מגדר שלישי

מגדר שלישי הוא מונח שמשמש לתאר אנשים שלא נופלים באחת משתי הקטגוריות המגדריות המקובלות, גבר או אישה. מתוך ההגדרה הבינארית הביולוגית, זכר-נקבה, מקובל לגזור בתרבויות רבות שני מגדרים בלבד. עם זאת, מופעים והתנהגויות מגדריות שונות נמצאו מובחנים דיים כדי לשייכם למגדר שלישי, שלרב מתקשה לקבל לגיטימציה במרבית התרבויות. בשנות האלפיים החל המונח טרנסג'נדר להחליף לעיתים את המונח "מגדר שלישי" כדי לציין פרקטיקות לא נורמטיביות מבחינה מגדרית.

מקור המונח

המונח הוטבע לראשונה, ככל הנראה, בשנת 1975 על ידי ברברה וורהייס (Barbara Voorhies) וקיי מרטין (M. Kay Martin), אנתרופולוגים שהתקשו להסביר קטגוריות מגדריות בכמה תרבויות במסגרת הדו-מגדרית המקובלת של גבר-אשה. לגילוי זה הייתה השפעה מרחיקת לכת על תאוריות פמיניסטיות ומגדריות, כמו גם על תנועות פמיניסטיות לשינוי חברתי, כיוון שהוא החל לפרק את אופני החשיבה המגדריים הדיכוטומיים. 'מגדר שלישי' החל להיות מיוחס להתנהגויות שאתגרו את הנורמה הדיכוטומית^[1].

מגדר שלישי בהקשר תרבותי

בתרבויות רבות הקוטביות גבר-אשה נתפסת כמוחלטת ומשמשת כבסיס מטפורי לתפיסות קוטביות אחרות (כמו אור-חושך, אקטיבי-פאסיבי, טבע- תרבות). מפני ששני המגדרים משויכים באופן אבסולוטי לשני המינים הביולוגיים, אין לגיטימציה לטרנספורמציה לאחר הלידה. הפרדיגמה של שני מגדרים, המבוססת על שני המינים הביולוגיים, החלה להיות דומיננטית בתרבות המערבית רק במאה ה-18 המוקדמת. לפי פרדיגמה זו שני המגדרים הבלעדיים מקיימים יחסים מיניים עם בן/בת המגדר השני ומטרתם העיקרית היא רבייה^[2].

במאמרו "The "third gender" of the Inuit", טוען d'Anglure כי התפיסה הפרוידיאנית, המשמשת בסיס להבנה הפסיכולוגית המערבית, נשענת על הנחות אבולוציוניות והתקשתה בהמשגה של מיניות כמשהו שנמצא מחוץ לדואליזם זכר-נקבה ובמיוחד בחשיבה על תפקידי מגדר בנפרד מהמסגרת המושגית של מיניות. מאמצים של חוקרים שהתנגדו לתפיסה הפרוידיאנית, כמו קארל יונג, שארגן מחדש את הרעיונות המיניים והמגדריים, המשיכו גם הם לשים דגש על דואליות פנימית ואינדיבידואלית (אנימה-אנימוס^[3]). כתוצאה מכך אנשים שחיים מחוץ לנורמות המגדריות נחשבים בחברה המערבית המודרנית חולים או לא מפותחים דיים, עד כדי פתולוגיזציה^[4]. ב-5-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי משנת 2013, ישנה הגדרה פתולוגית ל"דיספוריה מגדרית".

בניגוד לקטגוריות המקובלות, בכמה תרבויות אחרות ייסדו תפקיד חברתי שמכיר בישות שלישית שאינה גבר או אשה. ישנן חברות (לא מערביות) בהן האפשרות לעבור בין התחום הנשי לתחום הגברי ולהפך היא לגיטימית יותר ואפילו נתפסת כמסמנת יכולת לתווך בין העולם הרוחני לעולם הארצי^[5]. קיימת אף טענה כי חברות לא תעשייתיות הן סובלניות, מקבלות, מאשרות ומכילות שונות ארוטית ווריאציות מגדריות, יותר מאשר חברות מערביות תעשייתיות^[6].

