Loading AI tools
סמינר בית יעקב בירושלים, המוסד החינוכי העל-יסודי החרדי הראשון בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכון בית יעקב למורות (המכונה גם: "הסמינר הישן") הוא סמינר בית יעקב בירושלים. זהו המוסד החינוכי העל-יסודי החרדי הראשון בירושלים, המשתייך לרשת החינוך החרדית בית יעקב. המוסד כולל כיום תיכון עיוני (ט'-י"ב), כיתות על-תיכוניות להכשרה להוראה ולמקצועות טכנולוגיים, מרכז השתלמויות ומרכז לימודי ותעסוקתי לתלמידות עם צרכים מיוחדים. למוסד סניפים בקריית ספר, באלעד וסניף חדש בירושלים. במוסד, שהוקם בשנת תרצ"ט (1939), לומדות תלמידות מבתים חסידיים, ליטאיים ומעדות המזרח. המוסד הצמיח רבבות בוגרות הפועלות כמורות, גננות, מנהלות ומחנכות בבתי הספר של רשת "בית יעקב" ברחבי הארץ ומחוצה לה, בבתי-ספר של רשתות חינוך חרדיות שונות ובחינוך הממלכתי-דתי.
מוסד חינוכי | |
---|---|
השתייכות | חרדי |
תקופת הפעילות | תרצ"ט (1939) – הווה |
מייסדים | הרב הלל ליברמן, הרב פנחס יעקב לוין |
התמחות | הוראה, הכשרה מקצועית טכנולוגית, מסלול לתלמידות עם צרכים מיוחדים |
מגמות | הוראה, חשבונאות, אדריכלות ועיצוב פנים, הנדסת תוכנה, מוזיקה, עיצוב גרפי, ייעוץ פנסיוני. |
בעלי תפקידים | |
מנהל | הרב ישראל לוין |
מיקום | |
מיקום | מנחת יצחק 21 |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 31°47′37″N 35°12′38″E |
"מכון בית יעקב למורות" הוקם בשנת תרצ"ט (1939), על ידי "מרכז בית יעקב בארץ ישראל" שריכז את בתי-הספר "בית יעקב" שהוקמו ברחבי הארץ במהלך שנות השלושים. היה זה המוסד השני מסוגו בארץ ישראל, אחרי סמינר שצ'רנסקי שנוסד בתל אביב חודשים אחדים קודם לכן. הסמינר הוקם כהמשך לבית-הספר היסודי של התנועה בירושלים, שנוסד בשנת תרצ"ד (1934), על-מנת לענות על הצורך המיידי של בתי-הספר וגני "בית יעקב" ברחבי הארץ במורות ובגננות חרדיות בעלות הכשרה פדגוגית מתאימה. במחזור הראשון למדו 15 תלמידות, בוגרות בית-הספר היסודי "בית יעקב" בירושלים ובשנים הראשונות התקיימו הלימודים בשעות הערב בשתי הדירות ברח' דוד ילין ששימשו את בית הספר היסודי.[1]
בל"ג בעומר תש"ז התקיים מעמד הנחת אבן הפינה במגרש שנרכש בסוף רחוב שמואל הנביא עבור מבנה חדש לסמינר ולפנימייה.[2][3] בעקבות מלחמת השחרור והיותה של שכונת שמואל הנביא חשופה ליריות צלפים ירדניים תוכניות אלה לא מומשו.[4] במקום זה, עבר הסמינר בסוף שנות הארבעים למבנה ישן בשכונת קטמון (רחוב ניל"י 7), ששימש את הסמינר בעשורים הבאים.[5]
בסוף שנת הלימודים תש"ח (1948) למדו במוסד 130 תלמידות וכעבור שנתיים עמד מספרן על 250.[6] בתשכ"ד (1964) למדו במוסד 1,057 תלמידות. באותה עת פעל הסמינר בכמה מבנים: 13 כיתות למדו בקטמון בכיתות צפופות, עשר כיתות נוספות למדו במבנה בית הספר "בית יעקב המרכז" ברח' מלכי ישראל ושש כיתות בית-הספר המקצועי פעלו בדירות ברח' דוד ילין ובשכונת זיכרון משה.[7]
בשנות השישים נבנה בשכונת תל-ארזה (סמוך לגן-החיות הישן) "קריית מכון בית יעקב למורות" - מבנה רחב-ידיים שיועד ל-1,500 תלמידות מכל המסלולים. במבנה החדש עשרות כיתות מרווחות ומעבדות, אולם כינוסים, מטבח, חדרי אוכל ואולם התעמלות.[8][9] הלימודים בבניין החדש החלו באמצע שנת הלימודים תשכ"ה (1965), עם השלמת האגף הראשון.[10] בהמשך אוכלסו יתר אגפי המבנה. במבנה זה שוכן המוסד כיום.
