Loading AI tools
בנקאי ואיש ציבור יהוד גרמני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ד"ר מקס קולנשר (27 בספטמבר 1875 - 16 במרץ 1937) היה ממייסדי המפלגה הציונית בגרמניה ואחד מהאידאולוגים הראשיים שלה: התווה ויישם דרך לאומית וקהילתית בפוזן, ברלין וישראל, והקים את "בנק קולנשר לווינברג".
 | |
| לידה |
27 בספטמבר 1875 פוזנן |
|---|---|
| פטירה |
16 במרץ 1937 (בגיל 61) תל אביב |
| מדינה |
הקיסרות הגרמנית, פלשתינה (א"י)  |
| עיסוק | משפטן, בנקאי, איש ציבור |
  | |
קולנשר נולד בפוזנן (בקיסרות הגרמנית) ליוליוס קולנשר, סוחר תבואה. הוא התחנך בחינוך יהודי מסורתי. ב-1871 החל לימודי משפטים באוניברסיטאות ברלין, היידלברג וברסלאו. הוא אמנם הוסמך לדוקטורט, אך נמנעה ממנו האפשרות להמשיך באקדמיה מאחר שליהודים לא הורשה להמשיך במסלול זה, ולכן עבר לשוק הפרטי.
אחרי קונגרס אוגנדה החל בפעילות ציונית והשתתף בכל הקונגרסים הציונים מאז. ב-1905 ניסח, יחד עם קרל ירמיאס, רעיונות להקמת מפלגה בהסתדרות הציונית, בדומה לציוני ציון "המזרחית", שתחתור למדינה יהודית-ציונית ברוח הציונות המדינית של הרצל. הדבר גרם להתנגשות עם "התאחדות ציוני גרמניה" ולכן השעו את הקמת המפלגה.
קולנשר ראה בפעילות קהילה את מוקד העשייה הציונית מחוץ לארץ ישראל, והגשים בפוזן ואחר כך בברלין את קריאתו של הרצל לציונים "לכבוש את הקהילות". לדעתו על היהודים לקבל שוויון זכויות מלא, אך בכל זאת לא להשתלב באופן כללי באוכלוסייה על מנת לא לאבד את הזהות היהודית. זאת בניגוד לגישת "היה יהודי בביתך וגרמני בצאתך".
ב-1918 עמד בראש "המועצה הלאומית של יהודי פוזנן" וכשליחה כנציג הקהילה היהודית בממשלה העצמאית של פוזנן. היה בכך מעין תקדים של הכרה ביהודים כלאום. פוזנן של אותם ימים הייתה מוקד לוויכוח היכן יעבור הגבול בין גרמניה לפולין וקולנשר שאף לנייטרליות, על אף שהיו קולות רבים בקרב היהודים לתמוך בצד הגרמני, וקולנשר הבין ששני הצדדים מחזקים את כלכלתם על חשבון היהודים[1].
ב-1920 עבר לברלין, שם שימש בחלק מהזמן מנהיג הקהילה היהודית. ככזה המשיך בבניית "קהילת העם" כגורם נגד להתבוללות המקדם את הכשרת הנוער לידיעת השפה העברית ולעלייה לארץ ישראל. כלומר הגדרת המטרה אינה רק איסוף תרומות למען אלו היושבים בארץ ישראל, אלא להיות חלק מהם.
במרץ-אפריל 1921 היה בין מייסדי פדרציה ציונית חדשה בשם "בניין הארץ" שטענה שההסתדרות הציונית סיימה את משימתה הפוליטית עם כינון המנדט הבריטי. "בניין הארץ" גם התנגדה לרעיונות הסוציאליסטיים שפשו בקרב העולים לארץ ישראל. בבחירות לקונגרס ה-12 התמודדה "בניין הארץ" ונחלה תבוסה ובעקבות הבחירות רק קולנשר נבחר[2].
קולנשר ואשתו בטי סיירו בארץ ישראל ב-1928 ואף רכשו אדמות בעין זיתים ובחיפה. ב-1933 עלתה משפחת קולנשר לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב, על פי המלצתו של מנחם אוסישקין ידידו. גם בתל אביב המשיך בפעילות ציבורית והקים את "איחוד" - קהילה דתית-לאומית של יוצאי גרמניה. "איחוד" הקימה רשת שירותי דת אלטרנטיביים כחברה קדישא, בית כנסת וארגון חתונות ובר-מצוות.
ב-1934 הקים עם גאורג לווינברג[3] את "בנק קולנשר לווינברג" (Kollenscher Lowenberg), שהיה חלק מתופעה רחבה של הקמת בנקים על ידי יוצאי גרמניה[4] (כדוגמת בנקים גדולים כבנק יפת ובנקים קטנים כבנק היילברונר). הבנק, בשדרות רוטשילד 13[5], עסק בשירותים בנקאיים בעיקר לעולי העלייה החמישית "היקים" כמו מימון הקמת חברת עסיס והקמת מאפיית "דגניה". כמו גם טיפול בעניינים שנבעו מהסכם העברה שנחתם בין השלטון הנאצי למוסדות הציונים.
מקס קולנשר ואחיו ליאו היו מהוגי הרעיון להקמת לשכת החליפין לניירות ערך[6].
ב-1935 סייע בהקמת "התאגדות ציונים אקדמאים בארץ ישראל".
אחרי מותו (ב-1937) פורק הבנק, וקהילת "איחוד" מוזגה עם קהילת "שיבת ציון" והוקם בית כנסת שפועל עד היום ברוח תפישתו של קולנשר.
מקס קולנשר (1875-1937), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
