מגפת הקורונה הובילה לפרסומים של מידע כוזב ותיאוריות קונספירציה בנוגע להיקף המגפה, מקורה, מניעתה, אבחנתה, והטיפול בה. המידע הכוזב הופץ באמצעות הרשתות החברתיות וכלים נוספים.
במקרים רבים, המידע השקרי החל מדיווח כוזב אחד, שגרר הפצה ושיתוף נרחבים ברשתות החברתיות המקוונות.
היו מי שהונו לקוחות ומכרו תרופות פלא ובדיקות קורונה ביתיות מזויפות.[1] כמה קבוצות דתיות טענו שאמונתן תגן עליהן מפני הנגיף.[2] היו גם שטענו טענות שווא על כך שהנגיף הוא נשק ביולוגי שדלף בטעות או בכוונה ממעבדה או שמקורו בתופעת לוואי של שדרוגי 5G לרשתות סלולריות.[3]
ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על "אינפודמיה" (מגפת מידע) של מידע כוזב אודות הנגיף היוצרת בעצמה סיכונים לבריאות העולמית.[4] אף על פי שתיאוריות קונספירציה אינן תופעה חדשה, בהקשר של מגפת הקורונה, הן גורמות לסיכון בריאותי. בנוסף לסיכון הבריאותי, התפשטות של מידע כוזב עלול לגרום לחוסר אמון בארגוני חדשות וברשויות רפואיות.[5]
סקירה כללית
בינואר 2020 דווח באנגליה על צמיחה בתיאוריות קונספירציה ועצות בריאות כוזבות בנוגע למגפת הקורונה.[6][7]
בניסיון להאיץ את שיתוף המחקר, חוקרים וחוקרות רבים פנו לשרתי קדם-פרסום כגון arXiv, bioRxiv, medRxiv ו-SSRN. בניגוד לתהליך פרסום אקדמי רגיל, בשרתים אלה המסמכים מועלים ללא בדיקת עמיתים או כל תהליך עריכה אחר הבודק את איכות המחקר. חלק מהמסמכים הללו תרמו להפצת תיאוריות קונספירציה. המקרה הבולט ביותר היה מסמך קדם-פרסום שלא נבדק, והועלה ל-bioRxiv, שטען כי הנגיף מכיל תוספות גנטיות של HIV. בעקבות התנגדויות, המסמך הוסר.[8][9][10][11] מסמכי קדם-פרסום בנושא מגפת הקורונה שותפו בהרחבה באינטרנט. יש עדויות לכך שהם הוצגו בתקשורת כמעט פי 10 בהשוואה למסמכי קדם-פרסום בנושאים אחרים.[12]
על פי מחקר שפורסם על ידי מכון רויטרס לחקר העיתונות, רוב המידע הכוזב הקשור למגפת הקורונה כולל עיוות של מידע אמיתי. היו פחות מקרים בהם מידע כוזב הומצא לחלוטין. על פי סיווג המכון, רוב המידע הכוזב (39%) עסק ב"טענות מטעות או שקריות בנוגע לפעולות או למדיניות של רשויות ציבוריות, כולל גופים ממשלתיים ובינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי או האו"ם".[13]
ניסוי טבעי (ניסוי המתקיים באופן ספונטני, ללא תכנון או התערבות אנושית) הראה קשר אפשרי בין מידע כוזב על מגפת הקורונה לבין הדבקה ומוות. בניסוי השוו בין חשיפה לשתי כתבות טלוויזיה דומות שהוצגו באותה רשת. הראשונה דיווחה על מגפת הקורונה בחומרה רבה יותר ובשלב מוקדם יותר מאשר השנייה. המחקר הראה שאנשים וקבוצות שנחשפו לכתבה השנייה ולא הראשונה, דיווחו לאחר מכן על רמות גבוהות יותר של זיהומים ותמותה.[14] מכיוון שהמחקר לא היה מבוקר, יש להתייחס לממצאיו בזהירות.