באמצע בשנות השמונים הוקם סמינר "מרכז בית יעקב למורות" על ידי הרב ישעיהו ליברמן. משנות התשעים נוסדו בירושלים סמינרים עצמאיים נוספים של רשת "בית יעקב".
עם היווסדו של הסמינר הוקמה לצידו פנימייה, עבור תלמידות עולות, לתלמידות מחוץ לירושלים ולימים גם עבור תלמידות מחוץ-לארץ. בתחילה פעלה הפנימייה בבניין הסמינר בקטמון, והתגוררו בה 25 תלמידות. בשנת תשל"ה (1975) הושלם בניין הפנימייה ברח' סורוצקין 38, לא הרחק מ"קריית מכון בית יעקב למורות", ומאכלס כמאתיים וחמישים תלמידות.[11][5][12] בשנים האחרונות עברה הפנימייה לבעלות פרטית.
לקראת שנת הלימודים תשע"ז (2017) הוקם סניף בעיר מודיעין עילית[13] ובשנת הלימודים תש"פ פועלות בו כיתות תיכוניות (ט-יב). בשנת הלימודים תשע"ח (2018) הוקם בעיר אלעד סניף נוסף ובשנת הלימודים תש"פ פועלות בו 4 כיתות תיכונות (ט-יא). באותה שנה הוקם בירושלים סניף המיועד, ל"בנות מצטיינות ולמשפחות בני תורה איכותיות".[14] בשנת הלימודים תש"פ פועלות בו 3 כיתות ט-יא.
בשנת הלימודים תש"פ לומדות בכיתות התיכון כ-1,900 תלמידות, כשבכל מחזור 12-10 כיתות מקבילות, מהן ארבע "כיתות חסידיות" המיועדות לתלמידות מבתים המקושרים לחצרות חסידיות.
כמו רוב התלמידות בבית יעקב, בכיתות י"א וי"ב ניגשות התלמידות ל"מבחני סאלד" המאפשרים המשך לימודים במסלולים להוראה בסמינרים של "בית יעקב" ומשנת 2012 מוכרים על ידי משרד החינוך כבחינת בגרות חלקית, הניתנת להשלמה לתעודת בגרות מלאה.[15]
הסמינר מקיים חוגי העשרה אחרי שעות הלימודים, בהם: יישומי מחשב, הדרכה בתיבת עבודות, יידיש, תפירה, צילום, מקהלה, התעמלות, מחול, אמנות ועוד.[16] בנוסף, מקיים הסמינר פעילות-קיץ, הכוללת חוגים, סיורים, טיולי וימי עיון.[17]
תלמידות התיכון משתלבות בפעילות התנדבותית במסגרת ארגון "חדר חסד", שהוקם בשנת תשל"ז (1977). תחומי ההתנדבות כוללים סיוע למשפחות במצוקה, חונכות לימודית וחונכות רגשית לילדות, "אימוץ" נשים קשישות וגלמודות בבתי-אבות וסיוע לילדים עם צרכים מיוחדים במסגרת פרטנית, במועדוניות, בדירות טיפוליות וב"תוכנית תל"ם" (להלן).[12][18]
בעבר פעל גם תיכון מקצועי עבור תלמידות משכונות מצוקה ומערי הפריפריה שגדלו במשפחות מסורתיות וחילוניות. תוכנית הלימודים כללה לימודי-קודש, מקצועות חול בסיסיים והכשרה במגמות תפירה, פקידות והנהלת חשבונות, כלכלת-בית ומטפלות. הבוגרות קיבלו תעודת מקצוע. התיכון המקצועי פעל בבניין הסמינר ובמספר מוקדים נוספים.[19] בשנים האחרונות נסגרו המוקדים הללו וכיום מוצע בתיכון מסלול עיוני בלבד.
בכיתות העל-תיכוניות נלמדים לימודי קודש חול. לצדם נלמדים לימודי הוראה או הכשרה אחרת. בשנת הלימודים תש"פ לומדות בכיתות הסמינר (יג-יד) כ-650 תלמידות בכל מחזור, כשבכל מחזור 11 כיתות מקבילות ו4 כיתות חינוך מיוחד וכיתה מיוחדת לבעלות קשיים לימודיים.
מסלולי ההוראה הם הוותיקים בסמינר והנחשבים כמועדפים על-ידו. בתחום ההוראה מוצעים שלושה מסלולים: הוראה כוללת, הוראה לגיל הרך וחינוך מיוחד. מוצעות לתלמידות התמחויות במקצועות כמו לשון, ספרות, טבע, אנגלית, גרפיקה וציור, התעמלות, מחשבים, מתמטיקה, היסטוריה, יידיש ומוזיקה.[20] לקראת שנת הלימודים תשע"ט (2019) הוצעו גם התמחויות כמו סיוע רגשי באמצעות אמנויות.[21]
בשנת תשנ"ה (1995) הוצעו בסמינר ההתמחויות: מחשבים, ראיית חשבון, עיצוב גרפי, אדריכלות ועיצוב אפנה.[12] לקראת שנת הלימודים תשע"ט (2019) הוצעו: אדריכלות ועיצוב פנים; הנדסת תוכנה מתקדמת; מוזיקה, סאונד והפקה מוזיקלית; עיצוב גרפי ותקשורת חזותית; עיצוב פנים; צילום ומדיה דיגיטלית; ראיית חשבון; ייעוץ מס; ייעוץ פנסיוני; חשבונאות וניהול עסקי.[22]
לתלמידות בכיתות ה-ו מוצעים לימודי העשרה בערב, שבהם ניתן לבחור שני קורסים בתחומים נוספים כמו עיצוב גרפי, עיצוב אירועים, בימוי והפקה.[23]
בשנת תשכ"ה (1965) הוקמה במסגרת הסמינר מסגרת-המשך לבוגרות כיתות יג-יד (ה-ו סמינר), בשם "בית המורה" (כיום: "מכון ההכשרה וההשתלמויות"). מכון זה היה מיועד עבור בוגרות המעוניינות ללמד במסגרות תיכוניות ומורות ביסודי המעוניינות להרחיב את אופקיהן.[24] לימודים של שנה נוספת במסגרת זו מקנים לבוגרות את הדירוג "מורה מוסמכת בכירה" או "גננת מוסמכת בכירה" מטעם משרד החינוך, ביהדות ובתחום ההתמחות הנוסף שנלמד בסמינר. בוגרות לימודי ההכשרה המקצועית יכולות, במסגרת "בית המורה", להשלים לימודי הוראה במקצוע ההכשרה, המאפשר הוראה במגמות טכנולוגיות בכיתות ט-יב.[25]
מכון ההכשרה והשתלמויות מציע לבוגרות הסמינר לימודי המשך, הכוללים קורסים פרונטליים ומקוונים להרחבת אופקים, וכן השתלמויות המוכרות לגמולים, ל"אופק חדש" ול"עוז לתמורה".[26] במסגרת המכון ניתן ללמוד לקראת תואר שווה ערך: "אקוויוולנט לתואר בוגר" ("דרגה מס' 1") ו"אקוויוולנט לתואר מוסמך" ("דרגה מס' 2").[27]
בנוסף, מתקיימות במכון תוכניות לנשות חינוך ותיקות וגמלאיות.[26]
בשנת תשכ"ח (1968) החל לפעול בסמינר מכון להכשת מורות לגולה (אנ': Beth Jacob Jerusalem - BJJ) המיועד לבוגרות תיכונים חרדיים מארצות הברית, קנדה ואירופה. התוכנית, שארכה שנה אחת ומתקיימת בשפה האנגלית, כוללת בעיקרה לימודי קודש, פרקים בתולדות ישראל ופדגוגיה, נוסף על לימודי עברית. בשעות הערב משתתפות התלמידות בפעילות חברתית במסגרת פנימייה. בתום התוכנית זכאיות הבוגרות תעודת מורה מוסמכת להוראת מקצועות היהדות בבתי ספר חרדיים בתפוצות.[28] בשנים האחרונות עבר המכון לבעלות פרטית.
בשנת הלימודים תשמ"ח (1988) נפתחה בסמינר תוכנית לתלמידות עם צרכים מיוחדים - יזמה ראשונית מסוגה. התוכנית משלבת של התלמידות בקהילה הכללית של המוסד. רצף הליקויים נע בין לקות למידה ועד מוגבלות שכלית. במרכז גם מטפלות באמנות, במוזיקה, בדרמה ובגינון.
בשנת הלימודים תש"פ נותן מרכז תל"ם נותן מענה לכ-550 תלמידות, בכיתות התיכון והסמינר (ט-יד).
במרכז פועל מפעל לעבודה שיקומית המציע לבוגרות התוכנית מעל גיל 21 מסגרת תעסוקתית מוגנת בשכר ברמות שונות. הבוגרות עובדות במטבח, מפעל למגזרות-נייר, מפעל אריזה לאביזרי שמחות, מפעל תפירה ורקמה.[29]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.