Loading AI tools
רופא, סופר הונגרי-יהודי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיהאי פלדי (במקור מיקשה פרנקל-Frankl, בהונגרית: Földi Mihály; בודפשט, 14 באוקטובר 1894 – בודפשט, 16 באוקטובר 1943) היה רופא, סופר, עיתונאי, מבקר, עורך של היומון פשטי נפלו, חבר באגודת פטפי.
לידה |
14 באוקטובר 1894 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
16 באוקטובר 1943 (בגיל 49) בודפשט, ממלכת הונגריה |
מדינה | הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות קרפשי |
מעסיק | ניוגט |
בנו (הבלתי חוקי) שאנדור סני היה סופר (1910–1989).[1] בנו מנישואיו היה ד"ר מיהאי פלדי, רופא ופרופסור למערכת הלימפה (1920–?).
מיקשה פרנקל נולד במשפחה יהודית בבודפשט. אביו היה שאנדור פרנקל ואמו מאריה שטיינר. הוא כבר כתב סיפורים קצרים כתלמיד, אחד מהם, הדוד פטרזילקה (Peterzilka), הופיע וזכה להצלחה. הוא היה בן תשע עשרה כאשר כרך הסיפורים הקצרים הראשון שלו ראה אור. פלדי גויס חייל במלחמת העולם הראשונה מייד לאחר שקיבל תואר ברפואה (בגיל 23) בשנת 1917 ועבד כרופא צבאי במשך זמן מה. מאוחר יותר הוא שינה את עיסוקו העיקרי לכתיבה ולעריכה.
משנת 1920 עבד כעוזר עורך של כתב העת ניוגט. מאוחר יותר עבד ביומון פשטי נפלו, משנת 1924 (או משנת 1930) עד 1939 כאשר העיתון נסגר. הוא פרסם מספר רב של ביקורות תיאטרון, כולל בניוגט, כתב כמה קומדיות, אך הבכורות שלהן לא נחלו הצלחה. מחקריו פורסמו גם כאוספי ספרים (הנסיכה המלט, 1922; זעקה מהמשבר, 1936). עם זאת, הז'אנר האמיתי שלו היה הרומן, ליתר דיוק הרומן הפסיכולוגי שהשתמש גם בתוצאות הפסיכואנליזה. בשנות ה-30 של המאה ה-20 יצא כל שנה רומן חדש שלו. ב-5 ביוני 1919 בבודפשט, התחתן עם בתם של אדולף אדלר ושל ינקה צייזלר, עם הרופאה דוקטור מרגיט אצל.[2] הם התגרשו בשנת 1922. ב-24 בדצמבר 1926 בבודפשט, נשא לאישה את יולאן צ'וק (Tschuk), בתם של מיקשה צ'וק ושל אידה ויינברגר.[3]
"מבחינה ספרותית, אני יכול לומר שהספר חסר רחמים ואכזרי. הוא בוחן בחוסר רחמים ובאכזריות את החברה של היום, שאין לה חוקים מוסריים."
קוסטולני שיבח את סגנונו האינסטרומנטלי והאקספרסיבי של הרומן, את מבנהו האמנותי, אך הוא תיאר גם את השגותיו: "המחבר רואה שחורות מדי, הוא אינו יכול לסמן דרך לעתיד, אם פשוט רק מכחיש, אך אינו טוען דבר. (...) אם תיאור המשפחה נטורליסטי, אז הוא מדהים, לא יאמן. אם סמלי, אז הוא חסר צדק ולא הוגן."
למרות שהוא ראה כך: "ישנן תוספות מדהימות לטרגדיה המחשבתית של נפש המאה העשרים",
כמבקר, קוסטולאני עדיין היה רוצה לראות את המחבר חוזר לסגנון ה"נטורליסטי" של סיפוריו הקצרים הראשונים.
זה לא היה המקרה ברומנים המאוחרים יותר של. יצירותיו של הסופר נשלטות על ידי צבעים כהים, גיבורים בעלי עצבים פגומים, כוחות דמוניים פנימיים או כוחות על טבעיים, לעיתים תכנים מיסטיים, השפעתם של פיודור דוסטויבסקי (שפלדי כתב עליו גם מחקר) ושל זיגמונד פרויד מורגשים היטב.
"הטרילוגיה של מיהאי פלדי היא הניסיון ההונגרי הראשון ליצור רומן מיסטי." הרומנים המאוחרים שלו ("הזוג הנשוי" ו"אשת המאה") הם יצירות מעודנות ופשוטות יותר. אלה היצירות הבוגרות ביותר שלו. אולי זה בגלל שכבר אין בהם "צעיפים" אין בהם "הסתרות".[5]
"לאחר טרילוגיה של הנפש, מיהאי פלדי כתב גם את טרילוגית הגוף. אין כאן כוחות על טבעיים, רק המציאות הארצית עצמה. הספר הראשון דן בקשרים הפיזיים ונפשיים של בני זוג, והשני במשפחה ובמשבר שלה, ובמערכת היחסים דן בנושא האהבה הבלתי חוקית, במשולש האהבה, עם פירוטים כמעט מדעיים, עקיבות, ואובייקטיוויות של חקירה."[6]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.