גם לפוליטיקאים היה תפקיד בהפצת מידע כוזב בנוגע למגפת הקורונה. באוניברסיטת קורנל נערך מחקר על 38 מיליון כתבות בתקשורת בשפה האנגלית ברחבי העולם. המחקר מצא כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ היה המקור הגדול ביותר למידע הכוזב.[15][16]
וירולוגים רבים טוענים שהמקור הסביר ביותר לנגיף SARS-CoV-2 הוא מעבר מבעלי חיים. הנגיף הגיע ככל הנראה לאוכלוסייה האנושית מעטלפים, אולי דרך מארח ביניים, אם כי מסלול ההעברה המדויק טרם נקבע.[17][18][19][20][21] רוב המחלות הזיהומיות החדשות מתחילות בדרך זו וראיות גנומיות מצביעות על כך ש מקורו של נגיף קדמון של SARS-CoV-2 הוא בעטלפי פרסה.[18]
קיימת גם השערה חלופית הנחקרת, אך רוב הווירולוגים תופסים אותה כלא סבירה בשל מחסור בהוכחות. השערה זו גורסת שהנגיף דלף בטעות ממכון ווהאן לווירולוגיה במהלך מחקר סטנדרטי.[19][22] למרות היעדר העדויות לכך, סקר ביולי 2021 מצא כי 52% מהמבוגרים בארצות הברית סבורים ש-COVID-19 דלף ממעבדה.[23]
השערות ותיאוריות קונספירציה בלתי מבוססות הקשורות לנושא זה צברו פופולריות במהלך המגפה. תיאוריות קונספירציה נפוצות קובעות כי הנגיף תוכנן בכוונה, או כנשק ביולוגי או כדי להרוויח כסף ממכירת חיסונים. על פי ארגון הבריאות העולמי, ניתוח גנומי של הנגיף שולל את האפשרות של מניפולציה גנטית.[24][19][25] סיפורים נפוצים אחרים לגבי מוצא הנגיף כללו עלילות סודיות של מתנגדים פוליטיים ותאוריית קונספירציה בנוגע לטלפונים ניידים. מרכז המחקר של פיו גילה שאחד מכל שלושה אמריקאים האמין או האמינה שנגיף הקורונה החדש נוצר במעבדה; אחד מכל ארבעה חשב שהוא תוכנן בכוונה.[26] התפשטות תיאוריות הקונספירציה הללו מוגברת באמצעות חוסר אמון הדדי ואיבה, כמו גם באמצעות לאומנות ותעמולה פוליטית.[27]
בארצות הברית, מידע כוזב על מקור הנגיף שימש קבוצות ימין קיצוני, גופי תקשורת ימניים, ופוליטיקאיים ימניים כדי לעורר רגשות אנטי-סיניים,[28][29][26]. התבטאויות אלה הובילו להגברת הפעילות האנטי-אסיאתית ברשתות החברתיות ובעולם האמיתי,[30] ולבריונות כלפי מדענים ופקידי בריאות הציבור.[31][32][33][34][35][36]
מוצא
מוצא יהודי
ערוץ הטלוויזיה Press TV באיראן טענו כי "גורמים ציוניים פיתחו זן קטלני יותר של נגיף הקורונה נגד איראן".[37] באופן דומה, כמה כלי תקשורת ערביים האשימו את ישראל וארצות הברית ביצירת והפצת COVID-19, שפעת העופות ו-סארס.[38] משתמשים ברשתות החברתיות הציעו תיאוריות אחרות, כולל הטענה שיהודים ייצרו את COVID-19 כדי לעורר קריסה של שוק המניות העולמי ובכך להרוויח באמצעות מסחר פנים.[39] אורח בטלוויזיה הטורקית הציג תרחיש שאפתני יותר שבו היהודים והציונים יצרו את COVID-19 ונגיפים אחרים כדי לעצב את העולם ולסרס את אוכלוסיית העולם.[40]
הניסיונות הישראלים לפתח חיסון נגד COVID-19 עוררו תגובות שליליות באיראן. עיתונאי של Press TV צייץ כי "אני מעדיף להסתכן עם הנגיף מאשר לקבל חיסון ישראלי".[41] בעל טור טורקי קבע כי חיסון כזה יכול להוות תחבולה לביצוע עיקור המוני.[42]
ה-FBI האמריקאי הוציא התראה בנוגע לאיום האפשרי של קיצונים מימין קיצוני. הקיצוניים האשימו את העם היהודי ומנהיגים יהודים בגרימת המגפה ובמספר סגרים שנערכו ברחבי המדינה.[43]
מוסלמים מפיצים וירוסים
בהודו האשימו את המוסלמים בהפצת הנגיף בעקבות הופעת מקרים הקשורים למפגש דתי.[44] יש דיווחים על השמצת מוסלמים ברשתות החברתיות והתקפות על אנשים בהודו.[45] נטען גם כי המוסלמים מוכרים מזון מזוהם ב-SARS-CoV-2, וכי מסגד בפטנה מגונן על 30 איש מאיטליה ומאיראן.[46] טענות אלה הוכחו כשקריות.[47] בבריטניה היו דיווחים על ארגוני ימין קיצוני שמאשימים את המוסלמים במגפה וטוענים טיעוני שווא על כך שהמסגדים נותרו פתוחים לאחר האיסור הלאומי על התכנסויות מרובות משתתפים.[48]
בדיקת PCR
פוסטים שקריים במדיה החברתית טענו כי קארי מוליס, ממציא תגובת שרשרת הפולימראז (PCR), אמר כי בדיקת PCR ל-SARS-CoV-2 אינה פועלת.[49][50][51] מוליס, שקיבל את פרס נובל לכימיה בשנת 1993 על המצאת ה-PCR, נפטר באוגוסט 2019 לפני הופעת נגיף ה-SARS-CoV-2 ומעולם לא אמר הצהרות אלה.[52] במציאות, בדיקת ה-PCR לשעתוק הפוך ל-SARS-CoV-2 רגישה מאוד לנגיף ולמעבדות הבדיקה קיימות בקרות למניעת וזיהוי זיהום.[52] אולם הבדיקות רק חושפות את נוכחות הנגיף ולא האם האדם מדבק.[52]
