Loading AI tools
טקס שלום בחברה הערבית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סולחה, או צלחה (בערבית: الصلحة, "שלום"), היא טקס מקובל בחברה הערבית, שבו שני צדדים המעורבים בסכסוך כורתים ברית שלום. את הטקס מנהלים המתווכים שפישרו בין הצדדים, והוא בעל כללים ברורים.
הצד הנפגע צריך להסכים לקיום הסולחה והוא גם הקובע את הסכום שישולם לו כפיצוי. במקרה של רצח, הפיצוי הוא הדייה (כופר נפש).
סולחה נחשבת כשביתת נשק לזמן בלתי מוגדר. הצד הנפגע יכול להודיע שזהו הסכם לעד על ידי זה שהוא מכריז שנפתח דף חדש. כלומר, העבר נשכח כליל.
בבוקר הטקס המתווכים מלווים את הצד הפוגע לביתו של הצד הנפגע.
המתווך קושר מטפחת לבנה על מוט עץ. מטפחת זו מסמלת שלום וטוהר. המתווך, הצד הפוגע והצד הנפגע קושרים כל אחד קשר במטפחת, המסמלים את איחוי הקרע. לאחר מכן משפחת הצד הנפגע עומדת בשורה ושני הצדדים לוחצים ידיים.
לטקס מוזמנים אורחים רבים. הצד הפוגע משלם על הכיבוד, והצד הנפגע אחראי על הכנתו. לפני הארוחה המתווך קורא את תנאי הסולחה, והצד הפוגע משלם לו את סכום הפיצוי. כאן מתחיל טקס שבו מבקשים מהצד הנפגע להוריד מהסכום "לכבוד" מוחמד ואורחים נכבדים. הצד הנפגע מסכים כל עוד שהסכום לא נופל מהמינימום האמיתי שאליו הוא שואף. לאחר מכן המתווך מעביר את הפיצוי לצד הנפגע וקורא שוב את תנאי הסולחה.
לאחר הארוחה שני הצדדים חוזרים על טקס לחיצות הידיים ושותים קפה ביחד.
בית המשפט העליון ציין בפסקי דין רבים שכריתת סולחה בין הצדדים יכול להוות שיקול להקלה בעונש, אך לא גורם מכריע[1]. השופט סלים ג'ובראן ציין שה"טענה מנהגית-תרבותית, הגורסת כי יש להביא בחשבון בשלב גזירת העונש תהליך של "סולחה" בין הצדדים, התקבלה באופן עקרוני על ידי בית משפט זה ... כחלק מההכרה בעקרון של צדק מאחה במשפט הפלילי ... וכן כחלק מההכרה המסוימת בשיקולים תרבותיים בגדרי המשפט הפלילי, וזאת לאור מרכזיותו של מוסד "הסולחה" בחברה הערבית. עם זאת, ציין את דברי השופט חנן מלצר: "מובן כי אין בכוחה של ה'סולחה' לאיין לחלוטין את חומרתה של העבירה"[2]. בפועל, בהינתן שערכאת ערעור ממילא ממעט להתערב בעונש, בית המשפט העליון הקל בעונש רק במקרים בודדים בהם התקיים סולחה, וגם אז היה מדובר במקרים בהם היו שיקולים נוספים לקולא[3][4]. בעבר בית המשפט העליון אף הביע דעה שלילית כלפי הבקשה שבית המשפט יתחשב בסולחה. השופטת דורית ביניש אמרה על כך: "ההסתמכות על "הסולחה" שנערכה בחסותם של נכבדי יפו, אף היא מלמדת על גישה כאילו חל דין אחר שהוא מחוץ לערכאות, על המעורבים בביצוע העבירה."[5] השופטת אסתר חיות הביעה עמדה שלילית כלפי סולחה שהביאה את המתלוננים שלא לשתף פעולה עם מערכת התביעה[6].
בית המשפט ציין מקרים שונים בהם לסולחה יינתן משקל פחות, אם בכלל:
השופט מישאל חשין הסביר את הסיבה להתחשב בסולחה: "הסולחה היא כלי לבר-משפטי להשכנת שלום בין יריבים, וערכה לעניין העונש הוא בכך שהנאשם מקבל על עצמו אחריות למעשיו ומביע חרטת-אמת על מעשהו תוך פיצוי קורבנות העבירה. סולחה אינה מהווה תחליף לענישה חוקית, ואין לראות בה כלי טקטי לצורכי משפט."[9].
בהתייחס לשחרור ממעצר בעקבות סולחה, בטענה שבעקבות הסולחה הנאשם כבר אינו מסוכן, הדעות חלוקות. השופט אליהו מצא כתב[10]:
לעומת זאת, השופטת אסתר חיות כתבה[6]:
בפועל, בתי המשפט לא נמנעו מלציין קיום סולחה כסיבה לקבלת חלופה למעצר[11] ואף כסיבה עיקרית[12], הגם שלרוב דחו את טענת הסולחה כעילה לשחרור ממעצר. במקרה אחד כתבה השופטת דליה דורנר: "אפשר כי "הסולחה" מבטיחה את שלומו של המתלונן. ברם, התנהגותו הבלתי מרוסנת של העורר, שכאמור אף החזיק בנשק ללא רישיון, מקימה חשש לביטחון הציבור בכללו"[13].
בית המשפט גם ציין שקיום סולחה יכול להוות שיקול של ועדת שחרורים[14].
בהליכים אזרחיים סירב בית המשפט לראות בסולחה מחסום לתביעה אזרחית על נזקים שנגרמו ובדק לגופו של עניין האם הסולחה כללה ויתור על תביעת נזיקין או רק, למשל, ויתור על נקמה[15].
יהושע בריינר, המשטרה מקדמת סולחות בחברה הערבית, ועמן גם את המחלוקות, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2019
גמלים וכסף כדי לכפר על הרצח: הבוררים שפותרים סכסוכים בחברה הפלסטינית, סרטון באתר יוטיוב, בערוץ ה-YouTube הרשמי של תאגיד השידור הישראליSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
