משפחת ליקי

משפחת ליקי (Leakey) היא משפחה בריטית-קנייתית שהעמידה שלושה דורות של פלאואנתרופולוגים ידועים, בעלי תרומה ייחודית לחקר האבולוציה של האדם, וכן אנשי מדע, אנשי שמירת טבע ובעלי תפקידי ציבור שונים. חברי המשפחה גילו חלק נכבד מן המאובנים החשובים ביותר של הומינידים הידועים כיום, והם אחראים במידה רבה לביסוס זיהויה של מזרח אפריקה כמקור האנושות.

מרי ליקי (במרכז) בהרצאה חגיגית

ריצ'רד ליקי

הדור הראשון של המשפחה

• לואיס ליקי (Louis Seymour Bazett Leakey,‏ 1903-1972), בן למיסיונרים בריטים שנולד בקניה ופלאואנתרופולוג מאוניברסיטת קיימברידג', היה בין הראשונים שארגנו משלחות לחיפוש מאובני הומינידים במזרח אפריקה, בערוץ אולדובאי בטנזניה, החל משנות ה-30. ממצאיו המפורסמים מאזור זה כללו מאובנים רבים של הומו הביליס והומו ארקטוס אפריקני (כיום ידוע גם כהומו ארגסטר), אשר בשנות ה-60 חוללו מהפכה בחקר האבולוציה של האדם.
• מרי ליקי (שם נעורים: Mary Douglas Nicol,‏ 1913-1996) הייתה אשתו השנייה של לואיס ליקי והתלוותה אליו במשלחותיו לערוץ אולדובאי. אף שלא זכתה לחינוך אקדמי רשמי היא הוכיחה כישרון מיוחד לגילוי מאובנים הומינידים ולניהול משלחות בכוחות עצמה, עיסוק שהמשיכה בו שנים לאחר פטירת בעלה. בין תרומותיה החשובות: גילוי המין פראנתרופוס בויזיאיי, חקירת כלי אבן מן התרבויות האולדובית והאשלית באולדובאי, וחשיפת שביל העקבות המאובנות בלייטולי.

הדור השני של המשפחה

• קולין ליקי (Colin Louis Avern Leakey, נולד: 1933) בנו של לואיס מאשתו הראשונה, בוטנאי בעל-שם באוניברסיטת קיימברידג'.
• ג'ונתן ליקי, (נולד: 1940) בנם של לואיס ומרי, עוסק בגידול וחליבת נחשים ארסיים. לא עסק בפלאואנתרופולוגיה, אך התלווה לכמה מן המשלחות של הוריו לאולדובאי. באחת מהן חשף את OH-7, המאובן הראשון שהתגלה מן המין הומו הביליס.
• ריצ'רד ליקי (Richard Erskine Frere Leakey, נולד: 1944) בנם של לואיס ומרי. אף שבחר לא ללמוד פלאואנתרופולוגיה באופן אקדמי, זכה מאז ילדותו להכשרה מעשית נרחבת בנושא מהוריו. בבגרותו ארגן משלחות רבות משל עצמו בשנות ה-70 וה-80, בעיקר לאגם טורקנה ואתר קובי פורה בצפון קניה, שהניבו כמה מן המאובנים החשובים ביותר בחקר האבולוציה של האדם: גולגולת הומו רודולפנסיס, גולגולת הומו הביליס, מספר גולגולות הומו ארקטוס ושלד הומו ארקטוס מושלם כמעט לגמרי הידוע בכינוי הפופולרי הנער מטורקאנה. כמו כן היה מנהל המוזיאון הלאומי של קניה, ניהל מלחמת חורמה בציידי פילים בלתי-חוקיים כראש רשות שמירת הטבע בקניה, ומילא שורת תפקידים בכירים נוספים בממשל של קניה.
• מייב ליקי, (שם נעורים: Meave Epps, נולדה: 1942) רעייתו של ריצ'רד ומן הפלאואנתרופולוגים החשובים בעולם כיום, בעלת תואר דוקטור בזואולוגיה מאוניברסיטת צפון ווילס. התלוותה למשלחות של בעלה לאגם טורקנה ולמשלחות של חוקרים אחרים בקניה, אתיופיה וטנזניה. כמו כן ארגנה משלחות בעצמה ושימשה שנים רבות כמנהלת המחלקה לפלאונטולוגיה במוזיאון הלאומי של קניה. בין התגליות המרכזיות הרשומות על שמה הם גולגולת קנייאנתרופוס פלטיאופס והגדרת המין אוסטרלופיתקוס אנמנסיס.
• פיליפ ליקי, (נולד: 1949) בנם הצעיר של לואי ומרי, היה חבר פרלמנט בקניה.