טענות נוספות התייחסו לכך שהמטושים המשמשים לבדיקות מכילים את החומר הרעיל אתילן אוקסיד כשבפועל מדובר בחומר מתנדף המשמש לחיטוי, לאחר החיטוי נעשה בנוסף ניקוי כדי לוודא שהחומר אינו נשאר במוצר.[53]
דיווח מוטעה על נתוני תחלואה ותמותה
באוגוסט 2020, הנשיא דונלד טראמפ צייץ מחדש תאוריית קונספירציה שטוענת שהדיווח על מספר מקרי המוות מנגיף הקורונה (COVID-19) מוגזם, וכי בעצם רק 6% ממקרי המוות מקורונה המדווחים בארצות הברית היו למעשה מהמחלה.[54] הנתון עליו הסתמך טראמפ, מבוסס על ספירת תעודות הפטירה בהן COVID-19 הוא גורם המוות הבלעדי. המרכז הלאומי לסטטיסטיקת בריאות (NCHS) במרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), אמר כי נתון זה הוא חלקי בלבד.[55] כתבה של FactCheck.org בנושא דיווחה כי אכן, ב-6% מתעודות הפטירה COVID-19 היה סיבת המוות היחידה. עם זאת, ב-92% מתעודות הפטירה הנגיף היה הגורם הבסיסי למחלה, שכן הוא הביא ישירות למצבים קשים אחרים כגון דלקת ריאות או תסמונת מצוקה נשימתית חריפה.[56]
התפשטות המחלה
בתחילת המגפה לא היה מידע רב על אופן התפשטות הנגיף. במהלך 2020, התברר כי דרך ההתפשטות העיקרית היא באמצעות חשיפה לנתז נשימתי הכולל את הנגיף המועבר מאדם חולה.[57] בעוד שחברות מסחריות המייצרות תחליפי חלב אם מקדמות את מוצריהן במהלך המגפה, ארגון הבריאות העולמי ויוניצף ממליצים לנשים להמשיך להניק במהלך מגפת הקורונה, גם אם הן חולות. עדויות עדכניות מצביעות על כך שהעברת הנגיף דרך חלב אם אינה סבירה.[58]
מניעה
ניקוי ידיים
הטענות כי חיטוי ידיים הוא רק "אנטיבקטריאלי לא אנטי ויראלי", ולכן אינו יעיל נגד COVID-19, התפשטו באופן נרחב בטוויטר וברשתות חברתיות אחרות. אף שהיעילות של חומר חיטוי תלויה במרכיבים הספציפיים, רוב חומרי החיטוי הידניים שנמכרים באופן מסחרי משביתים את נגיף ה-SARS-CoV-2.[60][61] עם זאת, בניגוד לסבון, חומרי חיטוי אינם יעילים נגד כל סוגי החיידקים.[62] המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ממליצים על שטיפה במים וסבון למשך לפחות 20 שניות, כדרך הטובה ביותר לניקוי ידיים ברוב המצבים. עם זאת, אם אין מים וסבון, ניתן להשתמש במקום בחומר חיטוי ידיים המכיל לפחות 60% אלכוהול, אלא אם כן הידיים מלוכלכות או שמנוניות.[59][63] ה-CDC ומנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ממליצים שניהם על סבון רגיל; אין הוכחה לכך שסבונים אנטיבקטריאליים טובים יותר מסבון רגיל, וקיימות ראיות מוגבלות לכך שהם עלולים להיות גרועים יותר לטווח הארוך.[64][65]
מסכות
.jpg)
הרשויות, במיוחד באסיה, המליצו ללבוש מסכות פנים בציבור בתחילת המגפה. באזורים אחרים בעולם, נמסרו הצהרות סותרות.[67] כמה ממשלות ומוסדות, כמו בארצות הברית, דחו בתחילה את השימוש במסכות פנים מצד כלל האוכלוסייה, לרוב עם מידע מטעה או לא שלם לגבי יעילותן.[68][69][70] הפרשנים ייחסו את ההודעות נגד השימוש במסכות לניסיונות לנהל מחסור במסכות שנגרם מכשל ביצועי, והעירו כי הטענות אינן מבוססות מדעית, או שהן פשוט שקריות.[70][71][72][73]
בפברואר 2020 צייץ המנתח הכללי של ארצות הברית, ג'רום אדמס בטוויטר "אנשים ברצינות - תפסיקו לקנות מסכות! הם אינן יעילות עבור הציבור הרחב, למניעת מחלת הקורונה"; מאוחר יותר הוא הפך את עמדתו, כאשר עדויות הולכות וגוברות הצביעו על כך שמסכות יכולות להגביל את התפשטות מחלת הקורונה.[74][75] ב־12 ביוני 2020, אנתוני פאוצ'י (בכיר בכוח המשימה של מחלת הקורונה בבית הלבן) אישר כי אמרו לציבור האמריקאי לא לחבוש מסכות מההתחלה, בגלל מחסור במסכות, ולאחר מכן הסביר כי מסכות אכן מגנות מפני המחלה.[76][77][78][79]
ישנן טענות שווא כי השימוש במסכות גורם לבעיות בריאות לבריאות כמו הורדת החמצן בדם,[80] העלאת פחמן דו-חמצני בדם,[81] והחלשת מערכת החיסון.[82] חלקן גם טענו כי מסכות גורמות לדלקת ריאות עמידה לאנטיביוטיקה על ידי מניעת הוצאה של פתוגנים מהגוף.[83]
ב-31 ביולי 2020 אמר נשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה, כי מי שאין לו חומרי ניקוי יכול להשתמש בבנזין כחומר חיטוי לניקוי המסכות. דוברו, הארי רוקה, תיקן אותו מאוחר יותר.[84]
אלכוהול
בניגוד לכמה דיווחים, שתיית אלכוהול אינה מגנה מפני COVID-19, ועלולה לסכן את הבריאות.