תפקידו התרבותי של המונח מגדר שלישי

אנתרופולוגים תרמו תרומה חשובה לדיון המגדרי בכך שהצביעו על העובדה שמערכת דו-מגדרית היא לא טבעית (מולדת) ולא אוניברסלית. תוך שימוש בהשוואה בין תרבויות, אסטרטגיה שמפרקת ומאתגרת הרבה אמיתות תרבותיות, הם טענו נגד הבסיס הביולוגי לחלוקה מגדרית והעבירו אותה באופן מובהק אל התחום החברתי-תרבותי^[7].

הקונספט של מגדר שלישי פותח אפשרויות יצירתיות ומאפשר לדמיין מחדש את המופע ה"טבעי" של זהות ותשוקה. שימוש בקונספט הוא הזדמנות לפרק את המחויבות להגדרות מגדריות בינאריות, שכן קשת התשוקות וההתנהגויות האנושית השלמה רחבה מזה^[8].

"מגדר שלישי" הוא מונח מערבי, שנוצר בחברה שרק מתחילה להתמודד עם רעיונות תאורטיים, חברתיים, פוליטיים ואישיים של מגוון מגדרי. השימוש במונח יכול להוות תרגיל רטורי הבודק את היכולת לבחון מחדש אמיתות תרבותיות^[8].

מופעים של מגדר שלישי

רעיון המגדר השלישי יוחס לקבוצות שונות בתרבויות שונות ובתקופות היסטוריות שונות. להלן דוגמאות לקבוצות עיקריות המופיעות בספרות:

סריסים כמגדר שלישי

משך קרוב לאלף שנים שיחקה קבוצה של גברים מסורסים תפקידי מפתח בחברה הביזנטית, מילאה תפקידי חצר, תפקידים טקסיים, דתיים ואחרים. קבוצת הסריסים היא בעלת תכונות מובחנות של מגדר שלישי. מלבד מצבם הפיזיולוגי, היחס לטבע הפנימי שלהם והאופי המגדרי של תפקידיהם הספציפיים בחברה, כמו גם המופע החיצוני שלהם והתרבות שנוצרה סביבו, נתפסו כשונים מהותית מהמגדרים האחרים^[9].

המונח "סריס" (Eunuch), כפי שהשתמשו בו בעת העתיקה המאוחרת ובתקופה הביזנטית, היה רחב יותר ושונה מהמשמעות של "גבר מסורס". במובן הרחב ביותר "סריס" שימש לתאר כל אדם שלא יכול או לא רוצה להתרבות. הכנסייה הנוצרית, כפי שהיא מופיעה במקורות מהתקופה הביזנטית, החלה להגדיר גבריות באופן חדש. אם בעת העתיקה הגבריות האידיאלית נתלתה ביכולות גופניות ובשלמות גופנית, הרי שהכנסייה שמה את הדגש על שלמות רוחנית. הכנסייה יצרה סולם מעמדות ושלמות, הנותר נאמן לרעיון הזכר האידיאלי, אך הִתרבות (Reproduction) הפכה לגורם משני בהגדרתו^[8].

הכנסייה התעלמה, למעשה, ממרכיב מפתח שמאפיין מגדר מובחן (היכולת להתרבות), אולם, בחלקי החברה האחרים, סריסים המשיכו להיות מוגדרים על פי נוכחות החוסר באיבר המין שלהם ולהיות מובחנים מהמגדר הגברי בשל כך^[8]. קאסטת ההיג'רה בהודו, קבוצה של סריסים מודרניים, גברים מסורסים המתלבשים כנשים, מהווה אתגר לרעיונות המערביים של מין ומגדר. מבחינה תרבותית ההיג'רה אינם גברים ואינם נשים. הסירוס נוטל מהם את גבריותם, אולם לא יכול להעניק להם את המאפיין המגדרי המובהק של נשים כאימהות. נשים שאינן מווסתות יכולות גם הן להצטרף להיג'רה. עם זאת, הסירוס מעניק להם את הכוח האלוהי של אלה (לרב Bahuchara Mata) ובאופן מסורתי תפקידם לשרת במקדשיה. חברתית הם חיים ומתפקדים בקהילות סגורות משלהם ומעמדם בחברה הכוללת נמוך במיוחד^[10].

