ממלכת נורת'מבריה

ממלכת נורת'מבריה (באנגלית עתיקה: Norþymbra rīce, בלטינית: Regnum Northanhymbrorum) הייתה אחת משבע הממלכות שהתקיימו באנגליה בתקופת ההפטרכיה, בין סוף השלטון הרומאי במאה ה-5 ועד לאיחודה של הארץ לממלכה אחת תחת כתר אחד במאה ה-10. נורת'מבריה שכנה לחופי הים הצפוני בצפון מזרחה של אנגליה. מצפון היא גבלה בסקוטלנד, ושמה מעיד היטב על גבולה הדרומי. משמעות השם נורת'מבריה הוא הארץ שמצפון (״Norþ") לנהר ההאמבר ("Ymbra"). מדרום לנהר השתרעה הרחק דרומה אל פנים הארץ ממלכת מרסיה.

ערך ללא מקורות

ממלכת נורת'מבריה
Norþymbra rīce

דגל
ממלכת נורת'מבריה בסביבות שנת 700
ממשל
משטר	מונרכיה אבסולוטית
ראש המדינה	מלך נורת'מבריה
מלך נורת'מבריה	מלכי נורת'מבריה
שפה נפוצה	אנגלית עתיקה לטינית בריטונית
עיר בירה	יורק, יורקשייר במברג, נורת'מברלנד
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
היסטוריה
הקמה	653
פירוק	867
תאריכי פירוק	954
ישות קודמת	ממלכת דיירה ממלכת ברניקיה
ישות יורשת	ממלכת דנמרק נורת'מבריה הדנית
דמוגרפיה
דת	פגניות, נצרות

ממלכת נורת'מבריה הייתה הממלכה המאוחרת ביותר שהוקמה באנגליה בתקופתה. בניגוד לממלכות אחרות, נורת'מבריה הוקמה על בסיס תשתית מדינית מפותחת קיימת. הממלכה הייתה תוצר של איחוד מדיני בשנת 653 של שתי ממלכות קדומות: ממלכת ברניקיה הצפונית וממלכת דיירה הדרומית. שתי הממלכות הוקמו במהלך המאות ה-5 וה-6 על ידי האנגלים, אשר פלשו לאזור מצפון גרמניה מספר עשורים קודם לכן. במקור הייתה האוכלוסייה פגנית בעיקרה, אך התנצרה תחת מלכותו של אדווין, סביב שנת 627. הממלכה התפרסה על שטחים רבים (לרוב הייתה שנייה בגודלה למרסיה) ושיחקה תפקיד דומיננטי במערך הפוליטי באנגליה עד לאמצע המאה ה-9, אז היא החלה לשקוע. בשנת 867 נכבשה הממלכה על ידי ויקינגים דנים, אשר הקימו על חורבותיה של הממלכה את ממלכת נורת'מבריה הדנית, אשר היוותה את חלקו הצפוני של אזור בו התיישבו ושלטו הדנים באנגליה – ה"דיינלו". לבסוף, בשנות העשרים של המאה ה-10, נכבשה נות'מבריה על ידי ממלכת וסקס הדרומית, אשר מיזגה את הממלכות אל ממלכת אנגליה.

גאוגרפיה

בשיאה של הממלכה היו גבולות הממלכה נהר ההאמבר בדרום ונהר מרסיי ולשון הים של פורת' בצפון (משפילד של ימינו ועד אדינבורו שבסקוטלנד של ימינו). ישנן עדויות כי בתקופה מסוימת הממלכה הייתה גדולה אף יותר.

רוזנות נורת'מבריה הייתה קטנה יותר, בשל העובדה שדרום הממלכה (שטחי ממלכת דיירה) הפכו לחלק מהדיינלו בשליטה הדנית. חלקה הצפוני של הממלכה (שטחי ממלכת ברניקיה) הוכפף לממלכה הדנית והפך לרוזנות. החלק הצפוני נותר רוזנות בעת שממלכת וסקס השתלטה על דיינלו. גבולות הרוזנות היו נהר הטיז בדרום לנהר טוויד בצפון (בדומה לגבולות אזור צפון-מזרח אנגליה של ימינו).

