ניר טסלר

ניר טסלר (נולד בשנת 1962) הוא פרופסור בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים, מחזיק הקתדרה על שם ברברה ונורמן סיידן. טסלר עמד בראש מרכז למיקרואלקטרוניקה וננואלקטרוניקה בטכניון עד שנת 2023.^[1]

ניר טסלר

לידה	1962 (בן 63 בערך)
ענף מדעי	הנדסת חשמל
מקום מגורים	ישראל
מוסדות	מעבדת קוונדיש, הטכניון
תרומות עיקריות
לייזרים מבוססי פולימרים מצומדים, לדים מפולימר, מוליכים למחצה אורגניים, טרנזיסטורים אורגניים במבנה אנכי

ביוגרפיה

ניר טסלר נולד בחיפה. הוא למד בבית הספר הריאלי העברי ושירת בחיל האוויר בשנים 1980–1985. טסלר למד הנדסת חשמל בטכניון וסיים תואר ראשון בהצטיינות יתרה בשנת 1989 ותואר שני ב-1992. את הדוקטורט קיבל טסלר מהטכניון בשנת 1995. עבודת הדוקטורט שלו "Dynamic Properties of Inverted QW Laser Structure" נכתבה בהנחיית פרופ' גדי אייזנשטיין.^[2][3]

בשנים 1995–1999 היה טסלר עוזר מחקר ואחר כך עמית מועצת המחקר להנדסה ומדעים פיזיים (EPSRC) במעבדת קוונדיש באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה.^[4] בהמשך הצטרף לפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון כמרצה בכיר. הוא קודם לדרגת פרופסור חבר בשנת 2003 ולפרופסור מן המניין ב-2008. משנת 2010 מכהן טסלר כראש המרכזים למיקרואלקטרוניקה וננואלקטרוניקה בטכניון. לאורך השנים הדריך טסלר 27 סטודנטים לתארים מתקדמים ופרסם מעל ל-200 מאמרים מדעיים.^[2]

מחקריו

מחקריו של טסלר מתמקדים בחומרים חדשים ובקשר של התכונות הפיזיות והכימיות שלהם לביצועי ההתקן. בין אלה נכללים האינטראקציה בין אור לחומר (כולל פעילות לייזר ומיקרו-מהודים (אנ')), היסע של אלקטרונים, חורים ויונים, צמדי אלקטרון-חור (אקסיטון) ותהליכי ייצור התקנים (טרנזיסטורים, גלאים, מדמי תמונה ותאי שמש).

בשנת 1996 הציג טסלר לראשונה "לייזר פלסטי" המבוסס על מולקולה של מוליך למחצה אורגני (פולימר). שנתיים מאוחר יותר הוא החל בבניית הפיקסל החכם הראשון, שהוכיח היתכנות של בניית מסכים דקים וגמישים.^[5][6]

בשנת 2002 הראה טסלר שלדים אורגניים (OLEDS) יכולים לפלוט אור באורך גל שרלוונטי לצורך תקשורת בסיבים אופטיים (1.3 מיקרון).^[7] בשנת 2006 הגיש טסלר בקשה לפטנט למבנה חדש של טרנזיסטור בעל אוריינטציה אנכית, שבו הפונקציות של השער, המקור, המוצא והשפך ממוקמות אחד על גבי השני.^[8][9]

פרסים והוקרות

• 1995 מלגת רוטשילד לפוסט דוקטורנטים^[10]
• 1999 מלגת אלון
• 2009 האחוזון העליון בכימיה. Essential Science Indicators, תומפסון-רויטרס^[11]
• 2020 עמית לשם כבוד באגודה הסינית לכימיה (אנ') על "תרומה חלוצית בתחום של לייזרים מבוססי פולימרים מצומדים, לדים מפולימר בתחום תת-אדום קרוב, מוליכים למחצה אורגניים והעברת מטענים, וטרנזיסטורים אורגניים בעלי מבנה אנכי"^[12]
• 2020 עמית החברה המלכותית לכימיה^[13]

קישורים חיצוניים

• ניר טסלר, המעבדה לחומרים אורגניים והתקנים, הטכניון
• ערוץ היוטיוב של המעבדה של ניר טסלר, יוטיוב
• ניר טסלר, גוגל סקולר
• ניר טסלר, גוגל פטנטים
• ראיון עם ניר טסלר, sciencewatch.com
• ראיון עם ניר טסלר, פורבס
• פיתוח בטכניון ישפר יעילות של תאים סולארים, באתר ynet, 18 בפברואר 2016

הערות שוליים

1. Management Archives - (באנגלית אמריקאית)
2. Nir Tessler (Short Bio), OMD Lab - Technion
3. Academic staff Details of PROFESSOR EMERITUS Gad Eisenstein, www.graduate.technion.ac.il
4. James P. Harrington, Who's Who in Plastics Polymers, CRC Press, 2000-05-09, ISBN 978-1-4822-9400-2. (באנגלית)
5. N. Tessler, G. J. Denton, R. H. Friend, Lasing from conjugated-polymer microcavities, Nature 382, 1996-08, עמ' 695–697 doi: 10.1038/382695a0
6. Henning Sirringhaus, Nir Tessler, Richard H. Friend, Integrated Optoelectronic Devices Based on Conjugated Polymers, Science 280, 1998-06-12, עמ' 1741–1744 doi: 10.1126/science.280.5370.1741
7. Nir Tessler, Vlad Medvedev, Miri Kazes, ShiHai Kan, Efficient Near-Infrared Polymer Nanocrystal Light-Emitting Diodes, Science 295, 2002-02-22, עמ' 1506–1508 doi: 10.1126/science.1068153
8. Transistor structures and methods of fabrication thereof, נבדק ב-2022-04-19
9. Transistor structures and methods of fabrication thereof (באנגלית), נבדק ב-2022-04-19
10. Rothschild Fellows 2021 by Yad Hanadiv - Issuu, issuu.com (באנגלית)
11. Nir Tessler - Interview - ScienceWatch.com, archive.sciencewatch.com
12. Chinese Chemical Society, www.chinesechemsoc.org (באנגלית)
13. Fellow of the Royal Society of Chemistry, Royal Society of Chemistry