מריטת נוצות

מריטת נוצות היא פעולה שמבוצעת על עופות, בדרך כלל אווזים, ברווזים או תרנגולים כדי להכין מנוצותיהם המכונות לאחר המריטה, שמיכות פוך, מוצרים שונים, בדרך כלל מצעים.

תעשיית הנוצות

התעשייה מרוכזת במספר מדינות מצומצם, רובה באירופה. המדינות המובילות בתחום: הונגריה, פולין וסין.

יחסם של ארגוני זכויות בעלי החיים

בפברואר 2009 הצליחו תחקירני התוכנית השוודית Kalla fakta ("עובדות יבשות") לחדור למשקים של תעשיית הנוצות בשלוש המדינות המובילות בייצור נוצות, תוך שהם מתחזים ללקוחות המעוניינים בשמיכת פוך. הם נכנסו ל-20 משקים בסין, 10 בהונגריה ו-9 בפולין – לאחר שהציגו את עצמם כלקוחות המעוניינים ברכישת פוך. צילומים שצילמו במצלמה נסתרת במשק הונגרי, תיעדו אווזים פצועים רבים, והפועלים נוהגים לתפור פצעים במו-ידיהם וללא שימוש בהרדמה.

דובר התאחדות הווטרינרים השוודית, התראיין לתוכנית ואמר שהמצוקה הנפשית הנגרמת לאווזים בעקבות המריטה, עלולה להביא למוות. הסיבה לנוהג זה היא כלכלית – בניגוד לעור או לפרווה, שניתן לפשוט מבעלי-החיים רק פעם אחת, נוצות האווזים צומחות מחדש לאחר המריטה, ולכן ניתן למרוט את האווזים שוב ושוב. נהוג למרוט אותם 5-4 פעמים במהלך חייהם. התחקירנים מדווחים, שמריטת עופות חיים נהוגה בכ-90% מהמשקים שנסקרו.

הפועלים מקבלים שכר בקבלנות, כלומר בהתאם להספק שלהם – ולכן הם מתאמצים למרוט את האווזים מהר ככל האפשר. פועל יעיל מורט כ-300 אווזים ביום.

התייחסות החוק

מריטת נוצות מעופות חיים מנוגדת לחוק ברבות ממדינות אירופה, אבל ברובן ממילא אין תעשיית נוצות נרחבת, והחריגות הבולטות הן הונגריה ופולין. האיחוד האירופי, שהונגריה ופולין חברות בו, לא חוקק חוק מפורש נגד מריטת עופות חיים, אולם סעיף 3 בחוק הכללי להגנה על חיות המנוצלות בחקלאות מחייב את המדינות החברות לדאוג בחוק שלא ייגרמו לחיות "כאב, סבל או פציעה שאינם הכרחיים." מועצת אירופה (גוף נרחב יותר מהאיחוד האירופי, ובו חברות 47 מדינות) ניסחה את "האמנה האירופית להגנת בעלי-חיים המוחזקים למטרות חקלאיות", שעליה חתומות, בין השאר, הונגריה ופולין. האמנה כוננה ועדה (SCAHAW) שתפקידה הוא להגיש המלצות בענייני רווחת בעלי-חיים, והמדינות החתומות על האמנה מחויבות לקיים את ההמלצה או להגיש למועצת אירופה הסבר מדוע לא יקיימו את ההמלצה. ב-1999 קיבלה הוועדה המלצה בעניין אווזים והמלצה בעניין ברווזים, ובשתיהן הוראה חד-משמעית: "נוצות, ובכלל זה פלומה, לא יימרטו מעופות חיים." ככל הידוע, הונגריה ופולין לא הגישו הסתייגות להמלצה זו. אך בפועל במשקים בשתי המדינות ממשיכות פעולות מריטה כאמור.

