנים בהם הצטיינה בתחום החלה להרגיש שהגישה שלה הופכת יותר צינית ולכן חיפשה שינוי. ב-1984 פתחה משרד עורכי דין משלה. הייתה פעילה במוסדות כגון הקרן לחינוך והגנה משפטית של פוארטו ריקו, חבר הנאמנים הפיננסי של העיר ניו יורק, ועוד. היא מונתה לבית המשפט לערעורים על ידי הנשיא ג'ורג' בוש האב ב-1991. בשנת 1998 מינה אותה הנשיא קלינטון לשופטת בבית המשפט הפדרלי השני לערעורים של ארצות הברית.

במאי 2009 נבחרה כמועמדתו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה להחלפתו של דייוויד סוטר בבית המשפט העליון. הדיון במועמדותה התמקד בהערתה, על פיה "לטינית חכמה" תגיע לתוצאה טובה יותר מאשר גבר לבן.^[3] הערה זו ספגה ביקורת מצד שמרנים.

ב-6 באוגוסט 2009 אושר מינויה לבית המשפט העליון על ידי הסנאט של ארצות הברית.^[4] ב-8 באוגוסט 2009 הושבעה סוטומיור לבית המשפט העליון האמריקני, ובכך הפכה להיספנית הראשונה בתפקיד זה. סוטומיור היא השופטת ה-111 בבית המשפט העליון של ארצות הברית.^[5]

בנוסף לתחום השיפוט עוסקת סוטומיור בכתיבת ספרי ילדים מתוך רצון לעורר בילדים צעירים השראה. היא כותבת על הפרעת קשב וריכוז, אוטיזם, עיוורון ותסמונת דאון. ההתמקדות בכך קשורה לדבריה ברצונה להקנות לדור הצעיר הבנה שהבדלים בין אנשים מספקים לא רק יופי בחיים, אלא הם חשובים לאיכות העולם בו אנו חיים, וכי העולם 'עשיר' יותר בגלל הגיוון. סוטומיור שחוותה מילדותה שוני הקשור במחלת הסוכרת מציינת-"אנחנו לא פחות בגלל זה. אנחנו חזקים יותר בגלל זה"