Loading AI tools
מלחין אוסטרי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוהאן מיכאל היידן (בגרמנית: ⓘⒾ; 14 בספטמבר 1737 - 10 באוגוסט 1806) היה מלחין אוסטרי, אחיו הצעיר של יוזף היידן.
 | |
| לידה |
ספטמבר 1737 רוהראו, אוסטריה  |
|---|---|
| פטירה |
10 באוגוסט 1806 (בגיל 68) זלצבורג, האימפריה האוסטרית |
| מקום קבורה |
Petersfriedhof |
| מוקד פעילות |
ממלכת הבסבורג |
| תקופת הפעילות |
מ-1757 |
| סוגה |
אופרה, סימפוניה |
| שפה מועדפת |
גרמנית |
| כלי נגינה |
עוגב |
| חתימה |
 |
  | |
מיכאל היידן נולד בכפר האוסטרי רוהאו, סמוך לגבול ההונגרי. אביו, מטיאס היידן, יצרן גלגלים לעגלות שכיהן גם בתפקיד "מרקטריכטר", משרה מקבילה לראש הכפר. אמו של היידן, ששם נעוריה היה מריה קולר, עבדה כטבחית בארמונו של הרוזן האראך, האריסטוקרט בעל הנחלות ברוהראו. בני הזוג היידן לא ידעו לקרוא תווים, אך מטיאס היה חובב נלהב של מוזיקה עממית, למד בכוחות עצמו לנגן בנבל בתקופת נדודיו כשוליה וייחס חשיבות לכך שילדיו ילמדו לשיר.
את הדרך לראשית הקריירה המקצועית של מיכאל סלל אחיו הבכור יוזף, שמיומנותו בזמרה הקנתה לו משרה כזמר סופרן במקהלת הנערים של קתדרלת שטפאן הקדוש בווינה, בניצוח קרל גיאורג רויטר. הסופר אלברט כריסטוף דיאס מראשית המאה ה-19, המסתמך על זכרונותיו של יוזף בשלהי חייו, אומר את הדברים הבאים:[1]
רויטר התפעל כל כך מכשרונותיו של [יוזף], עד כי הודיע לאב, שגם לו היו לו שנים-עשר בנים, היה דואג לכולם. האב, שהצעה זו שיחררה אותו מנטל כבד, נעתר לה וכעבור כחמש שנים הקדיש את אחיו של יוזף, מיכאל, ואחריו את יוהאן אוונגליסט למוזה של המוזיקה. שניהם נשכרו כנערי מקהלה והכשרתם הוטלה על אחיהם יוזף, לשמחתו שלא ידעה גבולות.
אותו מקור מעיד, כי מיכאל הצטיין בלימודיו יותר מיוזף וכי הייתה זו שירתו של מיכאל (בייחוד כשיוזף הגיע לגיל, שבו התקשה לשמור על קול הסופרן שלו), שזכתה להתפעלות הרבה ביותר.
זמן קצר אחרי שעזב את המקהלה, התמנה מיכאל לקאפלמייסטר בגרוסוורדיין ואחר כך, ב-1762 בזלצבורג. במשרה זו שירת במשך ארבעים ושלוש השנים הבאות, במהלכן כתב יותר מ-360 יצירות לכנסייה ומספר רב של יצירות חילוניות. הוא התוודע למוצרט, שהתרשם מאוד מעבודתו והיה מורם של ובר ודיאבלי.
הקרבה בין מיכאל ליוזף נמשכה לכל אורך חייהם. יוזף העריך אותו מאוד וסבר, שהמוזיקה הדתית של מיכאל עולה על זו שלו.[2]
מיכאל היידן מת בזלצבורג בגיל 68.
מקובל לראות ביצירות הכוראליות הכנסייתיות של מיכאל היידן את החשובות ביצירותיו המוזיקלית. בין אלה ה"רקוויאם למות הארכיבישוף זיגמונד" בדו מינור, שהשפיע במידה רבה על הרקוויאם של מוצרט, "מיסה היספניקה", מיסה ברה מינור, "שבחי ציון" וקובץ שירי מעלות, שארבעים ושניים מהם נכללו בהדפסה מחודשת ב"אקליזאסטיקון" של דיאבלי. היידן היה מלחין פורה גם של מוזיקה חילונית, כולל שלושים סימפוניות ופרטיטות, מספר רב של קונצ'רטי ומוזיקה קאמרית לרבות חמישיית מיתרים בדו מז'ור, שנחשבה בעבר בטעות לפרי עטו של אחיו יוזף.
במשך שנים נחשבה סימפוניה מס' 25 של מיכאל היידן לסימפוניה מס' 37 של מוצרט וקיבלה את מס' 444 ברשימת קכל. הטעות נבעה מגילוי של כתב יד חתום של סימפוניה, שבו כתוב הפרק הפותח בכתב ידו של מוצרט ויתר הפרקים בכתב יד שונה. כיום סבורים, שמוצרט חיבר פרק פתיחה איטי חדש מסיבות שאינן ידועות, אבל את שאר היצירה כתב בבירור מיכאל היידן. כל עוד סברו שמדובר בסמפוניה של מוצרט, הרבו לבצע אותה, אך מאז התגלית המשייכת אותה למיכאל היידן, בשנת 1907, פחתה הפופולריות שלה במידה ניכרת.
במקרה ידוע אחר, חלה מיכאל היידן ולא היה מסוגל לעמוד בהתחייבותו להשלים שישה דואטים לכינור ולוויולה שהוזמנו אצלו, והספיק לכתוב רק ארבעה מהם. מוצרט נחלץ לעזרתו וכתב שני דואטים נוספים (423 ו-424 ברשימת קכל), וכל השישה התפרסמו בשמו של מיכאל היידן. כיום שני הדואטים פרי עטו של מוצרט מוכרים יותר.
מיכאל היידן לא ערך מעולם קטלוג של יצירותיו על פי נושאים וגם לא פיקח על התקנתו של קטלוג כזה. הקטלוג המוקדם ביותר נערך בשנת 1808 על ידי ניקולאוס לאנג בשביל 'Biographische Skizze'. בשנת 1907 ערך לותאר פרגר קטלוג של היצירות התזמורתיות של מיכאל היידן בשביל 'Denkmäler der Tonkunst in Österreich', הנחשב למהימן הרבה יותר. בשנת 1915 לקח עליו אנטון מריה קלאפסקי משימה דומה ביחס למוזיקה הכנסייתית ווקאלית של מיכאל היידן.
חלק מיצירות היידן מסומנות במספרים של פרגר, על פי הקטלוג התימאטי של יצירותיו בעריכת לותאר פרגר משנת 1907.
מיכאל היידן, באתר ספוטיפיי
מיכאל היידן, באתר AllMusic (באנגלית).svg){kind=logo}
מיכאל היידן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מיכאל היידן, באתר Discogs (באנגלית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
