מקרינוס

מַרְקוּס אוֹפֶּלְיוּס סֶוֶורוּס מַקְרִינוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Marcus Opellius Severus Macrinus Augustus;‏ 165 – יוני 218 לספירה), המכונה מַקְרִינוּס, היה קיסר רומי בתקופה של ארבעה עשר חודשים בשנים 217–218 לספירה.

מקרינוס
Marcus Opellius Macrinus

לידה	165 שרשל (אנ'), האימפריה הרומית
הוצאה להורג	יוני 218 (בגיל 53 בערך) קפדוקיה, האימפריה הרומית
מדינה	האימפריה הרומית
בן או בת זוג	Nonia Celsa
קיסר רומא 11 באפריל 217 – 8 ביוני 218 (שנה) → קרקלה אלאגבאלוס ←

בתקופת הקיסר קרקלה היה מפקד המשמר הפרטוריאני, אנשיו דאגו לעלייתו לכס הקיסרות. הוא עלה לשלטון בזכות שליטתו בצבא בלי להמתין לאישור הסנאט ושלט במשך ארבעה עשר חודשים עד לכשלונו בקרב אנטיוכיה מול לגיונות הנאמנים לקיסר אֶלַאגַבַּאלוּס. משאבדה תקוותו לדכא את המרד ניסה מקרינוס לברוח, אך נתפס על ידי מתנגדיו והוצא להורג לאחר מכן בקפדוקיה בגיל 53. במצוות הסנאט נמחקו זכרו ושמו מרישומים ציבוריים ברומא.

קורות חייו

בטרם עלייתו לשלטון

מקרינוס נולד בשנת 165 בעיר קיסריה שבמאוריטניה למשפחה ברברית ממעמד הפרשים וזכה לחינוך שאיפשר לו להתקדם במערכת החברתית הרומאית. הוא זכה לשם כעורך דין ממולח ומוצלח ובתקופת שלטונו של הקיסר ספטימיוס סוורוס התבלט כבירוקרט מוצלח וכתוצאה מכך זכה להתמנות לפריפקט פרטורייני, תפקיד שמקורו בפיקוד על המשמר הפרטורייני אך בתקופה הנדונה היה למעשה פקיד רם מעלה בעל סמכויות אדמיניסטרטיביות נרחבות.

מקרינוס זכה לאמונו המלא של אדונו, הקיסר קרקלה, אך על פי המסופר מששמע כי נאמרה נבואה ולפיה הוא עתיד להדיח ולרשת את הקיסר הוא החליט לרצוח את הקיסר כצעד להגן על חייו מחשש שהקיסר יצווה להוציא אותו להורג משיבוא לאזניו דבר הנבואה.

מטבע מגבל מ־218–217 לספירה, משמאל AVT(okrator) KAI(sar) MAKPINOC CEB(astos), מימין כיתוב ΙΕΡΑϹ ΒΥΒΛΟΥ (גבל הקדושה) מסביב למקדש עשתרת או בעלת גבל

באביב של שנת 217 ליווה מקרינוס את קרקלה בהכנות למערכה כנגד האימפריה הפרתית, ובאפריל הוא ליווה את הקיסר בעת ביקור במקדש שנבנה בסמוך לשדה הקרב של קרב חרן, הקיסר נרצח בעת הביקור על ידי חייל מהמשמר הפרטוריאני, שמיד לאחר מכן נהרג על ידי שומרי ראשו של הקיסר.

