Remove ads
תרכובת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלטונין (אנגלית: Melatonin, 5-methoxy-N-acetyltryptamine) המכונה גם 'הורמון החושך', הוא הורמון המיוצר בבני אדם, בעלי חיים, צמחים וחיידקים.[1][2] בבעלי חיים, רמות המלטונין בדם משתנות במחזור יומי ובכך משמשות כסמן פיזיולוגי המשקף לאיברי הגוף את מצב המחזור היממתי שחשוב לתפקוד מערכות ביולוגיות שונות.[3]
5-methoxy-N-acetyltryptamine | |
תכונות | |
---|---|
נוסחה אמפירית | C13H16N2O2 |
משקל מולקולרי | 232.28 |
מידת ספיגה ברקמה | 30% - 50% |
מטבוליזם | כבד |
זמן מחצית החיים | 32 - 40 דקות |
הפרשה | שתן |
למלטונין השפעות ביולוגיות הבאות לידי ביטוי באמצעות הפעלת קולטני המלטונין,[4] כאשר השפעות נוספות באות לידי ביטוי מעצם היותו נוגד חמצון רב עוצמה[5] ותפקידו בהגנה על ה-DNA שבגרעין התא והמיטוכונדריה.[6]
מלטונין מוגדר בישראל כתרופת מרשם המאושרת לשיווק כמלטונין בשחרור ממושך (סירקדין) המיועדת עבור מטופלים בגילאי 55 ומעלה הסובלים מנדודי שינה[7] ובנוסף בהכנה מיוחדת במעבדה עבור מלטונין רגיל. מדיניות זו שונה מהנהוג ברוב העולם המערבי, שבו מלטונין נמכר כתוסף תזונה ללא מרשם[8], ומעלה את מחירו פי 150[דרוש מקור]. על פי מספר מחקרים קליניים, מלטונין בשחרור ממושך קיצר את משך זמן ההירדמות ושיפר משמעותית את איכות השינה והתפקוד ביום שלמחרת.[9][10]
בעלי חיים רבים עושים שימוש בשינויים בהפרשת המלטונין כבשעון עונתי.[11] בבעלי חיים, כמו גם בקרב בני אדם,[12] הפרופיל של הפרשת המלטונין מבלוטת האצטרובל הנמצאת במוח מושפע מאורכו המשתנה של הלילה בקיץ בהשוואה לחורף. שינוי הפרשה זה משמש כסמן ביולוגי לתזמון פעולות התלויות במשך שעות האור ביממה, כגון רבייה, התנהגות, וצמיחה ושינוי צבע הפרווה.[12] בקרב בעלי חיים המתרבים עונתית בהתאם לעונות השנה משמש המלטונין לוויסות הפיזיולוגיה המינית שלהם בהתאם לעונות.
בקרב יונקים, מסונתז המלטונין במהלך ארבעה שלבים אנזימטיים מחומצת האמינו טריפטופן, כאשר בשלב השלישי, שהוא שלב הבקרה על קצב ייצור המלטונין, מופק N-אצטיל-סרוטונין באמצעות האנזים אראלקילאמין N-אצטילטרנספראז.
הפרשת המלטונין למחזור הדם נעשית בבלוטת האצטרובל בשעות החשכה גם בקרב בעלי חיים הפעילים בשעות היום וגם בקרב בעלי חיים ליליים.[13] מלטונין עשוי להיות מיוצר גם במגוון רחב של תאים היקפיים כגון תאי מח עצם, לימפוציטים ותאי אפיתל.[14][15] לרוב, ריכוז המלטונין בתאים הללו גבוה בהרבה מזה הנמצא בדם, אולם נראה כי הוא אינו מושפע משעות האור.
המלטונין, המיוצר בבלוטת האצטרובל הנמצאת מחוץ למחסום הדם-מוח, מתפקד כהורמון אנדוקריני מאחר שהוא מופרש לדם.[16]
מידע אודות אור/חושך מגיע אל הגרעין העל-כיאזמטי (SCN) מתאי הגנגליון הרגישים לאור הנמצאים ברשתית העין, אשר נבדלים מהתאים האחראיים על פעולת היווצרות התמונה הראשונית בעין.
