מפציץ צלילה

מפציץ צלילה הוא מטוס מפציץ הצולל לעבר מטרתו ובכך מגביר את דיוק הפגיעה. שיטת הפצצה זו מאפשרת לטייס לשמור על קשר עין עם המטרה ולכוון את מטוסו לכדי דיוק מרבי, מה שחשוב במיוחד כאשר מדובר במטרות נעות כגון אוניה או כלי רכב. שחרור הפצצה או החימוש מתרחש בקרבה רבה יותר למטרה מה שמגביר את הסכוי לפגיעה, זאת לעומת מפציצים אשר משחררים את חימושם לרוב בגבהים רמים יותר.

מפציץ צלילה צולל בזווית תלולה (בדרך כלל בין 45 ל-70 מעלות), מה שדורש משיכה מהירה כלפי מעלה לאחר שחרור הפצצה. שינוי מיידי זה בזווית הטיסה מייצר מאמץ רב על המטוס ועל הטייס, מה שדרש פיתוח של מפציצי צלילה בעלי גוף מטוס חזק יותר מהנהוג, זאת בנוסף להכשרת הטייסים להתמודדות עם הצלילה והמשיכה כלפי מעלה. באחד ממפציצי הצלילה הנפוצים והמוכרים במלחמת העולם השנייה, היונקרס Ju 87 "שטוקה", אף נבנה מנגנון המושך את המטוס כלפי מעלה באופן אוטומטי במקרה והטייס איבד הכרה במהלך הצלילה.

מפציצי צלילה היו נפוצים במהלך מלחמת העולם הראשונה ובמיוחד במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר רוב הצבאות פיתחו מפציצים מסוג זה. עם הופעת פצצות גדולות יותר וחימושים מדויקים יותר בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, ירד הצורך במפציצי צלילה באופן משמעותי. גורם נוסף שתרם משמעותית לדעיכת מפציצי הצלילה היה התגברות הדיוק ועוצמת האש של נשק נגד מטוסים, אליו היו מפציצי הצלילה פגיעים במיוחד.