סוחוי Su-30 - Wikiwand

סוחוי Su-30 (ברוסית: Су-30) הוא מטוס קרב מתוצרת חברת סוחוי הרוסית. המטוס מכונה לפי קודי נאט"ו "Flanker-C". המטוס מבוסס על הסוחוי-27 ומיועד להשגת עליונות אווירית ולתקיפה קרקעית.

עובדות מהירות מאפיינים כלליים, סוג ...

סוחוי Su-30
Сухой Су-30
Sukhoi Su-30

סוחוי Su-30 של חיל האוויר הרוסי

מאפיינים כלליים

סוג

מטוס יירוט/תקיפה לעליונות אווירית

קוד נאט"ו

פלנקר C/G/H

ארץ ייצור

יצרן

תקופת שירות

1996–הווה (כ־29 שנים)

צוות

משתמש ראשי

חיל האוויר הרוסי
חיל האוויר הסיני
חיל האוויר ההודי

משתמשים משניים

ראו מפעילות

דגמים

סוחוי Su-27, סוחוי Su-35
ודגמים נוספים

מחיר

45-33 מיליון דולר

ממדים
אורך	21.935 מ' הערה: המידע בתיבה זו מתייחס לדגם Su-27PU/Su-30
גובה	6.36 מ'
מוטת כנפיים	14.7 מ'
שטח כנפיים	62 מ"ר
משקל ריק	17,700 ק"ג
משקל טעון	24,900 ק"ג
משקל המראה מרבי	34,500 ק"ג

ביצועים
מהירות מרבית	2.0 מאך (2,120 קמ"ש בגובה רב) הערה: המידע בתיבה זו מתייחס לדגם Su-27PU/Su-30
קצב נסיקה	230 מטר/שנייה
טווח טיסה מרבי	3,000 ק"מ (בגובה רב)
סייג רום	17,300 מטר
עומס כנף	401 ק"ג/מ"ר עם 56% תכולת דלק 468.3 ק"ג/מ"ר עם 100% תכולת דלק

חימוש
תותחים	תותח פנימי ГШ-30-1 (אנ') בקוטר 30 מ"מ עם 150 פגזים
טילים	תלוי בדגם המטוס: יכולת נשיאת טילים של עד 8,000 ק"ג על 10 נקודות תלייה חיצוניות עד 2 טילי אוויר-אוויר לטווח בינוני וימפל R-27 טילים מונחי איפרא אדום לטווח קצר וימפל R-73 עד 4 טילים אוויר-אוויר לטווח בינוני RVV-AE הדגם Su-27IB יכול לשגר גם טילי X-31 (אנ') נגד מכ"מים, טילי אוויר קרקע X-29L/T מונחי לייזר או טלוויזיה
פצצות	תלוי בדגם המטוס: פצצות מצרר РБК-500 (אנ') פצצות חכמות ФАБ-150‏ ,ФАБ-250 (אנ') ו-ФАБ-500 (אנ')

הנעה
2 x מנוע Saturn AL-31FL/FP (אנ') טורבו־מניפה עם מבער אחורי ביצועי המנוע דחף יבש: 7,799.8 kgf‏, 76.49 kN‏, 17,195.6 lbf דחף עם מבער אחורי: 12,501.7 kgf‏, 122.6 kN‏, 27,561 lbf

תרשים

סגירה

פיתוח

סכם

פרספקטיבה

פיתוח המטוס החל בשנת 1986 במסגרתו עבר הסוחוי-27 שדרוגים ותוספות כדי לעמוד בדרישות כוחות ההגנה האווירית של רוסיה, בין היתר הגדלת טווח הפעולה של המטוס. לשם כך נבחר הדגם הדו מושבי של הסוחוי-27 (Su-27UB) שכן למשימות ארוכות טווח היה צורך בטייס ובנווט. תחילה נקרא המטוס Su-27PU ואב הטיפוס ערך את טיסת הבכורה ב־31 בדצמבר 1989.

בין השדרוגים והתוספות של המטוס ניתן לציין:

התאמת המטוס לתדלוק באוויר
האוויוניקה של המטוס שונתה ולמטוס נוספו ציוד תקשורת והדרכה מיוחדים.
התאמתו של המטוס בכך שיכול לשמש בנוסף לייעודו כמטוס יירוט ותקיפה גם כמרכז בקרה והתראה.

בהמשך שונה שם המטוס לסוחוי-30 והחברה גם הציגה את דגם הסוחוי-30MK לייצוא.

