מיכאל גוטמן (רב)

ד"ר יחיאל מיכל (מיהאי) הכהן גוטמן (בהונגרית: Guttmann Mihály; קישקונפלג'האזה, 6 בפברואר 1872 – בודפשט, כ"ז בחשוון תש"ג^[1]/7 נובמבר 1942)^[2] היה רב הונגרי, תלמודיסט, מנהל בית המדרש לרבנים בבודפשט, מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 1924–1925.

יחיאל מיכַל גוטמן
Guttmann Mihály

לידה	6 בפברואר 1872 קישקונפלדיהאזה, הונגריה
פטירה	7 בנובמבר 1942 (בגיל 70) כ"ז בחשוון תש"ג בודפשט, ממלכת הונגריה
שם מלא	יחיאל מיכַל הכהן גוטמן
מקום קבורה	בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה
מדינה	הונגריה
השכלה	בית המדרש לרבנים בבודפשט אוניברסיטת אטווש לוראנד
תקופת הפעילות	? – 7 בנובמבר 1942
מעסיק	בית המדרש לרבנים בברסלאו, בית המדרש לרבנים בבודפשט
תפקידים נוספים	פרופסור

ביוגרפיה

הוריו של מיכל (מיהאי) היו שאנדור גוטמן ורוזליה וידר.^[2] הוא קיבל את ההדרכה המקראית והתלמודית הראשונה מאביו שאנדור (? - 1899). אחר כך למד בישיבה אצל הרב משה חיים פולק (? - 1888) בבונהאד (ולאחר מכן גם בברטיסלבה), כמו כן באוניברסיטת בודפשט ומשנת 1895 עד 1903 בבית המדרש לרבנים בבודפשט. הוא סיים את בית המדרש בשנת 1903 וקיבל תואר דוקטור באוניברסיטה. בין השנים 1903–1907 היה רב בצ'ונגראד (בדרום הונגריה). הוא קיבל סמיכה לרבנות בשנת 1904. בין השנים 1907–1921 היה פרופסור בבית המדרש לרבנים בבודפשט. בין השנים 1921–1925 שימש עורך שותף של כתב העת "הצופה לחכמת ישראל" בבודפשט. בשנים 1924–1925 הוזמן לפתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים ושימש בה מרצה אורח לתלמוד. בין השנים 1921–1933 היה רב ופרופסור בבית המדרש לרבנים בברסלאו. בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, חזר להונגריה וניהל את בית המדרש לרבנים בבודפשט עד לפטירתו ב-1942. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט (חלקה 4 / A-11-17).

מיכל הכהן גוטמן היה נשוי לקמילה ואב לשלושה ילדים, וילמה, אלכסנדר והיינריך, ששרדו את השואה. גוטמן הוא סבי סבה של המשוררת הישראלית מימס וילמה.

עבודותיו

• "מפתח התלמוד", אנציקלופדיה בת 24 כרכים לביאור מונחים מן התלמוד הבבלי והירושלמי. רק 4 הכרכים הראשונים המקיפים את האות אל"ף פורסמו בימי חייו. הכרך הראשון ראה אור ב-1911. יתר כתבי היד אבדו או הושמדו.
• אברהם בר חייא מסרגוסה גאומטריה III. פרק כתוספת לעבודה האבודה של אוקלידס ΠΕΡΙ ΔΙΑΙΡΕΣΕΩΝ ΒΙΒΛΙΟΝ. עבודת דוקטורט. פורסם, תורגם וכתב הערות הרב מיכל גוטמן על בסיס שני קודקסים של מינכן. בודפשט, 1903.
• מהגאומטריה של אברהם בר חייא. הדפסה מיוחדת של »הסקירה יהודית-הונגרית« משנת 1906. בודפשט, 1906.
• השולחן הערוך ויהדות הונגריה. כמה הערות מזדמנות על אחת הסוגיות העומדות על סדר היום של העדה הדתית היהודית. בודפשט, 1913.
• Clavis Talmudis I - II. ואץ, 1917.
• האוניברסליות של הדת היהודית. 1928.

הרב מיכל גוטמן כתב את הביוגרפיה של הרב ההונגרי משה לייב בלוך בחלק השני של "הפלוטארך היהודי". (הספרייה היהודית הפופולרית 19.) הוא ערך את ספר הזיכרון ליום הולדתו השבעים של ד"ר ארנולד קיש, הרב הראשי לבודה, יחד עם ד"ר שמואל לוינגר (בודפשט, 1939).

תרומות אחרות:

• ספר זיכרון לד"ר שמעון הבשי, הרב הראשי של פשט, לרגל יום השנה הארבעים שלו. בעזרת תלמידיו, חבריו ומעריציו (בודפשט, 1934)
• מחקרים לזכרו של לאיוש בלאו (זכרון יהודה) (בודפשט, 1938)

לקריאה נוספת

• פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים 1939–1944
• לקסיקון ספרותי בעריכת מרצל בנדק. 1927
• מיהו מי? לקסיקון אנשים בני זמננו. 1937
• צ'אבה נאג': לקסיקון ספרות המהגרים ההונגרית . [חלק מהדורה מתוקנת ומורחבת חלקית + לקסיקון כינוי] בודפשט, מוזיאון הספרות ארגומנטום קיאדו-פטפי ומרכז לספרות עכשווית, 2000
• ספר הזיכרון 70 שנה למכון להכשרת הרבנים פרנץ יוזף 1877–1927. (שמו שונה לבית המדרש לרבנים בבודפשט)
• קברים יהודיים בבודפשט. נערך על ידי ג'רג' הראסטי. בודפשט, ועדת החסד הלאומית, 2004
• "גוטמן, יחיאל מיכל", האנציקלופדיה העברית (כרך י, עמ' 341), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ט.
• דוד שמואל לוינגר, מחקרים בחכמת ישראל: לזכרונו של פרופ' יחיאל מיכל הכהן גוטמן ז"ל, בודפשט, תש"ו/ 1946, כולל ביבליוגרפיה של כתביו. (בהונגרית, בגרמנית או בעברית)

קישורים חיצוניים

• המכון הלאומי למורשת
• פרקים מההיסטריה של יהודי צ'ונגראד
• G. Mihály, לקסיקון יהודי הונגרי, 1929 (בהונגרית)
• ספרותו של גזה פטריק Találatok (Guttmann Mihály) | Kézikönyvtár, www.arcanum.hu
• המוזיאון הספרותי פטפי
• יחיאל מיכל בן אלכסנדר גוטמן (1872-1942), דף שער בספרייה הלאומית

מחיבוריו ברשת

• מפתח התלמוד - חלק א, ווייטצען, תרס"ו, באתר היברובוקס
• מפתח התלמוד - חלק ב, ‏בודאפעשט, תרע"ז, באתר היברובוקס
• מפתח התלמוד - כרך ג, חלק א, ‏ברסלוי, תרפ"ה, באתר היברובוקס
• מפתח התלמוד - כרך ג, חלק ב, ‏ברסלוי, תר"צ, באתר היברובוקס
• אברהם בר חייא, הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת - חלק א, ‏ברלין, תרע"ג, באתר היברובוקס
• אסמכתא, ‏ברסלויא, תרפ"ד, באתר היברובוקס
• בחינת המצות, ‏ברסלויא תרפח, באתר היברובוקס
• ארץ ישראל במדרש ותלמוד, ‏ברסלויא תרצ, באתר היברובוקס

הערות שוליים

1. ע"פ כיתוב מצבתו
2. Halálesete bejegyezve a Bp. XIII. ker. állami halotti akv. 1673/1942. folyószám alatt.