Remove ads
מרי אלן ריצ'מונד (באנגלית: Mary Ellen Richmond; 1861 - 1928) הייתה מחלוצות העבודה הסוציאלית האמריקאית.
 | |
| לידה |
5 באוגוסט 1861 בלוויל, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
12 בספטמבר 1928 (בגיל 67) ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
  | |
מרי ריצ'מונד נולדה ב-1861 בבלוויל, אילינוי. הוריה נפטרו שהייתה בת שבע והיא גדלה אצל סבתה ודודותיה בבלטימור, מרילנד.[1] סבתה הייתה סופרג'יסטית שהייתה ידועה גם כספיריטואליסטית (מאמינה בגלגול נשמות) ורדיקלית. ריצ'מונד גדלה כשהיא מוקפת בוויכוחים על זכויות הצבעה, אמונות חברתיות ופוליטיות וגלגול נשמות. סביבה זו הובנו אצלה כישורי חשיבה וגישה חומלת כלפי עניים, נזקקים ובעלי מוגבלויות. ריצ'מונד חונכה בחינוך ביתי עד גיל 11, בגלל חוסר אמון של סבתה במערכת החינוך המסורתית. בחינוכה בבית השקיעה ריצ'מונד רבות בקריאה ולימוד עצמי. היא סיימה תיכון בגיל שש עשרה ועברה לחיות עם אחת מהדודות שלה בניו יורק, אך דודה זו חלתה, נפטרה והותירה אותה בעוני ובדידות. לאחר שנתיים חזרה לבלטימור, שם עבדה מספר שנים כמנהלת חשבונות, והחלה להיות מעורבת בכנסייה האוניטרית. ב-1888 הגישה מועמדות לתפקיד סגנית הגזבר בארגון צדקה (Charity Organization Societies) שפעל במספר ערים. הארגון היה הראשון לפיתוח שירותים וכלים לטיפול בעניים, נזקקים ובעלי מוגבלויות. הללו היוו את הבסיס לעבודה סוציאלית מקצועית מובנית.[2] ריצ'מונד הגדילה את התרומות לארגון וגם התנדבה בפעילויותיו. אחרי שנתיים, הוצע לה התפקיד של מזכירה כללית. המעורבות שלה בארגון הובילה לתרומותיה לעבודה הסוציאלית. ריצ'מונד הייתה פעילה בעבודה סוציאלית עד מותה בספטמבר 1928.[3]
Remove ads
בעבודתה ב-Charity Organization Societies הוכשרה תחילה כ"מבקרת ידידותית", המונח שקדם ל"עובדת סוציאלית פרטנית". מדיניות הטיפול באוכלוסיות היעד של הארגון הייתה להכניס סוכן בתשלום למשפחות עניות כדי לחקור האם הן "ראויות" לקבלת סיוע. האמונה הרווחת הייתה כי צדקה ללא בקרה גורמת להתדרדרות לעוני יותר מאשר מסייעת בהכחדתו. כדי למנוע זאת, הייתה נשלחת "מבקרת ידידותית" מתנדבת למשפחות שקיבלו עזרה כדי לתת הכוונה וייעוץ ולפקח על התקדמות המשפחה. היא ביקרה בבתי אנשים נזקקים וניסתה לסייע בידם לשפר את סיטואציית חייהם ומתוך כך החלו לפתח רעיונות רבים בעבודה סוציאלית באופנים שיסייעו לאלו שזקוקים לה.[4]
ב-1900, מונתה להיות המזכירה הכללית של ארגון חברות הצדקה בפילדלפיה ונשארה בתפקיד זה כ-9 שנים, ובתקופה זו הטיפה לרפורמה חוקתית בנושאי חינוך חובה, עבודת ילדים ואמהות שננטשו ללא תמיכה כלכלית. בנוסף, מרי ריצ'מונד האמינה כי על הממשלה ליצור משרד מיוחד בענייני ילדים ומערכת בתי משפט ייחודית לנוער.
