נות

נוּת (במצרית עתיקה: Nwt "שמים") היא אלת השמים במיתולוגיה המצרית. בין תאריה: "מכסת השמיים", "המגינה", "השולטת בכל" ו"היא המחזיקה אלף נשמות".

ערך זה עוסק במיתולוגיה מצרית עתיקה. אם התכוונתם לאלה המקבילה בתפיסה הפילוסופית ב'תלמה', ראו נויט; אם התכוונתם לדמות במיתולוגיה הנורדית, ראו נוט (מיתולוגיה נורדית).

נות

תרבות	אניד
אב	שו
אם	תפנות
בן או בת זוג	גב
צאצאים	אוסיריס, סת, נפתיס, איסיס, הורוס

האלה נות, בדמות פרה

נאמר עליה שגופה ענק ומלא כוכבים ושהיא בתם של שו ותפנות ואחותו ואשתו של גב אל האדמה, אשר ביחד הולידו את אוזיריס, איזיס, הורוס, סת ונפתיס.

לפי האגדה, נות וגב התחתנו בניגוד לרצונו של רע, ובגלל זה הוא קילל אותם ואמר שלא ייוולדו להם ילדים באף אחד מימות השנה (שמנתה אז 360 ימים בלבד). כדי לחמוק מרוע הגזירה, הזמינה נות את ח'ונסו (אל הירח) למשחק קובייה ובכל פעם שח'ונסו הפסיד, הוא נתן לנות מעט מאור הירח שלו. הוא הפסיד כל כך הרבה פעמים, שנות צברה מספיק אור ירח בשביל ליצור עוד 5 ימים חדשים ולצרף אותם לסוף השנה. בימים אלה ילדה נות את חמשת האלים המלכותיים: אוזיריס (אוסיר), הורוס אל המלחמה ( בגרסאות שונות של הסיפור הורוס היה הבן של אוסירוס ואיריס), סת, איזיס (איסת), נפתיס (נבתחית) שנולדו תחת עץ השיטה.

האלה נות סימלה באמונה המצרית את האמונה בחיי נצח ובקימה לתחייה - המצרים האמינו שמדי ערב בולעת האלה נות את השמש למשך הלילה, השמש עברה דרך קיבת האלה במשך כל הלילה, ומדי בוקר נולדת השמש מחדש מתוך רחם האלה.

המצרים האמינו כי נות מהווה מחסום בין הכוחות הכאותיים שמחוץ לעולם, לעולם המסודר והרציונלי - ומסיבה זו מתוארת כאישה בצורת קשת המגינה על העולם הנמצא מתחת בטנה.

בספר המתים מתוארת נות כאלה המגינה על המתים, מאכילה ומשקה אותם.

ראו גם

• אלוהויות במצרים העתיקה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נות בוויקישיתוף

• נות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)