הדור השלישי של המשפחה

• לואיז ליקי (Luise Leakey, נולדה: 1972) הדור השלישי למחקר פלאואנתרופולוגי במשפחה, אחת מבנותיהם של ריצ'רד ומייב. בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת הקולג' של לונדון, התלוותה לאמה במספר תגליות מרכזיות וכיום עומדת בראש פרויקט החפירה באתר קובי פורה.
• עמנואל דה מרודה (Emmanuel de Mérode, נולד: 1973) בעלה של לויס ליקי, אנתרופולוג ואיש שמירת טבע בלגי, מנהל הפארק הלאומי וירונגה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. לעמנואל ולואיז שתי בנות אשר ככל הידוע אינן עוסקות עדיין במחקר פלאואנתרופולוגי.

עץ משפחה

פרידה אברן

לואיס ליקי

מרי (ניקול) ליקי

קולין ליקי

מייב (אפס) ליקי

ריצ'רד ליקי

מרגרט קרופר

ג'ונתן ליקי

פיליפ ליקי

לואיז ליקי

עמנואל דה מרודה

שיחזור גולגולת פראנתרופוס בוייזאיי שגילתה מרי ליקי בערוץ אולדובאי ב-1959.

יציקת גבס של הלסת העליונה של OH-7, המאובן הראשון של הומו הביליס שהתגלה על ידי ג'ונתן ליקי בערוץ אולדובאי ב-1960

שיחזור גולגולת KNM-ER 1470 שהתגלתה על ידי המשלחת של ריצ'רד ליקי לאגם טורקאנה ב-1972

קרן ליקי

קרן ליקי (The Leakey Foundation) נוסדה ב-1968 על ידי מספר תורמים קליפורנים אחרי פגישה עם לואיס ליקי, במטרה לסייע לו במימון מחקריו. כיום היא אחד המקורות החשובים בעולם למימון מחקר מדעי בתחום האבולוציה של האדם.

המורשת המדעית של המשפחה ומחלוקות באבולוציה של האדם

תרומתם של בני משפחת ליקי לחשיפת האבולוציה של האדם גדולה יותר משל כל פלאואנתרופולוג יחיד כלשהו. תודות לתגליותיהם מקובלת כיום מזרח אפריקה כמקום שבו התרחשה מרבית האבולוציה של שושלת האדם. מרבית מאובני סוג האדם באפריקה, ובייחוד החשובים מביניהם, נמצאו על ידי המשלחות שלהם.