דגמים

Su-27PU – מטוס יירוט דו מושבי המבוסס על ה-Su-27UB. מאוחר יותר קיבל את סימול הדגם Su-30.
Su-30K – גרסת ייצוא בסיסית.
Su-30KI – המטוס החד מושבי היחיד בסדרה. תוכנן כמטוס חלופי למטוסי ה-Su-27 של חיל האוויר הרוסי וכן למכירה לאינדונזיה.
Su-30KN – שדרוג של הדגמים Su-27UB וה-Su-30K.
Su-30M – שדרוג של ה-Su-27PU והפיכתו למטוס רב משימתי.
Su-30MK – גרסת הייצוא של המטוס אשר נחשפה ב־1993.
Su-30M2 – שדרוג של ה-Su-30MK, בעל הנעה וקטורית.
Su-30MKI (אנ') – גרסת הייצוא להודו, הכוללת מערכות ישראליות, הודיות וצרפתיות. מרבית המטוסים אמורים להיבנות על ידי חברת HAL – התעשייה האווירית ההודית. גרסה זו ידועה גם בקוד דיווח נאט"ו Flanker-H.
Su-30MKK (אנ') – גרסת הייצוא לסין. גרסה זו ידועה גם בקוד דיווח נאט"ו Flanker-G.
Su-30MKM (אנ') – גרסת הייצוא למלזיה. כוללת מערכות רוסיות, דרום אפריקאיות וצרפתיות.
Su-30MKV – גרסת הייצוא לוונצואלה. מבוסס על ה-Su-30MK2.
Su-30MK2 – כוללת שדרוגים של מערכות האלקטרוניקה וכן יכולות תקיפה נגד אוניות.
Su-30MK2V – גרסת הייצוא של ה-Su-30MK2 לווייטנאם.
Su-30MK3 – ‏Su-30MKK עם מכ"ם AESA (אנ') ויכולות תקיפה נגד אוניות.
Su-30MKA – גרסת הייצוא לאלג'יריה הדומה ל-Su-30MKI אך כולל מערכות צרפתיות משופרות.

מפעילות

רוסיה רוסיה
ארמניה ארמניה
אוגנדה אוגנדה
הודו הודו – קלטה את דגם Su-30MKI המשלב בין היתר גם טכנולוגיה ישראלית וצרפתית. מרבית המטוסים שרכשה הודו הורכבו בהודו עצמה. בסך הכל קלט חיל האוויר ההודי 240 מטוסים.
סין – קלטה את דגם ה-Su-30MKK, חיל האוויר הסיני קלט 76 מטוסים בעוד שחיל הים הסיני קלט 24 מטוסים מדגם סוחוי-30MK2. כמו כן סין מפעילה את הסוחוי-27 ומייצרת גם גרסאות עצמאיות של המטוס (J-11).
ונצואלה ונצואלה – רכשה 24 מטוסים מדגם Su-30MK2.
אלג'יריה אלג'יריה – רכשה 28 מטוסים מדגם Su-30MKA.
מלזיה מלזיה – רכשה 18 מטוסים מדגם Su-30MKM.
אינדונזיה אינדונזיה – מפעילה שני מטוסים והזמינה 6 מטוסים נוספים מדגם Su-30MK2.
וייטנאם וייטנאם – מפעילה 12 מטוסים.
איראן איראן – קיבלה רישיון לייצור מטוסים מסדרת Su-30 Flanker-C.^[^{דרוש מקור]}

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סוחוי-30

סגירה

Wikiwand in your browser!

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.

Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.

Wikiwand for Chrome

Wikiwand for Edge

Wikiwand for Firefox

ממדים

אורך

21.935 מ'
הערה: המידע בתיבה זו מתייחס לדגם Su-27PU/Su-30

גובה

6.36 מ'

מוטת כנפיים

14.7 מ'

שטח כנפיים

62 מ"ר

משקל ריק

17,700 ק"ג

משקל טעון

24,900 ק"ג

משקל המראה מרבי

34,500 ק"ג

ביצועים

מהירות מרבית

2.0 מאך (2,120 קמ"ש בגובה רב)
הערה: המידע בתיבה זו מתייחס לדגם Su-27PU/Su-30

קצב נסיקה

230 מטר/שנייה

טווח טיסה מרבי

3,000 ק"מ (בגובה רב)

סייג רום

17,300 מטר

עומס כנף

401 ק"ג/מ"ר עם 56% תכולת דלק
468.3 ק"ג/מ"ר עם 100% תכולת דלק

חימוש

תותחים

תותח פנימי ГШ-30-1 (אנ') בקוטר 30 מ"מ עם 150 פגזים

טילים

תלוי בדגם המטוס:

יכולת נשיאת טילים של עד 8,000 ק"ג על 10 נקודות תלייה חיצוניות
עד 2 טילי אוויר-אוויר לטווח בינוני וימפל R-27
טילים מונחי איפרא אדום לטווח קצר וימפל R-73
עד 4 טילים אוויר-אוויר לטווח בינוני RVV-AE
הדגם Su-27IB יכול לשגר גם טילי X-31 (אנ') נגד מכ"מים, טילי אוויר קרקע X-29L/T מונחי לייזר או טלוויזיה

פצצות

תלוי בדגם המטוס:

פצצות מצרר РБК-500 (אנ')
פצצות חכמות ФАБ-150‏ ,ФАБ-250 (אנ') ו-ФАБ-500 (אנ')

הנעה

2 x מנוע Saturn AL-31FL/FP (אנ') טורבו־מניפה עם מבער אחורי

ביצועי המנוע
דחף יבש: 7,799.8 kgf‏, 76.49 kN‏, 17,195.6 lbf
דחף עם מבער אחורי: 12,501.7 kgf‏, 122.6 kN‏, 27,561 lbf

פיתוח

סכם

פרספקטיבה

בין השדרוגים והתוספות של המטוס ניתן לציין:

התאמת המטוס לתדלוק באוויר
האוויוניקה של המטוס שונתה ולמטוס נוספו ציוד תקשורת והדרכה מיוחדים.
התאמתו של המטוס בכך שיכול לשמש בנוסף לייעודו כמטוס יירוט ותקיפה גם כמרכז בקרה והתראה.

בהמשך שונה שם המטוס לסוחוי-30 והחברה גם הציגה את דגם הסוחוי-30MK לייצוא.

דגמים

Su-27PU – מטוס יירוט דו מושבי המבוסס על ה-Su-27UB. מאוחר יותר קיבל את סימול הדגם Su-30.
Su-30K – גרסת ייצוא בסיסית.
Su-30KI – המטוס החד מושבי היחיד בסדרה. תוכנן כמטוס חלופי למטוסי ה-Su-27 של חיל האוויר הרוסי וכן למכירה לאינדונזיה.
Su-30KN – שדרוג של הדגמים Su-27UB וה-Su-30K.
Su-30M – שדרוג של ה-Su-27PU והפיכתו למטוס רב משימתי.
Su-30MK – גרסת הייצוא של המטוס אשר נחשפה ב־1993.
Su-30M2 – שדרוג של ה-Su-30MK, בעל הנעה וקטורית.
Su-30MKI (אנ') – גרסת הייצוא להודו, הכוללת מערכות ישראליות, הודיות וצרפתיות. מרבית המטוסים אמורים להיבנות על ידי חברת HAL – התעשייה האווירית ההודית. גרסה זו ידועה גם בקוד דיווח נאט"ו Flanker-H.
Su-30MKK (אנ') – גרסת הייצוא לסין. גרסה זו ידועה גם בקוד דיווח נאט"ו Flanker-G.
Su-30MKM (אנ') – גרסת הייצוא למלזיה. כוללת מערכות רוסיות, דרום אפריקאיות וצרפתיות.
Su-30MKV – גרסת הייצוא לוונצואלה. מבוסס על ה-Su-30MK2.
Su-30MK2 – כוללת שדרוגים של מערכות האלקטרוניקה וכן יכולות תקיפה נגד אוניות.
Su-30MK2V – גרסת הייצוא של ה-Su-30MK2 לווייטנאם.
Su-30MK3 – ‏Su-30MKK עם מכ"ם AESA (אנ') ויכולות תקיפה נגד אוניות.
Su-30MKA – גרסת הייצוא לאלג'יריה הדומה ל-Su-30MKI אך כולל מערכות צרפתיות משופרות.

מפעילות

רוסיה רוסיה
ארמניה ארמניה
אוגנדה אוגנדה
הודו הודו – קלטה את דגם Su-30MKI המשלב בין היתר גם טכנולוגיה ישראלית וצרפתית. מרבית המטוסים שרכשה הודו הורכבו בהודו עצמה. בסך הכל קלט חיל האוויר ההודי 240 מטוסים.
סין – קלטה את דגם ה-Su-30MKK, חיל האוויר הסיני קלט 76 מטוסים בעוד שחיל הים הסיני קלט 24 מטוסים מדגם סוחוי-30MK2. כמו כן סין מפעילה את הסוחוי-27 ומייצרת גם גרסאות עצמאיות של המטוס (J-11).
ונצואלה ונצואלה – רכשה 24 מטוסים מדגם Su-30MK2.
אלג'יריה אלג'יריה – רכשה 28 מטוסים מדגם Su-30MKA.
מלזיה מלזיה – רכשה 18 מטוסים מדגם Su-30MKM.
אינדונזיה אינדונזיה – מפעילה שני מטוסים והזמינה 6 מטוסים נוספים מדגם Su-30MK2.
וייטנאם וייטנאם – מפעילה 12 מטוסים.
איראן איראן – קיבלה רישיון לייצור מטוסים מסדרת Su-30 Flanker-C.^[^{דרוש מקור]}

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סוחוי-30

סגירה