איראן דיווחה על מקרים של הרעלת מתנול, שנגרמה מתוך אמונה כוזבת ששתיית אלכוהול תרפא או תגן מפני מחלת הקורונה.[85] על פי התקשורת האיראנית במרץ 2020, קרוב ל-300 בני אדם מתו ויותר מאלף חלו עקב הרעלת מתנול, בעוד ש- Associated Press מסר על 480 מקרי מוות עם 2,850 נפגעים אחרים.[86] באפריל, מספר ההרוגים כתוצאה מהרעלת מתנול באיראן הגיע ליותר מ-700.[87] המדיה החברתית האיראנית הפיצה סיפור מהצהובונים הבריטיים שאדם בריטי ואחרים נרפאו ממחלת הקורונה בעזרת וויסקי ודבש,[85][88]. פרסום זה, יחד עם העובדה שהחומרים לחיטוי ידיים מבוססים על אלכוהול, גרמו לאמונה השקרית ששתיית אלכוהול בריכוז גבוה עלולה להרוג את הנגיף.[85][89][86]. תקריות דומות התרחשו בטורקיה, כאשר 30 אזרחי טורקמניסטן מתו מהרעלת מתנול הקשורה לטענות שווא לגבי ריפוי ממחלת הקורונה.[90][91]
צמחונות
בהודו, התפשטו טענות כי צמחונים חסינים למחלת הקורונה.[92] טענות כאלה הן שקריות.[93]
הגנה דתית
מספר קבוצות דתיות טענו שאמונתן מגנה עליהן, וסירבו לבטל התכנסויות דתיות גדולות. בישראל, כמה יהודים חרדים טענו שהתורה תגן עליהם, וסירבו בתחילה לסגור בתי כנסת ובתי מדרש דתיים תוך התעלמות מהנחיות הסגר,[94] דבר זה העלה את קצב ההידבקות לפי 8 בקרב חלק מהקבוצות.[95]
בדרום קוריאה כנסיית נהר החסד שבמחוז גיאונגגי הפיצה את הנגיף לאחר שהתיזה מי מלח לפיהם של חבריהם מתוך אמונה שזה יהרוג את הנגיף.[96] מנהיג כנסיית שינצ'ונג'י של ישו טען שאף מתפלל בכנסייה שלו לא לקה בנגיף בפברואר. מאוחר יותר, קבוצתו גרמה להתפשטות הנגיף הגדולה ביותר במדינה.[97][98]
בטנזניה, הנשיא ג'ון מגופולי, דחק במאמינים ללכת ולהתפלל בכנסיות ובמסגדים מתוך אמונה שזה יגן עליהם. הוא אמר שמחלת הקורונה היא השטן, ולכן "לא תוכל לשרוד בגופו של ישוע המשיח; היא תישרף".[99][100]
בסומליה התפשטו מיתוסים הטוענים שהמוסלמים חסינים מפני הנגיף.[101]
טבָק
בשנת 2020 הועברו ברשתות החברתיות סיפורים על מחקרים תצפיתיים קטנים בהם הוכח כי עישון טבק מגן מפני הידבקות בנגיף הקורונה. באפריל 2020 דיווחו חוקרים בבית חולים בפריז על קשר שלילי בין עישון לבין הידבקות בנגיף הקורונה, מה שהוביל לעלייה במכירות הטבק בצרפת. עם פרסומן, תוצאות אלו היו כה מפתיעות, עד שממשלת צרפת יזמה ניסוי קליני בעזרת מדבקות ניקוטין. למרות ההתלהבות מהממצאים הבודדים האלה, מחקרי סקירה קליניים הראו בבירור שעישון מגביר את הסיכון להידבק בנגיף הקורונה, ושמעשנים שנדבקים בנגיף נמצאים בסיכון מוגבר לחוות תסמינים נשימתיים חמורים.[102][103]
חיסונים
פעילים נגד חיסונים ואנשים אחרים מפיצים מגוון תיאוריות קונספירציה, כולל טענות מופרזות על תופעות לוואי, ומצגים מוטעים לגבי אופן פעולתה של מערכת החיסון, ומתי וכיצד מיוצרים החיסונים נגד COVID-19 תיאוריות הקונספירציה האלו הן חלק מתאוריות הקשר על תעשיית התרופות שלפיהן חברות התרופות ובמיוחד תאגידים גדולים גרמו במכוון להחמרה של מחלת הקורונה כדי להעלות את הרווחיות שלהם.