הומוסקסואלים כמגדר שלישי

תאוריות של הומוסקסואליות כמגדר שלישי התבססו במחצית השנייה של המאה ה-19. בתחילת המאה העשרים התקבלה העמדה שהומוסקסואלים הם אכן מגדר שלישי של גברים נשיים ונשים גבריות^[11].

בשנת 1862 טען משפטן גרמני בשם קארל היינריך אולריך (Karl Heinrich Ulrichs) לקיומו של מגדר שלישי וטבע את המשפט: "Anima muliebris virile corpora inclusa", שפירושו "נפש אשה כלואה בגוף של גבר." אולריך הוא אחד המשתתפים בדיון שהתקיים במחצית השנייה של המאה ה-19 באשר למקורה של ההומוסקסואליות והראשון לטעון שהיא מצב מולד טבעי. גבר שנמשך לגבר אחר עושה זאת כיוון שנפש אשה כלואה בתוך גופו הזכרי^[12].

הפסיכולוגיה הפופולרית של המאה ה-19, לעומת זאת, ראתה בגברים שנכנעו להגזמה ולגרגרנות, גברים שקשה לספק אותם (כמו נשים), פוטנציאל להומוסקסואליות. מרגע שהתנסו ביחסי מין הומוסקסואלים, הם צפויים להמשיך בהתנהגות זו^[8]. משיכה של גבר לגבר נתפסה כתוצאה של השחתה מילדות של האינדיבידואל^[13]. גם גישה זו, שנותנת לגיטימציה לשני מגדרים וליחסי מין הטרוסקסואלים בלבד, רואה בהומוסקסואלים מגדר שלישי.

בתוך הפרדיגמה הדו-מגדרית, התקיימו מגדרים נוספים לא לגיטימיים. בסוף המאה ה-19 התקיימו בתרבות המערבית ארבעה מגדרים הלכה למעשה: גבר, אשה, גבר הומוסקסואל ואשה לסבית, שמוצאם של כולם בשני מינים, זכר ונקבה^[8].

חילוף תפקידים מגדרי כמגדר שלישי

בתרבויות ילידיות בצפון אמריקה ובסיביר (האינואיטים וקבוצות דרומיות יותר) התקיים מגדר שלישי על בסיס אימוץ לבוש, התנהגות ותפקידים מגדריים של המגדר השני, לרוב על ידי גברים: ”בשבילנו, באמונה האסקימואית, יש מין נוסף לגבר ולאשה... לאינואיט... יש הרבה התחשבות בסוג זה של אנשים בגלל שהם לא יכולים להתנגד לטבע... אז כשאנחנו רואים גבר לבוש כמו אשה, הוא מראה כבוד לטבע שלו”^[14]. בתרבויות אלו זוכה המגדר השלישי ללגיטימציה חברתית ומכאן שזהו אינו מצב בלתי חוקי או בלתי מוסרי, רק לא אופייני. לא נשללו מא/נשים אלו פריבילגיות חברתיות ולא הוצמדו סטיגמות שליליות לשותפים/ות ולמאהבים/ות שלהם^[15]. יתר על כן, בכמה מתרבויות אלו ניתנה לא/נשים מהמגדר השלישי לגיטימציה רוחנית והם נתפסו כמתווכים בין שני המגדרים האחרים. בקבוצות של האינואיט חילופי מגדר בגיל ההתבגרות פותחים לעיתים קרובות את הדרך להפוך לשמאן כבוגרים/ות. בקבוצות אחרות נחשבו א/נשים שהחליפו מגדר כבעלי נשמה כפולה (Two-Spirit), גברית ונשית.