במשך מספר ימים נותרה האימפריה הרומית ללא קיסר, וב-11 באפריל הכריז מקרינוס על עצמו לקיסר ונטל לעצמו, בתמיכת הצבא הרומי, את התואר "אוגוסטוס" וכל התארים והסמכויות של השלטון, מבלי להמתין למינוי רשמי על ידי הסנאט. הנסיבות ההיסטוריות ותקופת שלטונו הקצרה גרמו לכך שמקרינוס מעולם לא הגיע לרומא כקיסר ונותר באנטיוכיה למשך תקופת שלטונו. עם ההכרזה על עצמו כקיסר הוא הוסיף את השם סוורוס לשמותיו ובכך שייך עצמו לשושלת הקיסרים הסוורים לאשתו הוא הוסיף את התואר "אוגוסטה" ולבנו בן השמונה דיאדומניאנוס (Diadumenianus) הוא הוסיף את השם "אנטוניוס" ומינה אותו לקיסר, כלומר לשליט השני במעמדו באימפריה.

תקופת שלטונו

על אף מוצאו הצנוע וחסר הייחוד, קיבל הסנאט את מקרינוס כקיסר ואוגוסטוס מאחר שהמינוי נתמך על ידי הצבא ולמעשה היה לעובדה מוגמרת וגם בגלל ההרגשה כי כל שליט יהיה עדיף על קרקלה, עם זאת החשד מפני שליט שמוצאו ממעמד נחות והעובדה כי מקרינוס נטה למנות פשוטי עם לתפקידים שבעבר היו שמורים לאצילים.

הישגים דיפלומטיים

מקרינוס ירש אימפריה במצב כלכלי קשה, קרקלה העלה את משכורות החיילים באופן משמעותי והוציא כספים רבים במסעות מלחמה שהכניסו את האוצר האימפריה הרומית לחובות כבדים וסכסוכים פעילים לאורך הגבולות.

לאחר ניסיון להכריע את הסכסוך עם האימפריה הפרתית בקרב ניסיביס (נציבין) שנסתיים ללא הכרעה, פנה מקרינוס לדרכי דיפלומטיה הוא הגיע להסכם עם הפרתים ולפיו תמורת הפסקת מצב המלחמה וייצוב הגבולות שילמו הרומאים סכום כספי גבוה ככספי פיצויים.

מקרינוס סיים את המרד בארמניה. המרד נבע מהפיכת הממלכה הארמנית, שהייתה עד לתקופת קרקלה ממלכה בחסות רומא, לטריטוריה תחת שלטון רומאי מלא. קרקלה אסר את המלך הארמני קוסרוב הראשון ולאחר מכן את משפחת המלך ובמקומם מינה מושל רומאי שהצליח להמריד את האוכלוסייה הארמנית המקומית. מקריאניס הצליח להחזיר את השקט לארמניה והביא להקלה נוספת מהלחץ על גבולות האימפריה על ידי החזרת השושלת הארמנית לכס השלטון והחזרת מעמד של ממלכת חסות עצמאית למחצה לארמניה.

רפורמות כלכליות

מקרינוס השקיע תשומת לב ומחשבה על מנת לנסות ולהחזיר את הכלכלה של האימפריה הרומית למסלול יציב וחופשי מחובות תוך שהוא נשען על המדיניות הכלכלית של קודמו ספטימיוס סוורוס. הרפורמה העיקרית הייתה הקטנה של ההוצאות הצבאיות של האימפריה, המאמצים לפשרה דיפלומטית כפי שבאו לידי ביטוי בהשקטת הפרובינציות המזרחיות היו חלק מצעדים אלה, במקביל קבע מקרינוס כי חיילים שיגויסו בעתיד לא ייהנו ממשכורות העתק ששולמו ללגיונות תחת שלטון קרקלה, על מנת למנוע התמרמרות ומרידות בקרב הלגיונות לא קוצצו משכורות החיילים הוותיקים. צעד זהיר זה לא הביא לתוצאות המקוות, מכיוון שהחיילים הוותיקים חששו כי הקיצוץ במשכורות של מגויסים חדשים מרמז על מדיניות חדשה שבהמשך תופנה גם כלפי כל חלקי הצבא הרומי וכי בבסיס הקיצוץ מסתתרת תוכנית לקצץ בכוחו והשפעתו של הצבא. כך פגע מקרינוס בבסיס הכוח ובכוח שהעלה אותו לשלטון.