שינוי ה-DNA האנושי
השימוש בחיסונים מבוססי mRNA ל-COVID-19 היווה כר פורה להפצה של מידע כוזב ברשתות החברתיות. טענת השווא הייתה כי השימוש ב-RNA משנה את ה-DNA של האדם.[104]
mRNA בציטוזול מתפרק במהירות רבה, כך שאין לו די זמן להיכנס לגרעין התא. בגלל קצב ההתפרקות המהיר שלו, יש לאחסן חיסוני mRNA בטמפרטורה נמוכה מאוד. לחיסוני mRNA יש גדיל יחיד של RNA. בכך הם דומים לרטרו-וירוסים, שגם להם יש גדיל יחיד של RNA. ההבדל בין השניים הוא שלרטרו-וירוסים יש מנגנונים המאפשרים להם להיכנס לתוך גרעין התא, אך ל-mRNA אחרים אין מנגנונים כאלה. עם כניסתם לגרעין התא, רטרו-וירוסים יכולים לייצר DNA מתוך ה-RNA, מכיוון שהם כוללים פריימר להפעלת רוורס טרנסקריפטאז. ל-mRNA t אחרים אין רוורס טרנסקריפטראז, לכן, גם אם הם היו נכנסים לגרעין, הם לא היו יכולים לייצר DNA.[105][106] לפיכך, חיסוני mRNA אינם יכולים לשנות את ה-DNA מכיוון שהם אינם יכולים להיכנס לגרעין, ומשום שאין להם פריימר להפעלת רוורס טרנסקריפטאז.
פוריות ורבייה
בדצמבר 2020 טענו הרופא הגרמני וולפגנג וודארג והחוקר הבריטי מייקל יאדון, כי חיסוני mRNA עלולים לגרום לאי פוריות אצל נשים בשל פגיעה בחלבון סינציטין -1 הדרוש להיווצרות השליה. לטענות האלה לא צורפו עדויות או הוכחות, אך דבר זה לא מנע מהפצתן הנרחבת ברשתות החברתיות.[107] דייוויד גורסקי כתב באתר Science-Based Medicine כי השניים "עוררו פחד אמיתי שהחיסונים החדשים ל-COVID-19 יהפכו נשים ללא פוריות ו-[...] הם עושים זאת על סמך שטויות ספקולטיביות".[108]
שיתוק על שם בל
ברשתות החברתיות הופצו טענות כי חיסון פייזר-ביונטק נגד COVID-19 (עם המרכיב הפעיל tozinameran) גורם לשיתוק על שם בל. טענות אלה התבססו על כך שבמהלך הניסוי על החיסון, 4 מתוך 22,000 משתתפי הניסוי חוו שיתוק של בל. ה-FDA ציין כי "תדירות שיתוק בל המדווח בקבוצת החיסונים עולה בקנה אחד עם שיעור הרקע הצפוי באוכלוסייה הכללית". כלומר, אותה שכיחות קיימת גם בקרב מי שלא התחסנו.[109] מחקר ישראלי אשר פורסם באחד העיתונים המובילים במחלות זיהומיות ואשר השווה כ-230,000 מתחסנים לקבוצת ביקורת של בני אדם שלא חוסנו מצא שכיחות שווה של שיתוק על שם בל בשתי הקבוצות.[110]
הגברה תלוית נוגדנים
הגברה תלוית נוגדנים (ADE) היא תופעה נדירה מאוד שבה אדם עם נוגדנים כנגד נגיף אחד (כתוצאה מזיהום או חיסון), יכול לפתח מחלה גרועה יותר כאשר הוא נדבק בנגיף שני הדומה לראשון. התופעה נגרמת עקב תגובה ייחודית ונדירה לחלבונים הנמצאים על פני הנגיף השני.[111][112] פעילים נגד חיסונים טוענים שבשל הגברה תלוית נוגדנים, יש להימנע מחיסון נגד נגיף הקורונה.[108][113] טענה זו אינה מבוססת על נתונים כלשהם, שכן לא נצפה אף מקרה כזה בניסויים על חיסונים בבני אדם,[114] ואין כל ראיות לכך שמחלת הקורונה או החיסון עבורה גורמים להגברה תלוית נוגדנים.[115]
טענות על החיסון לפני שהיה קיים
פוסטים רבים ברשתות החברתיות קידמו תאוריית קונספירציה הטוענת כי בשלבים המוקדמים של המגפה היה קיים כבר קיים חיסון. PolitiFact ו-FactCheck.org בדקו ודיווחו כי לא היה קיים חיסון לנגיף הקורונה בשלב הזה. הפטנטים שצוטטו בפוסטים שונים ברשתות החברתיות התייחסו לפטנטים קיימים על רצפים גנטיים וחיסונים עבור זנים אחרים של נגיף הקורונה כמו נגיף ה-SARS.[116][117] ארגון הבריאות העולמי דיווח כי נכון לתאריך 5 בפברואר 2020, למרות דיווחי חדשות על "תרופות פורצות דרך" שהתגלו, לא ידוע על טיפולים יעילים,[118] כולל אנטיביוטיקה ותרופות צמחיות לא מועילות.[119]
רקמות עובריות
בנובמבר 2020 הופצו ברשת טענות כי חיסון Oxford – AstraZeneca "הכיל" רקמות מעוברים שהופלו. מקורן של תרביות התאים עליהם עבדו בפיתוח החיסונים, אכן הגיע מעובר שעבר הפלה בשנת 1970. עם זאת, החיסון לא "מכיל" רקמות מעוברים.[120][121]
סיכון למחלות פריון
