Loading AI tools
סופר ומתרגם עברי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם מנדל בּרַאוּנשטיין (בּרוֹיְנשטיין; בראשי תיבות: מבש"ן; א' באב תרי"ח, 15 באוגוסט 1858 – כ"ד בכסלו תש"ה, 10 בדצמבר 1944) היה סופר, מתרגם ומחנך עברי, מראשי התנועה הציונית ברומניה.
בראונשטיין נולד בראש חודש אב תרי"ח (קיץ 1858) בעיר יאשי שברומניה, בן לחיים צבי בראונשטיין. למד ב"חדר" ובבית מדרש, התעמק בתנ"ך על מפרשיו, בדקדוק ובחכמת ישראל. בהגיעו לגיל 18 החל ללמוד גם לימודים כלליים: למד פילוסופיה, והתמחה בשפות אירופיות (גרמנית, צרפתית, רומנית). בצעירותו היה חבר בקבוצה בשם "משכילים" – קבוצה בלתי רשמית של צעירים משכילים שהתקבצו לדיונים בבתי קפה ביאשי. מנחם מנדל בראונשטיין נשא לאישה את שרה, והחל לעסוק לפרנסתו בהוראה. לזוג נולדו 6 ילדים (4 בנים ושתי בנות).
בשנת תרמ"ה (1885) החל להתבלט כסופר: שלח מאמרים ל"המגיד", ל"המליץ", ל"הצפירה" ואף ליומון העברי הראשון, "היום" שבעריכת יהודה ליב קנטור. מבש"ן זכה למדור קבוע בעיתון "המליץ", שכן יהודה ליב גורדון, העורך-בפועל של העיתון בשנות ה-80, העריך אותו וסמך עליו. בשנת 1887 ייסד את ארגון "דורש לציון", ארגון שמטרתו הייתה לעודד עלייה לארץ ישראל, והיה מזכירו בהתנדבות וללא שכר. באותה שנה אף ייסד עיתון ביידיש בשם "דער יידישער פאלקספריינד", והיה עורכו במשך כ-6 חודשים. באותה שנה נתמנה לחבר-עוזר בוועד האגודה ההיסטורית "יוליוס באראש" בבוקרשט ע"ש ד"ר יהודה (יוּליוּ) בָּרָש, ותרגם מרומנית לעברית וגרמנית את ספר הזיכרון שהוציאה האגודה. התרגום העברי של הספר הופיע ב"המליץ" בהמשכים, והתרגום הגרמני בירחונו של בריל[דרושה הבהרה] בפרנקפורט.
בשנת 1889 ייסד ברומניה אגודה תרבותית בשם "אהלי שם", ששמה לה למטרה להפיץ את הספרות והתרבות העברית. לקידום רעיון זה, האגודה עודדה הקמת ספריות יהודיות למורים ולתלמידים. מבש"ן פיתח מודל להקמת ספריה כזאת ואף ערך ביבליוגרפיה בסיסית שתעזור לאימון המורים.
הוא היה אחד מהראשונים שהתמחו בתיעוד ההיסטוריה היהודית שבעל-פה: הוא הקליט מספר ניכר של עדויות, שאותן העלה לבסוף על הכתב. בין השנים 1897–1904 הוציא בהוצאת אחיאסף בוורשה עיבוד של ספר ההיסטוריה המונומנטלי "דברי ימי ישראל" לצבי גרץ, במהדורה המיועדת לבני נוער. לספר זה יצאה בשנת 1905 בקראיובה גרסה מקוצרת.
בראונשטין הקדיש חלק ניכר מזמנו לפיתוח ספרי לימוד לבתי הספר היהודיים ברומניה, בייחוד ללימוד העברית. ב"ספר המורה" הוא תיאר את יסודות שיטתו – לימוד העברית בעברית. הוא גם כתב אודות שיטת זו במספר מאמרים בעיקר בעלון Institutorul evreu ('המורה העברי'). עבד במספר בתי ספר ברומניה, בערים וסלוי, בקאו ופיאטרה ניאמץ. בשנת 1909 הופיע הפרסום "המקיץ" שהוא ערך במשותף עם אברהם לייבה זיסו.
מבש"ן חבר בין ההוראה לאמונתו בציונות, בהתאם לרעיונותיו של אחד העם ושל יעקב יצחק נימירובר, שעליו כתב בראונשטיין בשנת 1913 ביוגרפיה. מנחם מנדל בראונשטיין הקדיש חלק גדול מזמנו לארגון "חיבת ציון". בשנת 1914, בסוף ימי העלייה השנייה, עלה עם משפחתו לארץ, התיישב בירושלים ונתמנה כמזכיר ומורה ב"בצלאל". בתפקיד זה כיהן עד 1920.
בכל אותן השנים לא פסק מלכתוב מאמרים בעיתונים בישראל ומחוצה לה: "השלח", "הארץ", "דואר היום", "הירדן", "ביתר", "הבקר", "העולם", "הדואר" ו"מאזנים". פרסם בעיתונים העבריים מחקרים, סיפורים, אגדות, שירים ופיליטונים בשמות עט שונים: חריזי, דורש טוב לעמו, בן-שם, מן ועוד. הוציא על חשבונו שני כרכים מכתביו (כרכים א–ב); כרך נוסף (שלישי) יצא בהוצאת שטיבל, וכרך רביעי בשני ספרים בהוצאת דביר.
תרגם שורה של ספרים, שברובם נשארו בכתב יד. מהתרגומים שהופיעו ראויים לתשומת לב מיוחדת תרגומו הקלאסי ל"מסעי גוליבר" לג'ונתן סוויפט, שיצא בהוצאת שוקן סמוך לפטירתו, "הלב" לאדמונדו דה אמיצ'יס (תרגום שזכה ליותר מ-15 מהדורות) והביוגרפיה של היינריך לווה, "ניצני הציונות", מאת יהודה לואים וינברג.
מאז 1920 גר בתל אביב ועבד לפרנסתו בהעתקת כתבי יד. בשנת חייו האחרונה עבר אל בנו בעתלית, שם נפטר בחורף תש"ה (דצמבר 1944). נקבר בבית העלמין של עתלית.
מנחם מבשן (1858-1944), דף שער בספרייה הלאומית
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