היסטוריה

נורת'מבריה נוצרה מאיחודן של שתי ממלכות עצמאיות - ממלכת ברניקיה וממלכת דיירה. ברניקיה השתרעה צפונית לנהר טיז ואילו דיירה הייתה באזור יורקשייר של ימינו. הממלכות אוחדו על ידי אתלפירת' מלך ברניקיה, אשר כבש את דיירה בשנת 604. אתלפירת' נהרג בשנת 616 בקרב הנהר איידל על ידי ראדוולד, מלך ממלכת מזרח אנגליה אשר הושיב את בן חסותו, אדווין על כס המלוכה (אדווין היה בנו של אאלה, מלך דיירה שהובס על ידי אתלפירת').

ממלכתו של אוסוולד

אדווין נטבל לנצרות, נישא לבתו של אתלברכט מקנט והפך לאחד המלכים החזקים באנגליה (ואף זכה לתואר ברטוולדה). אדווין כבש את האי מאן ואת ממלכת גוויניד' בצפון ויילס. הוא הובס בקרב על ידי קדוול'ון אפ קדוואן (מלך גווינד') ובן בריתו פנדה מלך ממלכת מרסיה בקרב הרטפילד צ'ייס בשנת 633.

לאחר מותו של אדווין חולקה הממלכה בין ברניקיה, בה שלט אאנפירת', בנו של את'לפירת', לבין אוסריק, מלך דיירה, שהיה אחיינו של אדווין ושלט בדיירה. שניהם נהרגו בקרבות עם קאדוולון אשר פלש לנורת'מבריה.

לאחר מותו של אאנפירת' עלה לשלטון אחיו אוסוולד, אשר הביס והרג את קדוול'ון בקרב היוונפילד בשנת 634, בסיוע צבאו של דומנל ברק, מלך דאל ריאטה.

אוסוולד החל בהרחבת גבולות ממלכתו, כבש את שטחי גודודין צפונה עד לשון הים של פורת' ואף התקדם מערב וכבש את אזור רגד וממלכת סטרת'קלייד. אוסוולד, שהיה חניך של מנזר, הפך את הנצרות לדת הממלכה בכך שהורה ל איידן מלינדיספרן (איידן הקדוש), נזיר מאירלנד ממנזר יונה (Iona), לנצר את אנשי הממלכה. ביוזמת אוסוולד הוקם מנזר בלינדיספרן. איידן שהיה אב המנזר בלינדיספרן התמנה גם כבישוף ומינה בישופים נוספים להעמקת אחיזת הנצרות. במקביל בנה וילפריד בריפון מנזר שהיה יותר ברוח הנצרות האפיפיורית.

בשנת 642 נהרג אוסוולד בקרב מאסרפילד מול פנדה מלך מרסיה. ובשנת 655 תקף מלך מרסיה את נורת'מבריה, בסיוע אתלוולד, מלך דיירה, למרות כוחותיהם הרבים נחלו פנדה ואתלוולד תבוסה מול הכוחות המעטים של אוסוויו, יורשו של אוסוולד, בקרב וינוואד.

בעקבות קרב זה זכה אוסוויו בשליטה בנורת'מבריה, דיירה ומרסיה, והפך לחזק בשליטי אנגליה.

ירידת כוחה של הממלכה

מטבע מתקופת אריק בלדאקס ועליו הכיתוב "ERIC REX" (אריק המלך), המוזיאון הבריטי

בשנת 664, בעקבות הסינוד של ויטבי בו נדונה שאלת מועד חג הפסחא, סבה המחלוקת על המועד בין הכנסייה הקלטית של נורת'מבריה והכנסייה הקתולית הרומית. לבסוף הסכימה נורת'מבריה לפעול לפי המנהג הקתולי, והבישוף קולמן מלינדספארן שב לאיונה במחאה. בשנת 681 גורש וילפריד מיורק מנורת'מבריה על ידי אקגפירת' ועבר לסאסקס, בה התגורר עד שנת 686 כשהוא ממיר לנצרות את תושביה הפגנים של סאסקס.