בשנת 2021 פורסם פוסט בפייסבוק שטען כי חיסוני ה-mRNA נגד COVID-19 עלולים לגרום למחלות פריון. הפוסט התבסס על מאמר שפורסם בכתב העת "מיקרוביולוגיה ומחלות זיהומיות". אף על פי ששם כתב העת נשמע לגיטימי, המו"ל שלו: Scivision Publishers, נכלל ברשימת המוציאים לאור של כתבי עת טורפים. וינסנט רסניאלו, פרופסור למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה באוניברסיטת קולומביה, הגדיר את הטענה במאמר כ-"כוזבת לחלוטין".[122]
מגנטיזציה
במסגרת הטיעונים השקריים אודות החיסונים, היו גם שטענו שהחיסונים לנגיף הקורונה גורמים לאנשים להפוך לממגנטים, ולכן חפצי מתכת נצמדים לגופם.[123]
ציטוטוקסיות של חלבון ספייק
בשנת 2021 הופץ מידע כוזב נגד חיסונים ברשתות החברתיות בו נאמר כי חלבוני הספייק הנמצאים על גבי מעטפת נגיף הקורונה, הם "מסוכנים מאוד" ו"ציטוטוקסיים". באותו זמן, כל החיסונים לנגיף שאושרו לשימוש חירום הכילו mRNA או פרהקורסור mRNA לייצור חלבון ספייק. mRNA זה מורכב מהוראות אשר בעת עיבוד בתאים גורמות לייצור חלבוני ספייק, המפעילים תגובה חיסונית הסתגלותית בצורה בטוחה ויעילה.[124][125]
טיפול
פוסטים שהופצו בהרחבה ברשתות החברתיות העלו טענות שקריות רבות על שיטות טיפול במחלת הקורונה. חלק מהטענות הללו הן הונאות, וחלק מהשיטות המקודמות הן מסוכנות ולא בריאות.[126][127]
צמחי מרפא
כלי תקשורת סיניים לאומיים ומפלגתיים פרסמו דו"ח מחקר על האופן שבו shuanghuanglian, תערובת עשבי תיבול מהרפואה הסינית המסורתית, יכולה לעכב ביעילות את מחלת הקורונה. הדו"ח הוביל לשיגעון רכישה של shuanghuanglian.[128]
נשיא מדגסקר אנדרי רג'ואלינה השיק וקידם באפריל 2020 משקה צמחי מרפא המבוסס על צמח הלענה כתרופת פלא שיכולה לטפל ולמנוע את מחלת הקורונה, למרות מחסור בראיות רפואיות. המשקה יוצא גם למדינות אפריקה אחרות.[129][130]
מחקרים במבחנה (in-vitro), הראו שתמציות של E. purpurea (Echinaforce) הראו פעילות נגד נגיפי הקורונה, כולל SARS-CoV-2. מכיוון שהמחקרים היו ראשוניים, ונערכו רק על תרביות תאים, אין עדויות לאפקטיביות של הצמח בבני אדם חיים. כתוצאה מכך, לא ניתנה המלצה להשתמש באכינצאה למניעה או טיפול במחלת הקורונה.[131]
ויטמינים
במהלך מגפת הקורונה, ה-FDA הוציא יותר מכתבי אזהרה כנגד השימוש בוויטמין C, מאשר נגד כל טיפול שקרי אחר.[132]
בפברואר 2020, הופצו ברשתות החברתיות בתאילנד טענות שכדורי ויטמין D יכולים לסייע במניעת מחלת הקורונה.[133] במאי 2020, המרכז לרפואה מבוססת ראיות (CEBM) באוניברסיטת אוקספורד, ציין כי "ההמלצה הנוכחית היא שכל האוכלוסייה בבריטניה צריכה לקחת תוספי ויטמין D כדי למנוע מחסור בוויטמין D", אך לא מצא "שום הוכחה קלינית לכך שתוספי ויטמין D מועילים למניעה או לטיפול ב-COVID-19".[134]
איבופרופן
בעקבות ציוץ של שר הבריאות הצרפתי ומחקר ספקולטיבי קטן בכתב העת רפואה נשימתית של Lancet, עלו חששות שהחומר איבופרופן (הנמצא בתרופות אדוויל ונורופן) מחמיר את מחלת הקורונה. החששות התפשטו בהרחבה ברשתות החברתיות, בין השאר מכיוון שהפעם היו אלה מקורות מהימנים שהפיצו את המידע הכוזב. בעקבות הפצת הטענות, סוכנות התרופות האירופית[135] וארגון הבריאות העולמי המליצו לחולי קורונה להמשיך לקחת איבופרופן לפי ההוראות, וטענו שאין עדויות משכנעות לסכנה כלשהי.[136]
זבל ושתן בקר
הפעיל הפוליטי ההודי סוואמי צ'אקראפאני וחבר העצרת המחוקקת סומן האריפריה טענו כי שתיית שתן פרה ומריחת זבל פרה על הגוף יכולה לרפא את מחלת הקורונה.[137][138] במניפור, שני אנשים נעצרו במסגרת חוק הביטחון הלאומי בגין העלאת פוסטים ברשתות החברתיות שאמרו כי שתן פרה וגללים אינם מרפאים את הנגיף. הם נעצרו על פי סעיף 153 לחוק העונשין ההודי על כך שלכאורה קידמו איבה בין קבוצות שונות על רקע דת, גזע, מקום לידה, מגורים, שפה וכו', פעולות שפוגעות בשמירה על הרמוניה).[139]
המדענית הראשית של ארגון הבריאות העולמי, סומיה סוואמינתן, מתחה ביקורת על פוליטיקאים שהפיצו מידע לא נכון שכזה ללא הוכחות.
