נמל התעופה הבין-לאומי ונקובר
שדה תעופה בקנדה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שדה תעופה בקנדה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נמל התעופה הבינלאומי ונקובר (באנגלית: Vancouver International Airport) הוא נמל התעופה השני בגודלו בקנדה. הנמל ממוקם לחוף האוקיינוס השקט על האי סי סמוך לעיר ריצ'מונד כ-12 ק"מ מוונקובר.
צילום אוויר של נמל התעופה בשנת 2007 | |||||||||||||||||||||||
נתוני השדה | |||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||
סוג השדה | ציבורי | ||||||||||||||||||||||
תקופת הפעילות | 1929–הווה (כ־95 שנים) | ||||||||||||||||||||||
על שם | ונקובר | ||||||||||||||||||||||
מפעיל | Vancouver International Airport Authority | ||||||||||||||||||||||
בעלים | Transport Canada | ||||||||||||||||||||||
עיר סמוכה | ריצ'מונד | ||||||||||||||||||||||
משרת את | מטרו ונקובר | ||||||||||||||||||||||
בסיס לחברות | |||||||||||||||||||||||
קואורדינטות | 49°11′41″N 123°11′2″W | ||||||||||||||||||||||
גובה מעל פני הים | 4 מטר (14 רגל) | ||||||||||||||||||||||
www.yvr.ca | |||||||||||||||||||||||
מסלולי טיסה | |||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
מספר הנוסעים | 19,013,416 (נכון ל־2022) | ||||||||||||||||||||||
נמל התעופה דורג במקום השמיני ברשימת שדות התעופה הטובים ביותר לשנת 2013[1], ובמקום הראשון ברשימת שדות התעופה הטובים ביותר בצפון אמריקה[2]. הנמל בבעלות משרד התחבורה הקנדי (Transport Canada), ומנוהל על ידי חברת "Vancouver International Airport Authority".
בשנת 2010 עברו בנמל 16,779,709 נוסעים, ו-228,387 טון מטען, ב-293,877 תנועות מטוסים.
בשנת 1929 רכשה עיריית ונקובר קרקעות בשווי 600,000 דולר, עליהם החלה ב-1930 לבנות את נמל התעופה. הבניה הסתיימה ב-1931 ובשנה הראשונה לפעילותו עברו בנמל כ-550 נוסעים.
בין השנים 1931-1940 הורחב הנמל, ונבנו האנגרים ומסלולים חדשים. בתחילת שנות החמישים נבנה מסלול חדש באורך שלושה קילומטרים, והוא הוגדר כבינלאומי. בשנות השישים המוקדמות, עת החל השימוש במטוסי נוסעים סילוניים, שופץ הנמל בעלות של 32,000,000 דולרים, והותאם לקליטתם. בשנת 1970 החלה אייר קנדה להפעיל טיסות מנמל התעופה, באמצעות מטוסי הבואינג 747.
בתחילת שנות השמונים הורחב הנמל לקראת תערוכת האקספו 86 שהתקיימה בעיר. בסוף שנות התשעים הורחב הנמל משמעותית, כדי שיוכל לקלוט כ-21 מיליון נוסעים בשנה[3].
בשל ריבוי התושבים האסייתים באזור ונקובר, נוחתות בנמל טיסות רבות מיעדים במזרח אסיה. ב-1 במרץ 2010 נרשם שיא של 39,000 נוסעים, בשל סיום אולימפיאדת ונקובר.
בשדה התעופה שלושה בתי נתיבות:
טרמינל Domestic - נבנה בשנת 1968, ושופץ בשנים האחרונות, משמש בעיקר לטיסות פנימיות בקנדה. בטרמינל 26 גשרי עלייה למטוס. (C25-52)
הטרמינל הדרומי - חלק מטרמינל Domestic, משמש את הטיסות האזוריות. בטרמינל 15 גשרים. (A1-10 ו-B11-24)
טרמינל International - מחולק לשניים: חלקו משמש טיסות לארצות הברית (E67-99), וחלקו את מרבית הטיסות הבינלאומיות (D50-78). בטרמינל 31 גשרים, מהם שניים המסוגלים לקלוט את מטוס האיירבוס A380[4].
יותר מ-50 חברות תעופה מפעילות טיסות סדירות לנמל ליעדים באסיה, אירופה, אוקיאניה, צפון, ומרכז אמריקה.
נמל התעופה משמש כבסיס פעולה מרכזי לחברות: אייר קנדה, אייר קנדה ג'אז, אייר טראנסט, פסיפיק קוסטל איירליינס, ווסטג'ט, ו-Central Mountain Air.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.