ב-1909 סייעה להקים רשתות של עובדים סוציאליים ומתודולוגיה למקצוע המתהווה, כשנבחרה לעמוד בראש מחלקת הצדקה בקרן ראסל סייג (Charity Organizational Department) בניו יורק. בעודה מנהלת, ריצ'מונד פעלה לשיפור תיעוד הפעילות, הכשרת עובדים סוציאליים פרטניים וסייעה ביישום תוכניות חדשות בעבודה סוציאלית. ריצ'מונד האמינה ששיתוף פעולה הדוק בין עובדים סוציאליים, מחנכים ואנשי מערכת הבריאות הוא גורם מכריע במתן עזרה מוצלחת לנזקקים.
העובדים הסוציאליים איתם עבדה בקרן ראסל סייג' היו בין הראשונים שהתאפשר להם לפתח שיטות חדשות ומערכות לסיוע למשפחות במצוקה. ההצלחה שלה ומנהיגותה בפיתוח העבודה הסוציאלית ומחקר עודדו ארגונים רבים נוספים להמשיך בתמיכה כספית ופיתוח של הפרקטיקה של עבודה סוציאלית. מרי ריצ'מונד האמינה שרווחה סוציאלית היא אחריות אזרחית ורבות מהתאוריות ושיטות העבודה שלה על עבודה סוציאלית אומצו לשימוש באסיה, דרום אמריקה ואירופה.[5]
Remove ads
מרי ריצ'מונד כתבה ארבעה ספרים בהם פרסמה את רעיונותיה. בספרים אלו הדגימה את תובנותיה לגבי עבודה סוציאלית פרטנית. היא האמינה בקשר בין אנשים והסביבה החברתית שלהם כגורם מרכזי למה שקורה בחייהם. רעיונותיה התבססו על תאוריה חברתית ועל כך שבבחינת בעיות חברתיות של משפחה או פרטים יש להתייחס בתחילה לבדיקת המשפחה או היחיד, אחר כך לטיב קשרים החברתיים הקרובים שלהם עם המשפחה, בית הספר, הכנסייה, מקום העבודה וכו'. אחרי בדיקת גורמים אלו יש לבחון גם את תרומת הקהילה והשירותים הרשמיים למצבם. כלומר - ראתה את הקשיים כמושפעים הן מיכולותיו וקשייו של הפרט והן מתנאי סביבתו. רק כך יכול איש המקצוע לפעול ביעילות ומקצועיות ולעזור לפרט או המשפחה ביצירת תהליך ההסתגלות וההתקדמות שישפרו את מצבם. ריצ'מונד העדיפה להתמקד בכוחותיו של האדם מאשר להאשימו בבעיותיו. תשומת לבה התמקדה במצבם של ילדים, בעבודה סוציאלית רפואית ובמצבן של משפחות. כל רעיונותיה מהווים בסיס להכשרת מטפלים בעבודה סוציאלית גם כיום.
המחקר המעמיק שלה "סקר של תשע מאות שמונים וחמש אלמנות", היה בפרסומו אבן דרך בהתפתחות הרווחה החברתית: היא בדקה משפחות של אלמנות, מצב התעסוקה שלהן ומקורותיהן הכספיים ותיארה כיצד התייחסו אליהן במערכות הרווחה החברתית.
- Richmond, Mary Ellen (1899), Friendly Visiting among the Poor. A Handbook for Charity Workers, New York/London: MacMillan
- Richmond, Mary Ellen (1908), The good neighbor in the modern city, Philadelphia: J.B. Lippincott
- Richmond, Mary Ellen (1913), A study of nine hundred and eighty-five widows known to certain charity organization societies in 1910, New York City: Charity Organization, Russell Sage Foundation
- Richmond, Mary Ellen (1917), Social diagnosis, New York: Russell Sage Foundation Richmond, Mary Ellen (1922), What is social case work? An introductory description, New York: Russell Sage Foundation
Remove ads
- עבודות של מרי אלן ריצ'מונד, ב"פרויקט גוטנברג"
- עבודות של או על אודות מרי ריצ'מונד בארכיון האינטרנט
- האגודה הלאומית של העובדים הסוציאליים (באנגלית)
- כתבי מרי ריצ'מונד בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads