סהאצ'ירו האטה

ד"ר סַהַאצִ'ירוׂ הַאטַה (ביפנית: 秦 佐八郎, ‏23 במרץ 1873 - 22 בנובמבר 1938) היה רופא ובקטריולוג יפני נודע, תלמידם של קיטסאטו שיבסבורו ושל אוגוסט פון וסרמן, אשר התפרסם בעקבות עבודתו המשותפת עם פאול ארליך בפיתוח כדור הקסם הראשון - ארספנאמין (Arsphenamine)^[3][4].

סהאצ'ירו האטה
秦 佐八郎

ד"ר סהאצ'ירו האטה וד"ר פאול ארליך במכון הלאומי הגרמני לתרפיה ניסיונית שבפרנקפורט
לידה	23 במרץ 1873 מסודה, יפן
פטירה	22 בנובמבר 1938 (בגיל 65) טוקיו, יפן
ענף מדעי	בקטריולוגיה, כימותרפיה
מקום מגורים	יפןהאימפריה היפנית
מקום לימודים	אוניברסיטת אוקיאמה
מוסדות	אוניברסיטת קיו
פרסים והוקרה	פרס האגודה היפנית לכימותרפיה על שם קיושי שיגה וסהאצ'ירו האטה[1] מדליית הנצחה לפאול ארליך ולסהאצ'ירו האטה[2]
תרומות עיקריות
גילוי הפעילות האנטי-בקטריאלית של ארספנאמין כנגד חיידק העגבת

פרוטומת ארד של ד"ר סהאצ'ירו האטה במוזיאון על שמו בעיר מסודה

קורות חייו

סהאצ'ירו האטה נולד ב-23 במרץ 1873 בכפר צוּמוֹ (Tsumo) (כיום העיר מַסוּדַה במחוז שימאנה), שמיני למִיצִ'יטַקָה יַמָאנֶה (Michitaka Yamane). בשנת 1887, בהיותו בן 14, אומץ על ידי משפחת האטה (Hata) היות שמשפחתו הביולוגית התקשתה לספק לו חינוך הולם בשל מצבה הכלכלי. משפחתו המאמצת הייתה משפחת רופאים והיא שעודדה את סהאצ'ירו להירשם ללימודי רפואה באוניברסיטת אוקיאמה (Okayama) בשנת 1891. ב-1895 נשא לאישה את צִ'יוׁ (Chiyo), הבת הבכורה למשפחת האטה המאמצת, ובאותה השנה הצטרף כמתנדב לצבא היפני הקיסרי לפרק זמן של שנה. עם תום לימודי הרפואה בנובמבר 1895 החל האטה לעבוד בתור עוזר בבית החולים המחוזי של אוקיאמה, שם התמחה ברפואה פנימית ובביוכימיה תחת השגחתו של ד"ר טוֹרַסַבּוּרוֹ אַרָאקִי (Torasaburo Araki)^[3][4].

בשנת 1898, בהמלצתו של ד"ר אראקי, החל האטה לעבוד בתור חוקר במכון לחקר מחלות מידבקות שבטוקיו בניהולו של קיטסאטו שיבסבורו, תפקיד שביצע במשך כעשר שנים. במהלך תקופה זאת עסק רבות בתחום הבקטריולוגיה בכלל ובמחלת הדבר בפרט, וכן בשכלול שיטות הבידוד וההסגר בכל הקשור למחלות זיהומיות, ואף פרסם מאמרים רבים בנושאים אלה^[4][5]. עבודתו המחקרית במכון הופסקה רק במהלך מלחמת רוסיה–יפן, עת שימש כרופא ומאוחר יותר כאפידמיולוג בתחנת ההסגר שהוקמה באי נִינוֹשִׁימָה (Ninoshima), כ-4 ק"מ דרומית לנמל הירושימה, לצורך בדיקת מצב בריאותם של חיילים יפנים שחזרו מהחזית^[3][6]

בשנת 1907 יצא האטה, בשליחות ממשלת יפן, לכנס הבין-לאומי ה-14 להיגיינה ודמוגרפיה, אשר התקיים בברלין. במסגרת הכנס הרצה אודות המחקר על הדבר, מחקר שערך במעבדתו של קיטסאטו, ואף זכה להערכתו של פאול ארליך, אשר נכח במקום. בתמיכתו של קיטסאטו יצא האטה בהמשך אותה השנה להשתלמות בתחום האימונולוגיה במכון רוברט קוך שבברלין תחת הנחייתו של אוגוסט פון וסרמן, ושלושה חודשי השתלמות בבית החולים מואבּיט שבעיר (Krankenhaus Moabit). כעבור שנה החל להתמחות בתחום הכימותרפיה במכון הלאומי הגרמני לתרפיה ניסיונית שבפרנקפורט (Staatliches Institut für Experimentelle Therapie und das Georg-Speyer-Haus in Frankfurt am Main) תחת הנחייתו של פאול ארליך, אשר זכר את האטה מהכנס בברלין והתרשם מניסיונו הרב בתחום חקר מחלות זיהומיות מסוכנות. בפרנקפורט החל האטה לבדוק את יעילותן של תרכובות ארסן שונות בתור פוטנציאל אנטי-בקטריאלי נגד חיידקי מערכת ה-Spirochaete. תחילה עבד עם עכברים ועם חולדות כחיות מודל לקדחת חוזרת^[7], ושלושה חודשים לאחר הגעתו נסע לאיטליה על מנת להשיג זן מיוחד של ארנבות אשר שימשו כחיות מודל למחלת העגבת. ב-31 באוגוסט 1909 זכה לפריצת הדרך המשמעותית שלו עת הצליח להראות כי לתרכובת 606, אותה סינתז פאול ארליך בשנת 1906^[8], קיים פוטנציאל אנטי-בקטריאלי ספציפי בטיפול נגד חיידקי הסוג Treponema, לרבות המין Treponema pallidum - מחולל מחלת העגבת. גילוי זה היה, למעשה, "כדור הקסם" שניסה פאול ארליך לפתח במשך תקופה ארוכה^[9]. תרכובת 606, אשר נרשמה כתרופה בשנת 1910, לה קרא ארליך "ארספנאמין", שווקה תחת השם המסחרי "סַלְבַרְסָן" (Salvarsan). סלברסן והנגזרת המשופרת נאו-סלברסן (Neo Salvarsan) שימשו כתרופות הבחירה נגד העגבת עד לגילוי הפניצילין^{[3][4][5][10]}.

