Remove ads
משה הרועה והגדי הוא מדרש על המילים הפותחות את פרק ג' בספר שמות: "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה"[1]. המדרש מסביר את הסיבה שבגינה נבחר משה להנהיג את עם ישראל וקושר זאת להתנהגותו כרועה צאן ולמידת החמלה שגילה כלפי עדרו.
המדרש מתאר סיפור המתרחש בתקופה שבה היה משה רועה צאן במדין, לפני שאלוהים התגלה אליו בפעם הראשונה. על פי הסיפור, בעוד משה שומר על עדר הצאן של יתרו, בורח גדי אחד מן העדר ומגיע לחָסוּת[2], שם הוא מוצא ברכת מים. משה, ששם לב כי הגדי ברח, רץ אחריו ומוצא אותו שותה מים מן הברכה. הוא אינו כועס על הגדי אלא מגלה כלפיו רחמים. משה רואה כי הגדי עייף מהריצה, ועל כן מחליט לשאת אותו על כתפיו חזרה למקום המרעה של העדר. בעקבות האירוע, מחליט הקדוש ברוך הוא כי משה מתאים להנהיג את עם ישראל.
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁהָיָה משֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רוֹעֶה צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר, בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי וְרָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחָסוּת. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַחָסוּת, נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְּרֵכָה שֶׁל מַיִם וְעָמַד הַגְּדִי לִשְׁתּוֹת. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ משֶׁה אֶצְלוֹ, אָמַר: אֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁרָץ הָיִיתָ מִפְּנֵי צָמָא, עָיֵף אַתָּה! הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, כָּךְ, חַיֶּיךָ - אַתָּה תִרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל. הָוֵי: "וּמשֶׁה הָיָה רוֹעֶה".
Remove ads
המדרש בוחר לתת למילים המקראיות "ומשה היה רועה" משמעות נוספת מעבר לתיאור העובדתי של מעשיו, כביטוי המאפיין את אישיותו של משה. מנהיגים נוספים בישראל קיבלו את הכשרתם בהנהגה בהיותם רועי צאן: אברהם, דוד[3], הנביא עמוס[4], רבי עקיבא ואחרים. מקורות רבים מדגישים את הדמיון בין טיפול והובלה של עדרי צאן לבין הנהגה של בני אדם. המדרש על משה והגדי מדגיש את האכפתיות והדאגה לצרכים של כל אחד ואחת בקבוצה, בפרט החלשים ביותר, כתכונות שהופכות אדם למנהיג. ואולם הדגש אינו רק על יכולתו של משה לחוש אמפתיה לסבלו של האחר, אלא גם לנקוט פעולה ממשית.[5]
תכונת החמלה כמרכיב חשוב באישיותו של משה מובעת במקומות נוספים בספר שמות, כגון בהתנהגותו עם בנות יתרו: "וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם, וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם "[6].
Remove ads
- המדרש "משה הרועה והגדי" מובא בשינויים קלים בספר האגדה של ביאליק ורבניצקי.
- עיבוד למדרש מאת אפרים סידון עם איורים של דני קרמן יצא ביזמת "ספריית פיג'מה" בהוצאת כתר.[7]
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads