סולימאן פרנג'יה (1910)

סולימאן קאבאלאן בייק פרנג'יה (בערבית: سليمان فرنجية; 15 ביוני 1910 - 23 ביולי 1992) היה פוליטיקאי לבנוני נוצרי-מרוני ונשיא לבנון בין השנים 1970–1976. בשלהי כהונתו פרצה מלחמת האזרחים וכוחות הצבא הסורי נכנסו ללבנון.

סולימאן פרנג'יה
سليمان فرنجية

לידה	15 ביוני 1910 זע'רתא, לבנון
פטירה	23 ביולי 1992 (בגיל 82) ביירות, לבנון
מדינה	לבנון
השכלה	Collège Saint Joseph – Antoura
מפלגה	בריגדת מרדה, הפלנגות הנוצריות
נשיא לבנון 23 בספטמבר 1970 – 22 בספטמבר 1976 (6 שנים) → שארל חילו אליאס סרכיס ←
פרסים והוקרה
הסרט הגדול של מסדר הארז

ילדותו וראשית הקריירה הפוליטית שלו

פרנג'יה למד בבית הספר דה לה-סאל בטריפולי, בבית הספר סנט-ג'וזף בזע'רתא, במכללת אינטורה בקיסרוואן ובאוניברסיטה הישועית בביירות. לאחר תום לימודיו ניהל עסק שעסק בייבוא ובייצוא.

בשנת 1957 נמלט פרנג'יה מלבנון לסוריה עקב האשמות כי היה מעורב ברצח מספר אנשים ממשפחה יריבה. בסוריה הוא פגש את חאפז אל-אסד, עוד בטרם הפך לנשיא סוריה. האישומים נגדו בוטלו עד מהרה ופרישת אחיו ח'מיד בייק פרנג'יה מהפרלמנט בשנת 1957 הובילה לשובו בשנת 1960 ולבחירתו לנציג זע'רתא.

פרנג'יה כיהן בפרלמנט בשנים 1964 ו-1968. במהלך תקופת כהונתו בפרלמנט החזיק במספר תיקים בהם תיק הדואר, הטלגרף והטלפון, החקלאות, הפנים, המשפטים, הכלכלה, והעבודות הציבוריות.

הבחירות לנשיאות בשנת 1970

פרנג'יה נבחר לנשיאות בבחירות שנחשבות הצמודות ביותר בהיסטוריה של לבנון המודרנית. ב-17 באוגוסט 1970 נבחר כנשיא על חודו של קול באספה הלאומית (מול אליאס סרכיס). ברגע האחרון שינה כמאל ג'ונבלאט את דעתו ותומכיו הצביעו בעד פרנג'יה. פרנג'יה הציג את עצמו כמועמד הקונצנזוס, וגייס תמיכה מימין ומשמאל, ומכל העדות הדתיות. לא היה גורם מאחד אמיתי במצעו פרט להבטחתו לשמר את הסדר הפאודלי ואת הכוח בידי ראשי המשפחות השולטות - ה"זֻעמאא'". אלו חשו את הקרקע נשמטת מתחתם בתקופת שלטונם של פואד שהאב ושארל חילו, וחששו מהרפורמות שהבטיח סרכיס, בן טיפוחיו של שהאב, להמשיך. ניצחונו של פרנג'יה הושג בכוח הזרוע: לאחר סיבוב הצבעה שלישי, כשהתוצאה הייתה 49/49, פרצו חמושים בראשות בנו טוני למתחם הפרלמנטרי וכפו על יושב ראש הפרלמנט (אשר על פי הנוהג נמנע בהצבעות אלו) להצביע בעד פרנג'יה.

מלחמת האזרחים

כשפרצה מלחמת האזרחים בלבנון, עמדה לרשותו של פרנג'יה מיליציית בריגדת מרדה שבראשה עמד בנו טוני. בתחילה שיתפה הבריגדה פעולה עם החזית הלבנונית - קואליציה ימנית, נוצרית בעיקרה, של פוליטיקאים וראשי מיליציות. אך בתחילת 1978 עזב אותה פרנג'יה בשל שיתוף הפעולה עם ישראל, שנגד את נטיותיו הפרו-סוריות. ביוני 1978 נרצח בנו טוני, יחד עם אשתו ובתו הפעוטה, על ידי לוחמים אנשי הפלנגות. בתגובה החל לפעול פרנג'יה לצד הסורים (שבאותה העת שינו את עמדתם בשלישית והחלו לפעול נגד המחנה השמרני) נגד הכוחות הלבנוניים.

פרנג'יה שמר על קשריו עם סוריה. הוא ניסה לשוב לזירה הפוליטית בשנת 1988 אך האספה הלאומית, שאמורה הייתה לבחור אותו לנשיאות, לא הצליחה לקיים קוורום בשל החרם שהטילו חברי פרלמנט נוצרים, שנאכף על ידי הכוחות הלבנונים. פרנג'יה הלך לעולמו ב-23 ביולי 1992, שנתיים לאחר תום מלחמת האזרחים.

חייו הפרטיים

פרנג'יה הוא נצר למשפחות המרוניות של זע'רתא. הוא בנו השני של קאבלאן סולימאן פרנג'יה (שהיה חבר פרלמנט) ואשתו למילה רפול. סבו, קאבלאן פרנג'יה, היה מושל אזור. לפרנג'יה היו חמישה ילדים מאשתו המצרית איריס הנדלי. עם מותו של אחיו ח'אמיד בשנת 1981, הפך סולימאן לראש המשפחה. נכדו, סולימאן פרנג'יה הבן, היה שר הפנים בשנים 2004 - 2005, והוא נחשב מועמד לנשיאות בשנת 2007.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סולימאן פרנג'יה בוויקישיתוף

• סולימאן פרנג'יה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)