טיפולים מסוכנים
חלק מחסידי QAnon, קידמו גירגור של "תוסף מינרלים פלאי". התוסף היה למעשה כלור דו-חמצני, כימיקל המשמש כאקונומיקה ועלול לגרום לתגובות מסכנות חיים ואף למוות. מינהל המזון והתרופות הזהיר פעמים רבות כי שתיית התוסף היא מסוכנת, מכיוון שהיא עלולה לגרום להקאות קשות ולאי ספיקת כבד חריפה.[140]
שמן חרדל
גורו היוגה ראמדב טען כי ניתן לטפל במחלת הקורונה על ידי שפיכת שמן חרדל לתוך האף. לטענתו, השמן יגרום לנגיף לזרום לבטן ושם ייהרס על ידי חומצת קיבה. הוא גם טען שאם אדם יכול לעצור את נשימתו למשך דקה, פירוש הדבר שהוא אינו סובל מכל סוג של נגיף קורונה, סימפטומטי או אסימפטומטי. שתי הטענות הללו נמצאו כוזבות.[141][142]
ריפוי רוחני
אוונגליסט טלוויזיוני בשם קנת קופלנד, טען שהוא יכול לרפא את צופיו ישירות מאולפן הטלוויזיה. הצופים נתבקשו לגעת במסך הטלוויזיה כדי לקבל את הריפוי הרוחני.[143][144]
לחימה במידע כוזב
ב־2 בפברואר 2020, ארגון הבריאות העולמי תיאר מצב של "אינפודמיה מאסיבית". הארגון מסר שמידע רב המדווח על הנגיף הוא שקרי. מצב זה "מקשה על אנשים למצוא מקורות מהימנים והנחיות מהימנות כאשר הם צריכים את זה". כתוצאה מכך, הארגון הקים מוקד ישיר בשם WHO 24/7, שבו צוותי תקשורת ומדיה חברתית עוקבים אחר מידע כוזב ומגיבים באמצעות אתר האינטרנט שלו ודפי המדיה החברתית.[145][146] ארגון הבריאות העולמי הפריך כמה טענות שקריות, כולל הטענה שאדם יכול לדעת אם יש לו את הנגיף או לא על ידי עצירת נשימתו, הטענה כי שתיית כמויות גדולות של מים תגן מפני הנגיף, והטענה כי גרגור מי מלח מונע זיהום.[147]
מדיה חברתית
בתחילת פברואר 2020, פייסבוק, טוויטר וגוגל הודיעו כי הם עובדים עם ארגון הבריאות העולמי על מנת להתמודד עם מידע מוטעה.[148] פייסבוק הצהירה כי תסיר תוכן שסומן על ידי ארגוני בריאות עולמיים ורשויות מקומיות כמידע המפר את מדיניות התוכן שלה בנושא מידע כוזב המוביל ל-"נזק פיזי".[149] פייסבוק נותנת גם פרסום חינם ל-WHO.[150] אף על פי כן, שבוע לאחר השערותיו של טראמפ כי אור השמש עלול להרוג את הנגיף, מצא הניו יורק טיימס 780 קבוצות פייסבוק, 290 עמודי פייסבוק, תשעה חשבונות אינסטגרם ואלפי ציוצים שדוחפים טיפולים באור UV, חומר שאותן חברות מדיה סירבו להסיר מהפלטפורמות שלהן.[151] ב־11 באוגוסט 2020, פייסבוק הסירה שבעה מיליון פוסטים עם מידע כוזב על COVID-19.[152]
בסוף פברואר 2020 הסירה אמזון יותר ממיליון מוצרים שטענו כי הם מרפאים או מגינים מפני מחלת הקורונה, והסירו עשרות אלפי הצעות למוצרי בריאות שמחירם היה "גבוה משמעותית מהמחירים האחרונים שהוצעו באמזון או מחוצה לה". עם זאת, פריטים רבים "עדיין נמכרו במחירים גבוהים במיוחד".[153]
התפשטות המידע הכוזב בנוגע למחלת הקורונה ברשתות החברתיות הובילה לסדנאות המיישמות למידת מכונה לאיתור מידע כוזב. כמה סדנאות מפורטות להלן:
- הסדנה הראשונה למאבק בפוסטים עוינים מקוונים בשפות אזוריות במהלך מצב חירום[154] פעלה יחד עם ועידת (AAAI-2021) האגודה לקידום בינה מלאכותית (AAAI), שהתמקדה באיתור חדשות מזויפות הקשורות ל-COVID-19 באנגלית. מקורות הנתונים היו פלטפורמות מדיה חברתית שונות כגון טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם. מטרת המשימה המשותפת של הסדנה הייתה לסווג פוסט כחדשות מזויפות או חדשות אמיתיות.