מלטונין מיוצר אצל בני אדם בבלוטת האצטרובל, בלוטה אנדוקרינית קטנה[17] שנמצאת במרכזו של המוח אך מחוץ למחסום דם-מוח. המלטונין מהווה חלק מהמערכת המווסתת את מחזור העירות-שינה בצורה כימית, תוך גרימת תחושת נמנום והורדת טמפרטורת הגוף, אולם זוהי מערכת העצבים המרכזית (בעיקר הגרעין הסופרכאיזמטי)[17] אשר מפקחת על המחזור היומי במרבית המרכיבים של המערכות האנדוקריניות והפאראקריניות[18][19] ולא אות המלטונין.
בקרב בני האדם, 90% מהמלטונין עובר תהליך מטבולי מהיר בכבד, כאשר כמות קטנה מופרשת בשתן[20] וכמות קטנה נמצאת ברוק.
רמות המלטונין בקרב פעוטות מתייצבות כשלושה חודשים לאחר הלידה, כאשר הרמות הגבוהות ביותר נמדדו בין חצות לשעה 8:00 בבוקר.[21]
בנעורים מתעכב זמן שחרור המלטונין וגורם לכך שזמן השינה והעירות מתאחרים.[22]
כמות המלטונין המופקת בבלוטת האצטרובל פוחתת ככל שהאדם מתבגר.[23]
ייצור המלטונין באמצעות בלוטת האצטרובל מעוכב כאשר אור נקלט ברשתית העין, ומתאפשר בעת חשיכה. התחלת הייצור בכל ערב נקראת 'הופעת מלטונין באור עמום' (DLMO).
מדובר בעיקר באור הכחול באורכי הגל שבין 460 ל-480 ננומטר, אשר מעכב את ייצור המלטונין,[24] ביחס לעוצמה ולמשך החשיפה. בעבר, בני אדם שחיו באקלים מתון היו חשופים למעט שעות אור (כחול) במהלך החורף; כאשר אש סיפקה בעיקר אור צהוב. נורות הליבון בהן נעשה שימוש נרחב במהלך המאה ה-20 הפיקו יחסית מעט אור כחול.[25] הרכבת משקפיים אשר חוסמים אור כחול בשעות הקודמות לשינה, עשויה להפחית את אובדן המלטונין. שימוש במשקפיים מסוג זה הוצע בעבר כפתרון להקדמת שעת השינה מאחר שמלטונין משרה שינה.[26]
מעבר להיותו מכוון השעון הביולוגי, מלטונין הוא גם נוגד חמצון עוצמתי ורחב טווח.[27] בצורות חיים רבות אחרות, זהו תפקידו היחידי.[28] מלטונין הוא נוגד חמצון אשר יכול לחדור בקלות את ממברנת התא ואת מחסום הדם-מוח.[29] מלטונין פועל בשיתוף עם נוגדי חמצון אחרים על מנת לשפר את יעילותם.[30] הוכח כי מלטונין פעיל פי שניים מויטמין E, והסברה היא כי הוא נוגד החמצון הליפופילי היעיל ביותר.[31] גם תוצרי הפירוק של מלטונין פועלים כנוגדי חמצון.
בהשוואה לנוגדי חמצון סינתטיים המגינים על המיטוכונדריה, נמצא כי מלטונין מהווה מגן טוב יותר כנגד עקה חמצונית מיטוכונדריאלית.[32]
פולימורפיזם של נוקלאוטיד יחיד (SNP) של קולטן המלטונין האנושי MT2 נקשר להעלאת הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2. יתרה מזאת, נשים עם רמות הפרשת מלטונין נמוכות נמצאו כבעלות סיכוי גבוה יותר לפתח סוכרת מסוג 2 לעומת נשים עם רמות מלטונין גבוהות.[33]
ידוע כי למלטונין יש אינטראקציות עם מערכת החיסון,[34] אך פרטי האינטראקציות אינם ידועים. האפקט האנטי-דלקתי הוא הרלוונטי והמתועד ביותר בספרות.[35] נערכו מספר ניסויים על מנת להעריך את היעילות של מלטונין בטיפול במחלות. מרבית המידע הקיים מבוסס על מחקרים קליניים קטנים שלא הושלמו. ישנה סברה כי כל אפקט חיסוני חיובי הוא תוצאה של זיקה גבוהה של מלטונין לקולטנים אנטי-דלקתיים (MT1, MT2) הבאים לידי ביטוי בתאי מערכת החיסון. מחקרים נוספים הראו כי מלטונין עשוי להיות יעיל בטיפול במחלות זיהומיות[36] כולל נגיפים, כגון HIV וזיהום חיידקי, ופוטנציאל לטיפול בסרטן.[37]
בחולי דלקת מפרקים שיגרונית, נמצא כי ייצור המלטונין מוגבר בהשוואה לאנשים בריאים בגילאים זהים.[38]
מספר מטופלים בתוסף מלטונין דיווחו על עלייה בכמות החלומות המוחשיים במהלך השינה. מינונים גבוהים של מלטונין (50 מ"ג) הגבירו משמעותית את שנת החלום בקרב אנשים שסובלים או שאינם סובלים מנרקולפסיה.