תופעת המגדר השלישי בקרב קבוצות אחרונות אלו כונתה על ידי אנתרופולוגים בשם "ברדצ'ה" (Berdache). ניתוחים מוקדמים של חוקרים מערביים של הברדצ'ה טענו שמקורה של החלפת המגדר היא באבנורמליות ביולוגית. אלו גברים אשר לא יכלו לממש את אידיאל הלוחם של התרבות הילידית. פרטים אבנורמליים אלו נזקקו לנישה חברתית חדשה ויצירתה נועדה לאפשר להם למצוא את מקומם בחברה.

מגדר שלישי בחוק

החקיקה בתחום קיימת במדינות מעטות ומתייחסת בעיקר לתינוקות שמינם לא חד משמעי ובמקרה אחד גם לטרנסג'נדרים. באוסטרליה מאז 2003 הורים לתינוקות שמינם לא חד משמעי בלידתם (אינטרסקס) יכולים שלא לסמן בתעודת הלידה שלהם מין ומגדר. ב-2011 התיר החוק האוסטרלי לאינטרסקס לסמן בפספורט מין 'לא מוגדר' ולטרנסג'נדרים לסמן 'זכר' או 'נקבה' לפי בחירתם^[16].

גרמניה היא המדינה הראשונה באירופה המאפשרת להורים לתינוקות שמינם לא ברור שלא למלא את משבצת המין בתעודת הלידה. מטרת החוק היא למנוע את הלחץ על ההורים לקבל החלטה מהירה לגבי פרוצדורות רפואיות בלתי הפיכות. החוק נכנס לתוקפו בנובמבר 2013^[17]. בגרמניה נשמעו ביקורות על החוק וטענו שהוא מותיר את ההחלטה מי זכאי שלא לרשום את מין הילוד בידי הרופאים (שקובעים את מין הילוד) ולא מעביר את הכוח להורים. יתר על כן, ליצור קטגוריה נפרדת לאינטרסקס ללא חקיקה שמגנה עליהם בפני אפליה, עלולה להגביר את האפליה נגדם^[18].

הבעייתיות בקונספט של "מגדר שלישי"

אף על פי שיש פוטנציאל פוליטי מובן מאליו שנוצר בעקבות המודעות למגוון מגדרי בין תרבותי, ישנם כמה פגמים שעולים מניצול הקונספט של מגדר שלישי. ראשית, ניתן לראות התייחסות פרימורדיאלית לחברות שיש בהן מסגרות חברתיות של מגדר שלישי, המתבססת על כך שחברות אלו כביכול הקדימו והניחו יסודות לנוסחה המגדרית המערבית. כמו כן, נעשות רדוקציה והרחקה של רעיונות ופרקטיקות מגדריות מגוונות לכלל קטגוריה מוגבלת ומכלילה של "מגדר שלישי". יתר על כן, גישה טיפולוגית המתמקדת בהגדרת סוגים של מגדר שלישי מטשטשת את התהליך הממושך בו מתהוות, מתקיימות ומשתנות תצורות חברתיות, קשרים חברתיים והירארכיות חברתיות^[7].