רפורמות נוספות כללו שינוי בערך המטבע הרומאי והגדלת כמות המתכת כסף במטבעות, צעדים שנועדו להחזיר את אמון הציבור ויציבות המערכת המוניטרית.

נסיבות נפילת שלטונו

אף על פי שחוסר שביעות הרצון ממקרינוס הלכה והתגברה במוקדי הכוח של האימפריה הרומית הנסיבות שהביאו לנפילתו התפתחו ממקורות הקשורים לשלטון הקיסר הקודם ולכשלונו של מקרינוס מלבסס את שלטונו בהחלטיות חסרת מעצורים שהייתה מחויבת עבור קיסר חפץ חיים באימפריה הרומית.

משפחתו של קרקלה נותרה ללא פגע לאחר שתפס מקרינוס את השלטון. אמו של קרקלה, יוליה דומנה, לא נותקה ממקורות הכוח של המשפחה, קשרים שהיא ניצלה על מנת לנסות ולחתור תחת שלטון מקרינוס. עם חשיפת הקשר היא הושמה במאסר בביתה שם היא נפטרה זמן מה לאחר מכן, השמועות טענו שהיא הרעיבה עצמה למוות.

מקרינוס שלח את דודתו של קרקלה (אחותה של דומנה), יוליה מאסה, ביחד עם בנותיה ונכדיה וביניהם הקיסר לעתיד, סקסטוס ואריוס אוויטוס בסיאנוס, לגלות בעיר מולדתה אמסה (חומס). ליוליה מאסה הייתה בעלת גישה חופשית למקורות העושר של משפחתה ולמקורות הכוח בעיר ובפרובינציה, גורמים שאפשרו לה לחתור תחת מקרינוס. סקסטוס ואריוס הפך לכוהן ראשי לאל השמש הפיניקי אל-ג'בל וזכה לכינוי אלאגבאלוס, דרשותיו הסוחפות הביאו קהל רב למקדשים, ובמיוחד לוחמים של הלגיון השלישי, והמשפחה הקפידה להפיץ את השמועה כי הוא בנו מחוץ לנישואים של קרקלה.

מותו של מקרינוס

ב-16 במאי הכריזו חיילי הלגיון השלישי על אלאגבאלוס כאוגוסטוס. מקרינוס, שהיה מודע לעמדתו הנחותה ביחס לאויביו הרבים, נותר באנטיוכיה ושלח יחידות פרשים נאמנות על מנת לנסות ולדכא את המרד. העימות הסתיים בתבוסת פרשי מקרינוס והתחזקות המורדים שנטלו את היוזמה לידיהם, וב-8 ביוני פגשו את צבא מקרינוס בסמוך לעיר אנטיוכיה, במהלך הקרב איבד מקרינוס את עשתונותיו, נטש את הפיקוד ושדה הקרב וברח אל תוך העיר בתקווה למחסה אך גורש ממנה, וקרבות פרצו בין תומכיו לתושבי העיר, שבסופם נכנס אלאגבאלוס כמנצח לעיר ותפס את מקומו כשליט האימפריה.

מקרינוס המשיך במנוסה לכוון רומא, במטרה לנסות ולגייס כוחות נאמנים אך נתפס בקפדוקיה והושם בכלא. בנו דיאדומניאנוס, ילד בן עשר שהוברח על ידי נאמני האוגוסטוס לאימפריה הפרתית בתקווה למקלט מחוץ לטווח ידי השליט החדש, נלכד אף הוא והוצא להורג. מקרינוס ניסה להימלט ממאסרו אך נפצע, נלכד והוצא להורג בקפדוקיה. ראשי האב ובנו נכרתו והובאו לפני אלאגבאלוס.

לקריאה נוספת

• היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים הסוורים, אופיליוס מקרינוס, עמ' 261–289. תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות דוד גולן. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2010.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מקרינוס בוויקישיתוף

• מקרינוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מקרינוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)