בשנת 2005 הגישה חברת הפרלמנט האירופי שאילתה בעניין מריטת עופות חיים בתעשייה ההונגרית, ובפברואר 2006 התקבלה תשובת הנציב האירופי (הנציבות היא אחד ממוסדות השלטון של האיחוד האירופי). לדברי הנציב, חוק הגנת בעלי-החיים ההונגרי מתיר במפורש מריטת עופות חיים, וההונגרים לא עדכנו את החוק בעקבות חתימתם על האמנה שלעיל והצטרפותם לאיחוד האירופי. עמדת הנציבות היא שמריטת עופות חיים גורמת "כאב, סבל או פציעה שאינם הכרחיים." בעקבות זאת, הנציבות "שוקלת את האפשרות" לפתוח בהליכים משפטיים נגד הונגריה. שנתיים לאחר מכן, תחקיר הטלוויזיה השוודית מעיד על חוסר הרצינות שהפגינה הנציבות בעניין. בעקבות החשיפה בתחקיר השוודי הוגשה שאילתה נוספת, וחמישה מחברי הפרלמנט האירופי ניסחו הצהרה על "הצורך להגברת המעקב והאכיפה של הדירקטיבה בעניין ההגנה על חיות המוחזקות למטרות חקלאיות תוך עניין מיוחד במריטת אווזים." ההצהרה קוראת לנציבות האירופית ולמועצת אירופה לפעול מיד להפסקת המריטה של אווזים חיים.

בסין אין הגבלה כלשהי בחוק על מריטת עופות חיים. 80% משוק הנוצות העולמי מקורו בסין.

תגובות בעקבות התחקיר

החשיפה הצליחה לעורר תגובות נסערות בשוודיה. על-פי סקר שהתפרסם באתר התוכנית, 80% מהנסקרים טענו שלא היו מודעים קודם לכן למצב האווזים בתעשיית הפוך, ו-70% מהנסקרים טענו כי הם חושבים שיש צורך להחרים מוצרי פוך, לפחות עד שניתן יהיה לוודא את מקור הנוצות. עמותת Djurskyddet sverige ("רווחת בעלי-חיים שוודיה") שפרסמה בעקבות התחקיר עצומה הקוראת לפיקוח על תעשיית הנוצות, הצליחה להחתים עליה 8,000 אנשים בשמונה הימים הראשונים להשקתה.

צוות התוכנית עימת עם הנתונים מספר חנויות גדולות המוכרות כריות, שמיכות או ביגוד הממולאים בפוך. אחד ממנהלי העבודה במשקי האווזים, הצהיר בתוכנית שאיש מלקוחותיו אינו מתעניין בשאלה אם מקור הנוצות הוא מעופות שנמרטו חיים, וש"האיכות היא הדבר היחיד שמשנה." אולם חנויות רבות הצהירו על התנגדותן למכירת נוצות שנמרטו מעופות חיים. רוב ההצהרות נותרו ללא גיבוי מעשי.

רשת הריהוט איקאה גרפה תשומת-לב תקשורתית כשהצהירה כי מדיניותה היא להימנע מקניית נוצות מעופות שנמרטו בעודם בחיים. אולם הרשת לא הצליחה לגבות את ההצהרה בהתחייבות מצד הספקים, שחלק מהם נכללו בין המשקים שנסקרו בתוכנית. בעקבות זאת, הודתה איקאה שאין ביכולתה לערוב למקור הנוצות שהיא משווקת, הציעה החזר כספי ללקוחות שרכשו מוצרי פוך ומעוניינים להחזירם והצהירה על כוונתה לנקוט צעדים כדי ליצור תוכנית פיקוח על ספקי הנוצות שלה. אולם לאור העובדה שהנוצות שרוכשת איקאה מגיעות מלמעלה מ-8,000 משקים שונים בסין, האפשרות לכונן פיקוח אפקטיבי הוטל בספק.

רק רשת חנויות אחת מבין החנויות שאליהן פנתה התוכנית – Åhléns (אולנס) – הסירה מעל מדפיה את כל מוצרי הפוך. עם זאת, "התאחדות תעשיית הנוצות והפוך של סין" (CFDIA) התלוננה שבעקבות התוכנית חלה ירידה חדה ברכישת מוצרי פוך מסין.

קישורים חיצוניים

• דדי שי, תעשיית הנוצות נחשפת, באתר אנימלס