רעיון ה"מגדר השלישי" יכול לבודד את החברה המערבית מחברות אחרות, גם אם רק לצורך ניתוח מדעי, ובכך לחזק הנחות אתנוצנטריות^[8]. מהלך כזה ניכר בספר מקיף שהוקדש במיוחד לנושא זה ("Third gender Third sex"^[19]), אשר מחלק את התייחסותו למגדר ולמין שלישי לתרומה היסטורית למחקר, הסוקרת את הקטגוריה בחברה המערבית, ולתרומה אנתרופולוגית למחקר, הסוקרת בעיקר את הקטגוריה בחברות לא מערביות. המונח "מגדר שלישי", לצד היותו סמן לסובלנות למגוון תרבותי, עדיין דבק בקטגוריזציה הדיכוטומית המקובלת. המונח ג'נדרקוויר מאפשר לאתגר את השיח התרבותי מעט יותר. ג'נדרקוויר הוא מונח המיועד לפרק את המערכת הקטגורית ולאפשר לא רק מגוון מופעים והתנהגויות מגדריות, אלא גם נזילות בתנועה ביניהם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מגדר שלישי בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. Towle,Evan, and Lynn M. Morgan. "Romancing the transgender native: rethinking the use of the "third gender" concept." A journal of lesbian and gay studies. 8.4 (2002): 469-497
2. Trumbach, Randolph. "London sapphists: from three sexes to four genders in the making of modern culture." Third sex, Third gender, Beyond sexual dimorphism in culture and history. Ed. Gilbert Herdt. New York: Zone book, 1994. 111-136
3. d'Anglure, Bernard Saladin. "The "third gender" of the Inuit." Diogenes 208 (2005): 134-144
4. Sell, Ingrid M. "Third gender: A qualitative study of the experience of individuals who identify as being neither man nor woman." The psychotherapy patient 13 (2008): 131-145
5. ibid
6. Besnir, Niko. Polynesian liminality through time and space." Third sex, Third gender, Beyond sexual dimorphism in culture and history. Ed. Gilbert Herdt. New York: Zone book, 1994. 285-328
7. Towle,Evan, and Lynn M. Morgan. "Romancing the transgender native: rethinking the use of the "third gender" concept." A journal of lesbian and gay studies. 8.4 (2002): 469-497
8. ibid
9. Ringrose, Kathrryn M. "Living in the shadows: eunuch and gender in Byzantium." Third sex, Third gender, Beyond sexual dimorphism in culture and history. Ed. Gilbert Herdt. New York: Zone book, 1994. 85-109
10. Nanda, Serena. "Hijra: an alternative sex and gender role in India." Third sex, Third gender, Beyond sexual dimorphism in culture and history. Ed. Gilbert Herdt. New York: Zone book, 1994. 373-417
11. Hekma, Gert. ""A female soul in a male body": sexual inversion as gender inversion in nineteenth century sexsology." Third sex, Third gender, Beyond sexual dimorphism in culture and history. Ed. Gilbert Herdt. New York: Zone book, 1994. 213-239
12. Van der meer, Theo. "Sodomy and the pursuit of the third sex in the early modern period." Third sex, Third gender, Beyond sexual dimorphism in culture and history. Ed. Gilbert Herdt. New York: Zone book, 1994. 137-212
13. Trumbach, Randolph. "London sapphists: from three sexes to four genders in the making of modern culture." Third sex, Third gender, Beyond sexual dimorphism in culture and history. Ed. Gilbert Herdt. New York: Zone book, 1994. 111-136
14. d'Anglure, Bernard Saladin. "The "third gender" of the Inuit." Diogenes 208 (2005): p. 135
15. Herdt, Gilbert. "Introduction: third sex, third Gender." Third sex, Third gender, Beyond sexual dimorphism in culture and history. Ed. Gilbert Herdt. New York: Zone book, 1994. 21-81
16. M, F or X? Third gender now official." 13/06/2013. www.news.com.au/lifestyle/relationships/m-f-or-x-third-gender-now-official/story-fnet0gt3-1226663485211
17. Heine, Friederike. "M, F or blank: "third gender" official in Germany from November." 13/08/2013. www.spiegel/international/germany/third-gender-option-to-become-available-on-german-birth-certificates-a-916940.html
18. Why Intersex Germans Aren’t Crazy About Germany’s Third Gender Law, Hidaviloria.com. November 1, 2013
19. Third sex, Third gender, Beyond sexual dimorphism in culture and history. Ed. Gilbert Herdt. New York: Zone book, 1994