באוגוסט 1910 שב האטה ליפן והמשיך את מחקרו על הסלברסן בהיבט הפרמקולוגי והפרמקוקינטי, אולם עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה וניתוק היחסים הדיפלומטיים עם גרמניה, הופסק גם ייבוא הסלברסן ליפן. עובדה זאת אילצה את יפן להתחיל בייצור מקומי של התרופה. תהליך הייצור המוצלח של סלברסן, עליו היה ממונה האטה, סיפק את הביקוש לתרופה גם לשאר מדינות ההסכמה במהלך כל המלחמה^[3][11].

בשנת 1914 נמנה עם החוקרים אשר פרשו יחד עם קיטסאטו מהמכון לחקר מחלות מידבקות והיה בין מקימי מכון קיטסאטו. החל משנת 1928 עסק בעיקר בפיתוח תכשירי חיטוי חדשים מבוססי קווינולינים וכן הצליח להראות כי לסלברסן פעילות אנטי-בקטריאלית גם נגד החיידק Spirillum minus - מחולל קדחת נשיכת חולדה (Rat-bite fever). באותה השנה הוזמן האטה לוועידה בנושא ניסויים קליניים בסלברסן, אשר נערכה בפרנקפורט בחסות חבר הלאומים. בוועידה העלה את נושא חשיבותו של כינון אמות מידה בינלאומיות לניסויים קליניים^[3][5].

האטה היה מועמד שלוש פעמים לזכייה בפרס נובל: בכימיה (1911) ובפיזיולוגיה או רפואה (1912, 1913), אולם בסופו של דבר לא זכה בו^[12].

לכל אורך חייו שמר האטה על קשר מיוחד עם פאול ארליך ורעייתו. סהאצ'ירו האטה נפטר ב-22 בנובמבר 1938, בגיל 65. הוא נקבר בבית הקברות אַאוֹיָאמַה (Aoyama) שבטוקיו. בהלווייתו, שנערכה ב-25 בנובמבר, נכחו כ-2,000 משתתפים^[3][5].

תארים ומינויים

להלן המינויים והתארים בהם זכה האטה במהלך הקריירה שלו^[3][6]:

• פרופסור למיקרוביולוגיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת קיאו (1920).
• עמית באקדמיה לאופולדינה למדעים (1926).
• סגן מנהל מכון קיטסאטו (1931).

הנצחתו

• פרס האגודה היפנית לכימותרפיה על שם קיושי שיגה וסהאצ'ירו האטה למחקר פורץ דרך בתחום פיתוח תרופות כנגד מחלות זיהומיות^[1].
• מוזיאון סהאצ'ירו האטה בעיר מסודה^[13].
• מדליית הנצחה לפאול ארליך ולסהאצ'ירו האטה משנת 1909^[2].

ראו גם

• קיטסאטו שיבסבורו
• פאול ארליך

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סהאצ'ירו האטה בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. ‏Kiyoshi Shiga and Sahachiro Hata Memorial Prize. (ביפנית)
2. ‏Paul Ehrlich and Sahatchiro Hata, the Conquest of Syphilis - Collection online.
3. ‏Shachiro Hata - Life story of a pioneer. (ביפנית)
4. ‏Sahachiro Hata: The first miracle medicine in the world for syphilis treatment.
5. ‏Sahachiro Hata - Life story.
6. Wolfgang Wegner, Werner E. Gerabek, Bernhard D. Haage, Gundolf Keil. Enzyklopädie Medizingeschichte. Walter de Gruyter. 2006, p.539. ISBN 978-3110197037. (בגרמנית)
7. Ulf Lagerkvist. Pioneers of Microbiology and the Nobel Prize (1st edition). World Scientific Publishing Company. 2003, p.120. ISBN 978-9812382337.
8. Tan SY, Grimes S. (2010). Paul Ehrlich (1854-1915): man with the magic bullet. Singapore Medical Journal. 51(11):842-3. PMID 21140107.
9. ‏Magic Bullet.
10. Heynick F. (2009). The original 'magic bullet' is 100 years old - extra. The British Journal of Psichiatry. 195(5):456. doi:10.1192/bjp.195.5.456. PMID 19880937.
11. Jill Ann Grimes, Lori Apffel Smith, Kristyn Fagerberg. Sexually Transmitted Disease: An Encyclopedia of Diseases, Prevention, Treatment, and Issues (1st edition). Greenwood. 2014, p.222. ISBN 978-1440801341.
12. ‏Sahachiro Hata - Nobel Prize nomination.
13. ‏Sahachiro Hata Memorial Hall in Matsuda. (ביפנית)