נשירים

המונח נשירים (באנגלית: Deciduous) בדרך כלל מתייחס לעצים ולשיחים המשירים את עליהם בתקופות מסוימות בשנה, בדרך כלל בסתיו, וגם להשרה של חלקים אחרים בצמח, כגון, עלי כותרת אחרי פריחה או פירות אחרי הבשלה. בעצם מדובר על נשירת מה שכבר לא נצרך מהצמח באופן טבעי. מונח זה מתייחס גם לתופעה דומה אצל בעלי החיים, כמו קרניים נשירות (קרני האייליים) או שיניים נשירות (שיני חלב) אצל חלק מהיונקים, כולל בני אדם.

יער של עצים נשירים בניו ג'רזי.

בוטניקה

בבוטניקה ובהורטיקולטורה, צמחים נשירים, כולל עצים, שיחים ועשבים רב-שנתיים, הם אלו שמאבדים את כל עליהם במשך תקופה. תופעה זו נקראת "שלכת" (אנ'). לעיתים התקופה חסרת העלים של צמחים היא בחורף, בדרך כלל באזורי אקלים ממוזג ואקלים קוטבי.^[1] בחלקים אחרים בעולם שבהם האקלים טרופי, סובטרופי, או צחיח, צמחים משירים את עליהם בתקופה היבשה השונה ממקום למקום בהתאם לגשם.

יוצאי הדופן הם ירוקי-העד, בהם העלים מושרים בהדרגה ולא בבת אחת כך שנראה שהם נותרים ירוקים במשך כל השנה.^[2] יש גם צמחי ביניים, חצי-נשירים, בהם העלים הישנים מושרים לקראת תחילת צמיחה חדשה,^[3] או בכיוון ההפוך, חצי-ירוקי עד, שמשמרים חלק מעליהם במשך תקופות היובש או החורף ומשירים את יתר עליהם לפני תקופת הצמיחה החדשה.^[4] בחלק מהעצים בעיקר בזני אלון העלים שנותרים על העץ למשך החורף מתייבשים ונופלים באביב עם תחילת הצמיחה של עלים חדשים.

פריחת הפורסית'יה הנשירה בתקופה שלאחר השלכת

צמחים נשירים רבים פורחים בתקופה חסרת העלים שלהם, תופעה זו מגבירה את יעילות ההאבקה. חוסר העלים מקל על הרוח לשאת אבקנים, ומקל על חרקים למצוא את הפרחים. אך בשיטה זו יש גם חסרונות, לדוגמה, הפרחים עלולים להיפגע מקרה, או באזורים הצחיחים לצרוך יותר מים. מנגד ללא עלים יש פחות סיכון של הישברות של ענפים או של הגזע, וכן צמחים מסוגלים להפחית את אובדן המים שלהם בשל חוסר זמינות המים בימות החורף הקרים.^[5]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נשירים בוויקישיתוף