מחקרים גנטיים גילו קשר בין השעון הביולוגי, ובעיקר נתיב ייצור המלטונין, לבין ASD.[39] ישנן ראיות ההולכות ומצטברות לכך שהפרעות שינה בילדים הסובלים מ-ASD קשורות לשיבוש במנגנון הפרשת המלטונין. כמו כן, ידוע כי ילדים בעלי חריגות התפתחותיות נוטים לסבול מבעיות תזמון או הפרשה של מלטונין ולכן טיפול באמצעות תחליפים עשוי להימצא כמועיל לפתרון הבעיה. טיפול באמצעות מלטונין בהפרעות שינה שבבסיסן חריגות התפתחותיות, הראה יחס תגובה חיובי של כ-70%.[40][41] בקרב ילדים אלו נראה כי למלטונין בשחרור ממושך ישנו יתרון על פני הכנה רוקחית של מלטונין בשחרור מהיר עבור מטופלים החווים הפרעות ברצף השינה, שכן הוא מקצר את משך זמן ההירדמות ומשפר את משך זמן השינה.[41][42]
מספר מחקרים הראו כי מתן מלטונין באופן מלאכותי יעיל ובטוח גם בקרב ילדים. במחקר שהתבצע בילדים בעלי הפרעות נוירו-התפתחותיות, נמצא כי מתן מלטונין בשחרור ממושך (סירקדין) קיצר את משך זמן ההירדמות ושיפר משמעותית את איכות השינה, ללא כל בעיות בטיחות משמעותיות.[43]
המלטונין מבוקש בעיקר כתרופה להשראת שינה. למלטונין בשחרור מהיר יש ערך בעיקר כדי למנוע הפרעות שינה שנגרמות בגלל יעפת (jet lag). המלטונין משמש בעיקר לטיפול בתסמונת פאזת השינה הדחויה, שמקורה הוא שעון ביולוגי דחוי.
מחקרים רבים שנעשו במלטונין בשחרור ממושך הראו כי הוא יעיל בטיפול בנדודי שינה.[44][45][46]
מלטונין נחקר כטיפול אפשרי לרפלוקס קיבתי ושטי (GERD),[47] סרטן, בעיות במערכת החיסון, מחלות לב וכלי דם, דיכאון, דיכאון עונתי (SAD), הפרעות שינה ונדודי שינה במבוגרים.[48][49][50]
בשנת 2008 אושרה לשימוש תרופת המרשם סירקדין (Circadin), מלטונין בשחרור ממושך (time release), בישראל, באירופה ובארצות שונות מסביב לעולם לטיפול בנדודי שינה עבור מטופלים בגילאי 55 ומעלה[דרושה הבהרה]; עלה ממחקרים קליניים כי היא מקצרת את משך זמן ההירדמות, ומשפרת את איכות השינה והתפקוד ביום שלמחרת. התרופה פותחה על ידי החברה הישראלית נעורים פרמצבטיות (Neurim Pharmaceuticals) שבבעלות יהודה זיסאפל וזהר זיסאפל; עם השנים פיתחו חברות מתחרות, לא ישראליות, כגון חברת Natrol האמריקנית מוצרי מלטונין בשחרור ממושך משלהן הנמכרים בארצות הברית וברבות ממדינות העולם כתוסף תזונה (ברבות ממדינות העולם מלטונין נחשב לתוסף תזונה) כולל באינטרנט.
מלטונין בכלל ובשחרור ממושך בפרט יכולים לגרום לחלימה מוחשית מאוד (vivid dreaming) מה שיכול להתבטא בסיוטים בעיקר אצל פוסט טראומטיים אך קיימים טיפולים נלווים לכך כגון Prazosin וייתכן שיישקל שימוש גם בקנאביס רפואי.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.