בשנות ה-50 של המאה השביעית איבדה נורת'מבריה את השליטה במרסיה בעקבות מרד מוצלח בהנהגת בנו של פנדה, וולפהיר. נורת'מבריה נותרה מעצמה אזורית עד תבוסתה בידי הפיקטים בקרב דאניכן בשנת 685, קרב במהלכו נהרג אקגפירת', מלך נורת'מבריה (בנו של אוסוויו).

תקופת שלטונו של אלפירת', אחיו ויורשו של אקגפירת', הייתה תקופת שלום, אולם קרנה של נורת'מבריה החלה לרדת, והיא איבדה ממעמדה. אי-היציבות השלטונית בעקבות מותו של אלפירת' בשנת 704 האיצה את ירידת הממלכה מכוחה ומהשפעתה.

בשנת 867 הפכה הממלכה לחלק מאזור שמאוחר יותר כונה ה"דיינלו", שטח אותו כבשו ולאחר מכן גם התיישבו בו הוויקינגים הדנים. אלפדאן ראנאסון ואיבר חסר העצמות העמידו את אקגברט הראשון כשליט בובה בראש הממלכה. שטחי הממלכה עברו ידיים מספר פעמים בין האנגלים לבין הוויקינגים, ולבסוף, לאחר מותו של אריק בלאדאקס בשנת 954, נכבשו על ידי אדרד, מלך ממלכת אנגליה.

רוזנות נורת'מבריה (954–1217)

בעקבות השתלטות ממלכת אנגליה על הממלכה, ולאחר מכן בעקבות הפלישה של סקוטלנד לאזור, ירד מעמדה של הממלכה והיא הפכה לרוזנות. השליטה ברוזנות נורת'מבריה עברה מיד ליד בין סקוטלנד ואנגליה, ולבסוף בשנת 1018, בעקבות קרב קארהאם, הוחכרה לסקוטלנד.

הפלישה הנורמנית וחלוקת הרוזנות

בשנת 1066 כבש ויליאם הראשון את אנגליה. במסגרת כיבושיו הבין כי עליו להשתלט גם על נורת'מבריה על מנת להגן על ממלכתו מפלישה סקוטית מצפון. נורת'מבריה נכבשה על ידו במהירות, והוא הושיב את האציל הנורמני רובר קומין כרוזן נורת'מבריה. קומין ו-700 אנשיו נרצחו בעיר דרהאם על ידי תושבי נורת'מבריה שמרדו כנגד הכיבוש הנורמני. ויליאם, כנקמה, כבש בשנית את נורת'מבריה, הרס רבות מעריה והרג רבים מתושביה במסע נקמה שזכה לכינוי "החרבת הצפון". אתלווין, בישוף דרהאם האנגלו-סקסוני ניסה להימלט עם אוצרות נורת'מבריה במהלך הביזה אך נתפס, נכלא ומת בכלאו. מושב הבישוף נותר ריק בזמן כליאתו ולאחריה.

תושבי נורת'מבריה המשיכו בניסיונות המרידה שלהם כנגד בנו של ויליאם, ויליאם רופוס. רופוס ניסה לחלק את נורת'מבריה והעניק לוויליאם מסנט קארילף, בישוף דרהאם, את התואר רוזן ואת השליטה על האזורים שמדרום לנהרות טיין ודרוונט. יתר שטחי נורת'מבריה נקראו נורת'מברלנד, והשליטה בהם נותרה בידי המונרך האנגלי. כמו כן נוסדה בשנת 1080 העיר ניוקאסל, על מנת לבסס את השליטה הנורמנית באזור נורת'מברלנד.

מרידות בממלכת אנגליה

גם בתקופת שלטונה של שושלת טיודור המשיכו תושבי נורת'מבריה למרוד כנגד ממלכת אנגליה. מרידות אלה קיבלו משנה תוקף בתקופת הרפורמציה באנגליה, כאשר התושבים הקתוליים של נורת'מבריה גילו התנגדות לכנסייה האנגליקנית. ניסיונות אלה פסקו בתקופת איחוד הכתרים של ממלכת אנגליה עם ממלכת סקוטלנד, בתקופת שלטונו של המלך ג'יימס הראשון.

ראו גם

• מלכי נורת'מבריה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ממלכת נורת'מבריה בוויקישיתוף

• ממלכת נורת'מבריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ממלכת נורת'מבריה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)