יחד עם זאת, חלק מן הפירוש שהם נתנו למאובנים אלו שנוי במחלוקת. בפרט, לואיס ליקי התנגד בתוקף לדעה (אשר כיום נמצאת במרכז הקונצנזוס המדעי בפליאואנתרופולוגיה) שמוצא סוג האדם הוא ממין כלשהו של הסוג אוסטרלופיתקוס. במקום זאת הוא סבר שהאוסטרלופיתקוס והאדם השתלשלו שניהם ממין קדום של אדם. מין היפותטי זה כונה לעיתים "האדם המקורי" (oldest man), ולהשערתו של לואיס הוא היה בעל מוח גדול משל האוסטרלופיתקים, אשר העניק לו את היכולת הבלעדית לסתת כלי אבן. את מאובני האדם המקורי ביקש לואיס למצוא בערוץ אולדובאי, העשיר בכלי אבן קדומים. בשנת 1959, כאשר מרי גילתה את גולגולת פראנתרופוס בויזאי הראשונה באולודובאי, לואיס הציג אותו כאדם המקורי, ייחס לו את כלי האבן, והכחיש את הקשר שלו לאוסטרלופיתקים למרות מוחו הקטן. שנים מעטות לאחר מכן, בתחילת שנות ה-60, גילו המשלחות הבאות של לואיס ומרי באולדובאי מאובני אדם קדום, ואז הכתיר אותם לואיס כאדם המקורי, ייחס להם את כלי האבן ונתן להם את השם "הומו הביליס" (כלומר "האדם המיומן" כאשר הכוונה היא ליכולתו לסתת כלי אבן), ואת בויזאיי הוריד לדרגת אוסטרלופיתקן. ואולם למרות שהקונצנזוס המדעי קיבל את הביליס כמין הקדום והפרימיטיבי ביותר של אדם, המאובנים המוקדמים ביותר שלו מתוארכים לגיל של כשני מיליוני שנה בלבד, מאוחר יותר מאוסטרלופיתקנים רבים, ולכן לא ניתן היה לבסס את מעמדו כאדם המקורי, אלא לכל היותר כחולייה אחת במסלול זה.

בשנות ה-70 ארגן ריצ'רד ליקי, בנם של לואיס ומרי, משלחות לאזור אגם טורקאנה בצפון קניה, אשר הניבו מאובנים רבים וחשובים מסוג האדם. זמן קצר לפני פטירתו של לואיס, ב- 1972, גילתה אחד המשלחות האלו את גולגולת KNM-ER 1470 המפורסמת (מכונה בקיצור 1470 ומסווגת לעיתים כהומו רודולפנסיס), שנפח מוחה היה גדול ממוח הביליס ובתחילה תוארכה לגיל של כמעט שלושה מיליון שנה, עתיק יותר מכל אוסטרלופיתקן שהיה ידוע אז. לשמחתו של לואיס, ריצ'רד אימץ את עמדתו המדעית של אביו והציג את הגולגולת כאדם המקורי, האב הקדמון שהוליד גם את האוסטרלופיתקנים וגם את האדם. ואולם בכורתה של 1470 נמשכה רק זמן קצר: החל מ- 1973 גילה דונלד ג'והנסון באתיופיה מאובני אוסטרלופיתקוס – ביניהם לוסי המפורסמת – אשר תוארכו גם הם לגיל של כשלושה מיליוני שנים ואף יותר. גילוי זה פתח ויכוח אינטלקטואלי חריף בין ריצ'רד ליקי לג'והנסון, אשר הציג את הממצא שלו כראיה למוצא האדם מן האוסטרלופיתקנים. אחד משיאי הוויכוח היה בעימות טלוויזיוני מפורסם ביניהם בשנת 1981, בהנחייתו של וולטר קרונקייט.

לאחר פטירתו של לואיס המשיכה מרי ליקי בארגון משלחות לערוץ אולדובאי וסביבתו הקרובה, וב-1976 חשפה באתר לייטולי תגלית מרעישה: שביל עקבות הומינידים שהתאבנו באפר געשי. העקבות הראו שההומינדים הלכו על שתיים בקומה זקופה, והאפר המאובן תוארך לגיל של 3.5 מיליון שנה. ליד האתר התגלו מאובני הומינידים מאותה תקופה, אך בניגוד ל-1470 ולוסי הם היו חלקיים מאוד והקשו על זיהוי מדויק. מרי ליקי אמנם לא נקבה במפורש במין שלדעתה הותיר את העקבות והמאובנים (היא נהגה להימנע מפירושים מרחיקי לכת של ממצאיה ולהדיר את רגליה מן הוויכוחים התאורטים) אך ברור היה שהיא וריצ'רד יעדיפו לראות בהם עקבות אדם קדום ולא עקבות אוסטרלופיתקנים. טים וייט היה באותה תקופה דוקטורנט צעיר שצורף לצוות של מרי בלייטולי בהמלצת ריצ'רד. בניגוד לדעתם הוא פרסם את מסקנותיו אשר שייכו את עקבות ומאובני לייטולי למין של לוסי. באותה תקופה צורף וייט למכון למוצא האדם שייסד ג'והנסון באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ובשנת 1979 הכריזו ג'והנסון ווייט על לוסי ומאובנים אחרים, כולל מאובני לייטולי, כמין חדש אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, אשר גילו העתיק יותר מכל הומיניד אחר מקנה לו את מעמד האב הקדמון של האדם ושל שאר האוסטרלופיתקנים הידועים. מכה קשה עוד יותר נחתה על השערת האדם המקורי כאשר מחקרים נוספים עידכנו את התארוך הרדיומטרי של גולגולת 1470, והעמידו אותו על פחות משני מיליון שנה, דומה לזה של מאובני הביליס.

