מריו אולמנסקי

מריו אולמנסקי^[1] (24 באוקטובר 1924 – 7 במאי 2004) היה פרופסור מן המניין לרפואת שיניים, מומחה לפתולוגיה אורלית,^[2] מייסד ומנהל המחלקה לפתולוגיה אורלית, ממייסדי הפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים והדיקן השלישי של הפקולטה.

מריו אולמנסקי

לידה	24 באוקטובר 1924
פטירה	7 במאי 2004 (בגיל 79)

ביוגרפיה

נולד בלאס פאלמרס (ארגנטינה) (ספ'), שהייתה אחת ממושבות הברון הירש בארגנטינה לרבקה וראול (ראובן) אולמנסקי. בהיותו בן 5, עבר עם משפחתו למוזסוויל (מושבה אחרת של הברון הירש), ובהיותו בן 11 נפטר אביו, והוא עבר להתגורר אצל דודו בעיר טוקומאן. בשנת 1942 סיים בית ספר תיכון בטוקומאן.

בשנים 1943–1949 למד בבית ספר לרפואת שיניים באוניברסיטת בואנוס איירס. בתקופה זאת היה פעיל במחאת הסטודנטים נגד הנשיא חואן דומינגו פרון ואף היה עצור עקב פעילותו.

לאחר תקופת התמחות קיבל בשנת 1950 רישיון לעסוק ברפואת שיניים.

בשנת 1955 סיים קורס היפנוזה דנטלית שנועד במיוחד לרופאי שיניים. בשנים 1956–1958 חזר לטוקומאן ולימד, בין היתר, קורס בהיסטולוגיה בבית ספר לרפואת שיניים באוניברסיטת טוקומאן (אנ').

בשנת 1958 עלה לישראל עם משפחתו, עבד בפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית ובמרכז הרפואי הדסה, וחי בירושלים עד למותו.

חיים אישיים

היה נשוי, עד לפטירתו, ללידיה לבית קפלן (1932–2006), גם היא ילידת ארגנטינה, שהייתה מורה למתמטיקה. אב לשלושה: ראובן אולמנסקי (מהנדס אווירונאוטיקה, יזם ומרצה למנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הקרוי על שם סבו מצד אביו), ד"ר עדינה שוורץ (ד"ר לרפואת שיניים וד"ר לרפואה) ומיה זיסו (בעלת תואר שני בקרימינולוגיה וקצינת משטרה בכירה בדימוס).

סב לשמונה נכדים. אחת מנכדותיו היא הזמרת עדי אולמנסקי.

התגורר בירושלים: תחילה בקריית שמואל, ובהמשך בטלביה, רמת דניה וגבעת אורנים. נפטר ממחלה ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

חיים מקצועיים

מעלייתו לישראל, השתקע אולמנסקי בירושלים ועבד כחבר סגל בתחום של פתולוגיה כללית, פתולוגיה אורלית ורפואת שיניים באוניברסיטה העברית ובמרכז הרפואי הדסה. במקביל ניהל אולמנסקי, במשך השנים, קליניקה פרטית מצליחה.

מאז 1958 החל ללמד קורסים בתחום של פתולוגיה כללית ופתולוגיה אורלית. בשנת 1963 התמנה למרצה, בשנת 1966 התמנה כמרצה בכיר, בשנת 1970 התמנה כפרופסור חבר ובשנת 1975 התמנה לפרופסור מן המניין.

בשנים 1971–1989 הקים את המחלקה לפתולוגיה אורלית בפקולטה לרפואת שיניים ועמד בראשה.

