הממלכה החתית הקדומה

הממלכה החתית הקדומה הוא מונח אשר מתייחס לשלב בהיסטוריה של החתים. לפי הכרונולוגיה המקובלת, שלב זה נמשך מימי המלך חתושילי הראשון לימי המלך תלפינו (1680–1500 לפנה"ס). גבולותיה היציבים והליבתיים של הממלכה היו באנטוליה, אף על פי שלעיתים נמתחו הגבולות עד בבל. בשלביה המאוחרים של הממלכה אבדה היציבות הפוליטית והידיעות הכתובות התמעטו. אחר שיקום מהיר וקצר עברה הממלכה לשלב העמום של הממלכה התיכונה, ולאחריה לשלב האימפריה החתית.

מפת חלוקת השלטון בין האימפריות בשנת 1400 לפנה"ס

הקשר ההיסטורי הראשוני שנמתח לעברם המעורפל של החתים נמצא בארכיון חתושה, בירתם השנייה של החתים. לוחות מהמאה ה־14 לפנה"ס מספרים על מעללי מלכים אגדיים מהמאה ה־18 לפנה"ס.^[1] שני המלכים העולים בכתוב הם פיתחנה ואניתה, אב ובן, אדוני כּוּשַרַה. סיפורם מתעד את מסעות פיתחנה שכבש את נשש, ובנו שלקח את חתושה.

שער האריות בקדמת חתושה, בירת הממלכה החתית.

מימי השלטון המשוערים של אניתה לימי המלך העוקב הידוע, הוא לברנה הראשון, משתרעות מאה שנות היסטוריה בלתי מתועדת. אין לדעת אם היה קשר משפחתי ברור בין המלכים, ואחדים אף סברו כי שני המלכים האגדיים היו חַתים במוצאם, ולא חִתים.

לברנה הראשון, בהתאם לרשומות, הרחיב את שלטון החתים לעבר הים התיכון ושם את בניו כמושלי ערים בממלכתו. הועלו טענות לפיהן לברנה למעשה היה תואר של מספר מלכים אשר שלטו בין ימי אניתה לימי חתושילי הראשון. בין אם היה זה מלך יחיד או מספר מלכים, עבודתם הניחה את היסודות להקמת הממלכה החתית הקדומה.

חתושילי הראשון (נקרא גם לברנה השני) "האחד מחתושה", בן לברנה הראשון, היה המלך הראשון ששלט מחתושה, אותה הוא שיקם וביצר. בשלטונו יצא המלך למסכת כיבושים. את ניצחונותיו תלה המלך באלת השמש ארינה והקדיש לה עבדים וכסף רב. בימיו התרחשה פלישה מאיימת של שבטי החורים לממלכתו, אך המלך עשה חייל בהדיפתם.

נכד חתושילי הראשון, הוא מורשילי הראשון, ירש את סבו, כנראה משום שמזימת חצר בה היה מעורב בנו של חתושילי הראשון נחשפה על ידי המלך והירושה עברה הלאה כעונש. מעט ידוע על שלטונו, אולם נהוג לזקוף לזכותו את כיבוש חלב, ופשיטה על בבל אשר שמה קץ לשושלת חמורבי (עמורפא). צפון סוריה הוכנעה ברובה ומסיה זרמו לקופה החתית. מורשילי הראשון נפל קורבן לרצח ביד גיסו חנתילי הראשון שעלה לכס, אך החל תקופה בת כ־100 שנות אנרכיה ואי־יציבות שלטונית.

אחר חנתילי הראשון שלט זידנתה הראשון, אחריו אמונה ואחריו חוזיה הראשון. בימי המלכים הללו אבדה הממלכה החתית שטחים וכוח. כיבוש קיליקיה בידי החורים היה הרסני במיוחד הואיל והוא הגביל את גישת החתים לסוריה. את חוזיה הראשון ירש תלפינו, איש חצרו, אשר חתם על הסכם עם החורים כדי לדאוג לשלום הפרובינציות הסוריות. ברואו את ההרס ששרעו מלחמות הכתר, קבע המלך החדש חוקי ירושה ברורים, קבע הגבלות על ניסיונות לקיחת החוק לידיים בידי האצולה, טיפח את כוח הפנקוס וטיפל בנדון עונשי מוות.

בהקשר לטווח הקרוב, ניתן לומר כי הרפורמות אותן הנהיג תלפינו נכשלו. יורשיו של תלפינו היו סדרת מלכים חלשים שמעט מאוד ידוע לגביהם ובימיהם הממלכה החתית הצטמצמה במידה משמעותית. אף על פי כן, שושלת חדשה קמה בתום שלטונם ההרסני והביאה ליסוד האימפריה החתית. שמות מלכי הממלכה החתית התיכונה, הם יורשי תליפינו, הם כדלהלן: אַלוּוַמַנה; תַחוּרוַיִלִי; חנתילי השני; זידנתה השני; חוזיה השני; מוותלי הראשון.

קישורים חיצוניים

• החתים, באתר "ההיסטוריה של העולם"
• היסטוריה ועקרונות המוסר החתי, מתוך "אתיקה בקרב השומרים, הבבלים והחתים"

הערות שוליים

1. הלוחות (בגרמנית)