גולגולת קנייאנתרופוס פלטיאופס שגילתה מייב ליקי: תווי פנים שטוחים ומעוותים כתוצאה מלחץ שכבות.

החל משנות ה-90 נראה כי משפחת ליקי קיבלה עליה את הקונצנזוס המדעי, ואשתו של ריצ'רד, הפלאואנתרופולוגית מייב ליקי, אף הייתה השותפה הבכירה להגדרת מין אוסטרלופיתקן עתיק אפילו יותר מאפרנסיס: אוסטרלופיתקוס אנמנסיס שגילו כ-4 מיליון שנה. אף על פי כן, ייתכן שהשערת האדם המקורי עדיין לא נקברה סופית: בשנת 1999 גילתה מייב ליקי בקניה גולגולת מוזרה ומעוותת, ולמרות התנגדותו של וייט הגדירה אותו לא רק כמין חדש אלא גם כסוג חדש: קניאנתרופוס פלטיאופס. פלטיאופס עתיק כמו אפרנסיס, כ-3.5 מיליון שנה, ותצורת הפנים השטוחה שלו מזכירה את גולגולת 1470, אבל הוא קטן-מוח וקודם לה בכמיליון וחצי שנים. יתר על כן, בשנת 2001 פרסם צוות צרפתי בראשות מרטין פיקפורד ובריז'יט סנו מאובנים שגילו בקניה העשויים להיות "האדם המקורי" אותו חיפש לואיס ליקי כל חייו – אורורין טוגננסיס שגילו כששה מיליוני שנים. אפילו שם הסוג שהם בחרו רומז על כך: "אורורין" פירושו "אדם מקורי" בניב קנייתי. בעקבות תגליות אלו נפתחה לפחות אפשרות תאורטית ל"מסלול עוקף אוסטרלופיתקוס" של מוצא האדם: מאורורין לקנייאנתרופוס פלטיאופס וממנו לגולגולת 1470 ולאדם. ואולם נראה כי אף פלאואנתרופולוג בימינו אינו תומך במוצהר במסלול כזה, המבוסס על קשר רופף מאוד בין שלושה מאובנים חלקיים מאוד למשך תקופה של יותר מארבעה מיליון שנה. בשנת 2005 מחקר נוסף על מאובני אורורין הראה שהמורפולוגיה שלהם דומה לשל אוסטרלופיתקוס יותר מאשר לזו של הסוג אדם או לזו של קופי-אדם מודרניים, וכיום אפילו מגלי אורורין אינם עומדים על דעתם שהוא מהווה נקודת ההתחלה למסלול עוקף אוסטרלופיתקוס, אם כי הוא עדיין מועמד להיות אביו הקדמון.

לקריאה נוספת

• John Reader Whatever Happened to Zinjanthropus? New Scientist 26 March 1981
• Eric Gottfrid Swedin (Ed.), "Leakey family", Science in the contemporary world: an encyclopedia. ABC-CLIO, 2005. pp. 159-161. ISBN 9781851095247
• Delta Willis, The Leakely Family, Universities Press, 1992. ISBN 8173711895
• Mary Bowman-Kruhm, The Leakeys: a biography, Greenwood Publishing Group, 2005. ISBN 9780313329852(150 עמודים)

קישורים חיצוניים

• צבי ינאי, "ביי ביי, לוסי?" - עימותים גדולים במדע, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2001
• אתר משפחת ליקי (באנגלית)
• משפחת ליקי באתר "קרן ליקי" (The Leakey Foundation) (באנגלית)