בשנים 1973–1976 כיהן כדיקן השלישי של הפקולטה לרפואת שיניים. לאחר מינויו כדיקן פרצה מלחמת יום הכיפורים והוא נאלץ להתמודד עם בעיות הוראה קשות, עקב העובדה שהסטודנטים בפקולטה שירתו תקופה ארוכה במילואים. נושא נוסף שהעסיק אותו כדיקאן בשנת 1974 היה סיוע במשלוח מרצים קליניים לרפואת שיניים מהאוניברסיטה העברית לאוניברסיטת פהלאווי בעיר שיראז באיראן, במסגרת הסכם שיתוף פעולה בין שתי האוניברסיטאות.^[3]

משנת 1984 היה מופקד על הקתדרה ע"ש לסלי לוין בפתולוגיה אורלית וברפואת שיניים.

בשנת 1995 פרש לגמלאות, אך גם לאחר פרישתו המשיך ללמד ולהרצות בתחומי התמחותו והמשיך בליווי מחקרי של הסטודנטים בפקולטה.

במהלך השנים יצא להשתלמויות ושבתונים כחוקר אורח וכפרופסור אורח באוניברסיטאות רבות בעולם. הוא התארח, בין היתר, בקולג' המלכותי לרפואת שיניים בקופנהגן דנמרק (1963-1964), באוניברסיטת מינסוטה, באוניברסיטת אלבמה בברמינגהם (אנ') ובאוניברסיטת בואנוס איירס (1987-1986), באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, באוניברסיטת קוסטה ריקה (אנ'), באוניברסיטת הרמב"ם (University Maimonides) בבואנוס איירס, באוניברסיטת הצפון באסונסיון פרגוואי ובאוניברסיטת קופנהגן בדנמרק (1993-1992) ובאוניברסיטת אורגון לבריאות ומדע (אנ') (1994-1993).

אולמנסקי היה מיוזמי הקמת מערך זיהוי חללים בצה"ל ובמשטרת ישראל. כמו כן סייע למערכת הביטחון במצבים מורכבים, שהצריכו את מיומנותו כפתולוג אורלי, ובהם זיהוי נעדרת ישראלית שהמצרים מצאו בסיני וזיהוי הרוגי הפיגוע ב"אוטובוס הדמים" הידוע כפיגוע כביש החוף (1978).

המהימנות הגבוהה שיוחסה לאולמנסקי וליחידה שבראשה עמד, בביצוע אבחנות של גידולים ממאירים באזור הפה והלסת, גרמה לכך שנעשו אליהם פניות מכל בתי החולים בארץ לביצוע אבחנות בתחום זה.

עיסוקים נוספים

אולמנסקי קיבל בשנת 1953 רישיון טיס אזרחי מטעם רשויות התעופה בארגנטינה. וכך, במקביל לעיסוקו ברפואת שיניים היה גם טייס חובב.

הנצחה: הקמת מוזיאון לרפואת שיניים לזכרו

ביום השנה הראשון למותו של אולמנסקי נחנך בפקולטה לרפואת שיניים, בתרומת אלמנתו של אולמנסקי ובעזרת דיקן הפקולטה, פרופ' יהונתן מן ודיקן המשנה, רמי ברנט, "מוזיאון הפקולטה לזכרו של פרופ' מריו אולמנסקי", המנציח את שמו. המוזיאון ממוקם ברחבת הכניסה לפקולטה, כך שחברי סגל, סטודנטים ומטופלים חולפים על פני התצוגה המוזיאלית בדרכם היומיומית.

המוזיאון לרפואת שיניים^[4] תוכנן כמֵיצג בחלל פתוח המנציח את מורשתו של אולמנסקי ואת ההיסטוריה של רפואת השיניים.

בין המוצגים הבולטים במוזיאון:

• ציוד דנטלי מלא של קליניקה לרפואת שיניים משנת 1913,שתרם אספן אמריקאי של ציוד דנטלי עתיק.
• ציוד דנטלי מלא של קליניקה לרפואת שיניים משנת 1940.
• מוצגים רבים של ציוד דנטלי ידני וציוד דנטלי מעבדתי שבו השתמשו בעבר.
• תצוגה של כ-20 ספרים בתחום של רפואת שיניים, שנכתבו על ידי חוקרי הפקולטה.