- הסדנה השישית בנושא טקסט רועש שנוצר על ידי משתמשים: זיהוי ציוצים אינפורמטיביים ל-COVID-19 באנגלית,[155] נועדה לזהות באופן אוטומטי אם ציוץ הקשור למחלת הקורונה באנגלית הוא אינפורמטיבי או לא. המארגנים סיפקו לקהילת המחקר מערך נתונים חדש של ציוצים לזיהוי. מבחר הציוצים כלל מידע על מקרי מחלה חשודים, מאוששים, מתאושיים ומקרי תמותה, וכן מידע על מיקומם או היסטוריית הנסיעות של המקרים. הפתרון הזוכה[156] במשימה זו הציג אנסמבל רשת עצבי של COVID-Twitter-BERT and RoBERTa.
ויקיפדיה
התקשורת שיבחה את הסיקור של ויקיפדיה בנושא מגפת הקורונה, ואת ההתמודדות שלה עם מידע כוזב באמצעות WikiProject Med Foundation, WikiProject Medicine וקבוצות אחרות.[157][158] ארגון הבריאות העולמי החל לעבוד עם ויקיפדיה על מנת לספק חלק ניכר מהאינפוגרפיקות והדוחות שלה על COVID-19 כדי לסייע במאבק במידע כוזב, ותכנן להשתמש בגישות דומות למאבק במידע כוזב על מחלות זיהומיות אחרות בעתיד.[159]
עיתונים וכתבי עת אקדמיים
בתחילה, עיתונים רבים אפשרו קריאה חופשית בנוגע לסיקור מחלת הקורונה.[160][161] הוצאות לאור מדעיות רבות גם נתנו גישה חופשית למאמרים מדעיים הקשורים למגפה.[162]
ההסתננות של מחקרים לא איכותיים או כוזבים לתוך כתבי העת האקדמיים הטילה ספק באמינות המחקרים האחרים. מחקרים כוזבים או לא איכותיים שפורסמו, בוטלו לאחר מכן.[163] Retraction Watch מחזיקה מאגר נתונים של מאמרים בנושא COVID-19 שבוטלו לאחר פרסומם.[164]
צנזורה ממשלתית
במדינות רבות בוצעה צנזורה על ידי ממשלות, כאשר נחקקו חוקים בנוגע לפייק ניוז בנוגע למחלת הקורונה. לעיתים קרובות אנשים נעצרו בגין פרסום שקרי באינטרנט.
בפיליפינים,[165] סין,[166] הודו,[167][168] מצרים,[169] אתיופיה,[170] בנגלדש,[171] מרוקו,[172] פקיסטן,[173] ערב הסעודית,[174] עומאן,[175] איראן,[176] וייטנאם, לאוס,[177] אינדונזיה,[168] מונגוליה,[168] סרי לנקה,[178] קניה, דרום אפריקה,[179] חוף השנהב,[180] סומליה,[181] מאוריציוס,[182] זימבבואה,[183] תאילנד,[184] קזחסטן,[185] אזרבייג'ן,[186] מונטנגרו,[187] סרביה,[188][189] מלזיה,[190] סינגפור,[191][192] והונג קונג, אנשים נעצרו מפני שהפיצו לכאורה מידע כוזב על מגפת הקורונה.[168][193] איחוד האמירויות הערביות הציג עונשים פליליים על הפצת מידע מוטעה ושמועות הקשורות להתפרצות.[194] מיאנמר חסמה את הגישה אל 221 אתרי חדשות,[195] כולל כמה כלי תקשורת מובילים.[196]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מערכת דוידסון, ארז גרטי, נעם לויתן, לביא ביגמן, יונת אשחר ואור קולו, נגיף הקורונה: לעשות סדר בשמועות, באתר מכון דוידסון, 3 באוגוסט 2021
- מחלת קורונה - מרכז מידע, באתר מדעת: מדע ומידע למען בריאות המשפחה
- בדיקות סרולוגיות - מיתוסים, עובדות והמלצות, באתר מכבי, 11 במרץ 2021
- להפריך את המיתוסים סביב החיסון נגד קורונה, באתר לאומית
- אור קולו, קורונה: האם מסוכן לחסן נשים הרות? באתר מכון דוידסון, 27 בינואר 2021
- עמית בנימין ואור קולו, ADE וחיסוני קורונה, באתר מכון דוידסון, 3 בפברואר 2021
- ספיר חבושה-לאופר, חיסון קורונה: אין שום קשר לאלצהיימר, באתר מכון דוידסון, 2 במרץ 2021
- אור קולו, האם החיסון לקורונה מעודד הופעה של מוטציות חדשות? (לא), באתר מכון דוידסון, 24 במרץ 2021
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
