מעלה רחבעם
מאחז מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעלה רחבעם הוא מאחז בגוש עציון, על הגבול בין מדבר יהודה להרי יהודה. נכון ל-2022 מתגוררות בו כ־32 משפחות.
 | |
| מבט מהרודיון על מעלה רחבעם; בקדמת התמונה חוות שדה בר | |
| טריטוריה | יהודה ושומרון |
|---|---|
| מחוז | מחוז יהודה ושומרון |
| תאריך ייסוד | 2001 |
| גובה | 530 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במאחז | 40 |
| קואורדינטות | 31°38′51″N 35°15′29″E |
| אזור זמן | UTC+2 |
היישוב נמצא בקו המתאר של היישוב כפר אלדד ונמצא בסמוך לו, במרחק קילומטר אחד.
באפיק היורד לנחל תקוע ("ואדי אבו מחרב"), ובנחל תקוע עצמו התגלה אתר פריחת החלמוניות הגדול בארץ, המונה לפי ההערכה כ-200,000 פרחים. הריכוז העיקרי צומח בגדה הדרומית של הנחל. הפריחה באתר זה מתחילה בסביבות נובמבר ונמשכת עד ראשית דצמבר[1].
מול מעלה רחבעם שוכנים גם גן לאומי הרודיון ומערת חריטון.
הקמה
היישוב מנציח את שמו של רחבעם זאבי שהיה מתומכי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ונרצח על ידי מתנקש פלסטיני[2]. הוא עלה על הקרקע ב-18 באוקטובר 2001, יום לאחר הרצח וכתגובה לו[2]. בטקס העלייה על הקרקע נכחו מח"ט גוש עציון, אלוף-משנה ירון בוים, וראש המועצה האזורית גוש עציון, שאול גולדשטיין. במקום הוצבו שישה קרוואנים ששימשו תחילה למגורי 10 רווקים, ושתי משפחות נוספות[3]. טקס העלייה על הקרקע נערך במקום בו חודש קודם לכן נרצחה שרית עמרני מההתנחלות נוקדים, בפיגוע ירי בכביש המחבר בינה לבין תקוע[4].
את המאחז יזמו דרור בר לבב וגידי קלמן, שקבעו עם הקמתו, שהיישוב יהיה מבוסס על 3 עקרונות: אין גדר, עבודה עברית בלבד ושילוב של דתיים-חילונים, רווקים ומשפחות החיים בצוותא[5].
מעמד חוקי
מכיוון שמעלה רחבעם הוקם לאחר מרץ 2001, התאריך שעל פי התחייבותו של אריאל שרון לג'ורג' בוש במפת הדרכים מאחזים שהוקמו אחריו יפונו, הוצא למאחז צו תיחום. באוגוסט 2004 חתם ראש הממשלה שרון ושר הביטחון שאול מופז על צו פינוי למאחז מעלה רחבעם[6]. אך לאחר שהוצא רשמית צו תיחום (שאוסר על אנשים להימצא במאחז), הוא לא בוצע[7]
בפברואר 2006 עתרה תנועת שלום עכשיו לבג"ץ בדרישה לפנות את המאחז בהתאם לצו התיחום שניתן לו[7]. ב-13 במאי 2009 בג"ץ הוציא צו על תנאי, המורה למדינה לנמק בתוך 90 יום מדוע אינה מפנה שישה מאחזים לא חוקיים, בהם מעלה רחבעם[8]. ב-23 בספטמבר 2009 ביקרה ביישוב ועדת החוץ והביטחון של הכנסת[9]. תחילה הודיעה המדינה בתשובה לעתירה כי הצו ימומש והמאחז יהרס, אך בהמשך התחייבה להרוס רק את המבנים במקום שנבנו על קרקע פרטית פלסטינית, וכל מה שנבנה על אדמות מדינה, יוסדר[10]. אך גם בהתחייבות זו המדינה לא עמדה. בנובמבר 2013 הורו שופטי בג"ץ לפנות בתוך חצי שנה כל מה שמצוי על קרקע פרטית במעלה רחבעם, ולהודיע היכן עומדים הליכי ההסדרה של הבנייה על אדמות המדינה[11]. במאי 2014, בעקבות הוראת בג"ץ, הרס המנהל האזרחי שמונה מבנים במאחז שנבנו על קרקע פרטית[12]. במקביל החלה המדינה בהכשרת שאר שטח המאחז[13].
בנובמבר 2017, חשף עיתון "הארץ" כי החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית העניקה 50 דונם של קרקע פרטית פלסטינית למאחז ב-2002, לצורך נטיעות. זאת, על אף שלא הייתה לה כל זכות על הקרקע[14]. אחר כך גם נחשף כי החטיבה להתיישבות סיפקה הלוואות מסובסדות למאחז[15].
עימותים ביישוב
בפברואר 2004, שלושה תושבי מעלה רחבעם נעצרו, והודו שירו לעבר חמישה רועים פלסטינים מהכפר תקוע הסמוך. השלושה סיפרו לחוקריהם כי ירו בעקבות סכסוך מתמשך סביב הבעלות על הקרקעות באזור. הרועים נפצעו קל ונזקקו לאשפוז[16].
בסוף 2015, על רקע התקדמות הליכי הסדרת המאחז כיישוב קבע, נוצר עימות בין המתיישבים והנהגת המתנחלים. תושבי המאחז ביקשו לקיים יישוב בעל אופי כפרי ולחלקו למגרשים רחבים במיוחד, בעוד הנהגת המתנחלים ביקשה לבנות בצפיפות המקובלת ביתר יישובי גוש עציון[17]. מאז, מנותק היישוב מרשת החשמל ומרשת המים והתושבים רוכשים מים באופן פרטי ומשתמשים באנרגיה סולרית.
בעקבות התפתחויות אלו, נוצרו עימותים אלימים בין מתיישבי היישוב עצמם, שבמהלכם תושבים הציתו מבנים משותפים ובתים של תושבים אחרים ביישוב[18]. נכון לנובמבר 2022, גרים ביישוב 32 משפחות.
- מעלה רחבעם, באתר מועצת יש"ע
- עמיחי אתאלי, מעלה תינוקות: גידול טבעי נוסח גוש עציון, באתר nrg, 9 במאי 2010
- יגאל מוסקו, המערב הפרוע, גרסת השטחים, באתר מאקו, 3 במרץ 2017
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
