מתחם שער הפרחים

מתחם שער הפרחים (מכונה גם בית הפרחים) הוא שכונה יהודית ברובע המוסלמי, השכונה נמצאת בסמוך לחומת העיר העתיקה ובקרבת שער הפרחים.

מתחם שער הפרחים

מידע
עיר	ירושלים
קואורדינטות	31°46′59″N 35°14′03″E
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים העתיקה מוגדלת)   מתחם שער הפרחים (למפת ירושלים העתיקה רגילה)   מתחם שער הפרחים (למפת ירושלים רגילה)   מתחם שער הפרחים (למפת ירושלים מוגדלת)   מתחם שער הפרחים

מפת האזור

היסטוריה

רחל גרין, תושבת המקום בתקופת המנדט

במאות ה-18 וה-19 היה האזור בו מצוי גם מתחם "שער הפרחים" אחד הריכוזים העיקרים של ההתיישבות היהודית בירושלים. במקום התגוררו, בין היתר, משפחת נשיאה הראשון של האוניברסיטה העברית, יהודה לייב מאגנס ומשפחת הבנקאי חיים ולירו. לאחר פרעות תרפ"ט ב־1929, עזבו היהודים את המקום מחשש לחייהם.

רחל גרין נשארה להתגורר באתר ושוחחה על כך עם חוקר ירושלים פנחס גרייבסקי, אשר כתב:

”הזקנה הזאת, נולדה בירושלים לפני שבעים שנה, ובכל כוחה מתאמצת היא להחזיק את חצרה היחידה, שארית הפליטה, שלא תיפול גם היא בידי זרים, כמו כל אותם הבתים שהיו שייכים מקודם ליהודים. ובכל הבתים והחצרות שהיו והנם שייכים ליהודים יושבים עתה נוכרים, ורק היא לבדה נשארה בחצר שלה ומתאמצת בכל כוחה שלא תיפול נחלתה גם היא בידי נוכרים. הישמעאלים מהרובע הזה מכבדים ומוקירים אותה ואת אומץ לבה וקוראים לה רחל אמנו”^[1].

לאחר פטירתה של רחל גרין ב־1934, פסקה ההתיישבות היהודית במקום.

בשלהי שנות ה-70 של המאה ה-20, רכשה הקרן קיימת לישראל מהכנסייה הרוסית הלבנה, את המתחם אשר היה אז אחד השטחים הפנויים היחידים שנותרו בתוך העיר העתיקה. בשלהי שנות ה-90 החלו להתגורר במקום משפחות יהודיות^[1]. הקבוצה הראשונה שהתיישבה במתחם, מנתה שתי משפחות ושישה רווקים, בהם יורי הלר וחנוך בייאגס^[2].

באוגוסט 2013 תקפו ערבים את המתחם והשליכו עליו בקבוקי תבערה. אחד המאבטחים ירה לעבר הפורעים. איש מתושבי המתחם היהודים לא נפגע^[3].

בראשית המאה ה-21, מתגוררות במקום כ-10 משפחות יהודיות, הזוכות לאבטחת לוחמים ביחידה אזרחית המופעלת על ידי מדינת ישראל. למתחם חצר מגודרת, הנושקת לחומות העיר העתיקה. בחצר גן שעשועים ומגרש כדורסל. מהחצר יש עליה לטיילת החומות. בכניסה לחצר יש עמדה מאובטחת מאוישת 24 שעות, שמאבטחת את המתחם והחצר.

בחול המועד סוכות ובחול המועד פסח, עמותת "רחובות העיר ימלאו" מציגה במתחם שער הפרחים מחזה המספר את סיפורה של רחל גרין^[4].

תוכניות בניה ופיתוח המתחם

אריאל שרון אישר תכנון בניית 50 יחידות דיור במתחם^[5].

בשנת 1992 הגיש משרד השיכון תוכנית לבניית 200 יחידות דיור במתחם זה, התוכנית לא קודמה^[6].

בשנת 2004 נידונה בוועדת התכנון המקומית בירושלים "תוכנית שער הפרחים". על פי התוכנית יבנו במתחם מבנים בשטח של כחמישה דונם ויהיו גבוהים מחומות העיר העתיקה.

בשנת 2014 פעל שר השיכון לקידום תוכנית הבנייה במתחם. מאידך, במשרד ראש הממשלה הביעו הסתייגות^[7].

גלריית תמונות

• 
  הכניסה המערבית למתחם
• 
  סוכת משפחת קופלד בחצר המתחם; מצד שמאל נראית עמדת השמירה
• 
  מתחם שער הפרחים במבט מהסוכה שבחצר

קישורים חיצוניים

• נדב שרגאי, הארכיאולוגיה בשער הפרחים היא המשכה של הפוליטיקה, באתר הארץ, 7 בינואר 2002
• עדו בן פורת, במעמד הרב יעקב שפירא: משפחה יהודית חדשה נכנסה לרובע המוסלמי, באתר ערוץ 7, 1 בינואר 2022