תצוגה במוזיאון ע"ש מריו אולמנסקי: ציוד דנטלי של קליניקה לרפואת שיניים משנת 1913

תצוגה במוזיאון ע"ש מריו אולמנסקי: ציוד דנטלי של קליניקה לרפואת שיניים משנת 1940

פרסומיו

ספר לימוד

• מריו אולמנסקי, דן גורדון, פתולוגיה והיסטו-פתולוגיה אורלית, ירושלים, אקדמון, 1970

מבחר ממאמריו

אולמנסקי פרסם במהלך השנים עשרות מאמרים מדעיים בתחומי עיסוקו. להלן מבחר מהם:

• Eldad Sharon, Badri Azaz, Mario Ulmansky, Vaporization of melanin in oral tissues and skin with a carbon dioxide laser: A canine study, Journal of Oral and Maxillofacial Surgery 58(12), 2000, עמ' 1387-1393
• Mario Ulmansky, J. Lustmann, N. Balkin, Tumors and tumor-like lesions of the oral cavity and related structures in Israeli children, International Journal of Oral and Maxillofacial Surgery 28(4), 1999, עמ' 291-294
• Mario Ulmansky et al., Benign cementoblastoma: A review and five new cases, Oral Surgery, Oral Medicine, Oral Pathology 77(1), 1994, עמ' 48-55
• Mario Ulmansky, Josef Hermel, Double dens in dente in a single tooth: Report of a case and radiologic study of the incidence of small dens in dente, Oral Surgery, Oral Medicine, Oral Pathology, Oral Radiology 17(1), 1964, עמ' 92-97

לקריאה נוספת

• מריו אולמנסקי, "הדיקן השלישי מספר על שלושה מאורעות", בתוך הקובץ: נח שטרן (עורך), חמישים השנים הראשונות: יובל לבית הספר לרפואת שיניים, ירושלים, בית הספר לרפואת שיניים, 2005.
• ד"ר עדינה שוורץ, "אבי פרופ' מריו אולמנסקי ז"ל 1924-2004", בתוך הקובץ: נח שטרן ( עורך), חמישים השנים הראשונות: יובל לבית הספר לרפואת שיניים, ירושלים, בית הספר לרפואת שיניים, 2005.

קישורים חיצוניים

• איך נראתה מרפאת שיניים לפני 100 שנה? קבלו הצצה למיני-מוזיאון שבפקולטה לרפואת שיניים בהדסה עין כרם, סרטון בערוץ "מרכז רפואי הדסה", באתר יוטיוב, 6 בספטמבר 2023
• ראובן אולמנסקי, עדינה שוורץ, מיה זיסו, [chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/dentist.he/files/80.pdf#page=20 אבינו, הפרופסור מריו אולמנסקי], מה נשמע: כתב עת של בוגרי הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה 80, יולי 2010, עמ' 20-21
• המערכת, [chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/dentist.he/files/80.pdf#page=18 חנוכת אגף חדש במוזאון על שם פרופ' מריו אולמנסקי], מה נשמע: כתב עת של בוגרי הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה 80, יולי 2010, עמ' 18-19

הערות שוליים

1. באנגלית: Mario Ulmansky
2. בתו של אולמנסקי, ד"ר עדינה שוורץ, מספרת כי תעודת המומחה ב"פתולוגיה אורלית", שהוענקה לאולמנסקי מטעם משרד הבריאות בישראל, נשאה את המספר 001. בכך התבטאה העובדה הפשוטה, שהוא היה הראשון בישראל, שהפך לרופא מומחה בתחום ספציפי זה.
3. נח שטרן (עורך), "תרומתה של ירושלים לממלכת השאח הפרסי", חמישים השנים הראשונות: יובל לבית הספר לרפואת שיניים, ירושלים: בית הספר לרפואת שיניים, 2005, עמ' 74
4. המוזיאון, בגלל גודלו, קרוי גם בחלק מן המקומות מיני-מוזיאון.