מוות תוך-רחמי הוא מצב בו עובר מת מסיבה כלשהי בעודו ברחם. כאשר המוות התוך-רחמי מתרחש בין השבועות 20–28 להיריון הוא נקרא "מוות תוך-רחמי מוקדם", ולאחר השבוע ה-28 נקרא "מוות תוך-רחמי מאוחר". כאשר שבוע ההיריון איננו ידוע, אזי החישוב הוא לפי משקל העובר, כאשר בין 500 גרם ל-1,000 גרם מוגדר כמוות תוך-רחמי מוקדם ומ-1,000 גרם מדובר במוות תוך-רחמי מאוחר[1][2].
אין בדיקות ספציפיות לגילוי הסיכון למוות תוך-רחמי, אך בהבנת גורמי הסיכון אפשר לבצע מעקב קפדני יותר אצל אותן נשים הנמצאות בסיכון גבוה. על מנת לאתר אותן נשים חשוב לבצע את מעקב ההיריון באופן מלא.
שכיחות
במדינות המתפתחות השיעור הוא 20–32 מקרים לאלף לידות, הרבה יותר גבוה מאשר במדינות המפותחות שבהן השיעור הוא 4.2–6.8 מקרים לאלף לידות. השיעורים גבוהים ביותר הם באפריקה שמדרום לסהרה - 32.2 מקרים לאלף לידות, ובצפון אסיה - 31.9 מקרים לאלף לידות. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במדינת ישראל בשנת 2011 היו 507 לידות מת מאוחרות (מעל 1,000 גרם, או מעל לשבוע 28 להיריון), השוות ליחס של 3 מקרים לאלף לידות.
עם השנים ירדה השכיחות עקב מספר גורמים כגון הפסקת היריון יזומה במקרים שמתגלה מום מולד או הפרעה כרומוזומלית, טיפול ומעקב במחלות אימהיות כמו יתר לחץ דם וסוכרת, אבחון ויילוד מוקדם בהאטה בגדילה תוך-רחמית - IUGR ואי ספיקת שליה, מעקב וטיפול במומים ומניעת מחלת RH.
גורמי סיכון
- גיל האם: קבוצות הסיכון הן נשים מתחת לגיל 18 או מעל 35.
- מצבה הבריאותי של האם לפני ההיריון: קומה נמוכה מתחת ל-145 ס"מ, תת-משקל, משקל יתר, אנמיה קשה.
- קרישיות יתר
- מצבה הבריאותי של האם במהלך ההיריון: סוכרת הריונית, יתר לחץ דם, מחלת כבד, תרומבופיליה.
- התנהגות סיכונית של האם כמו עישון, שתיית אלכוהול, צריכת סמים[3].
אטיולוגיה
- סיבות אימהיות - 10%
- סיבות עובריות - 25-40%
- סיבות שלייתיות - 25-35%
- לא ידוע - 25-35%
50% מהמקרים קשורים להאטה בגדילה תוך-רחמית[4].
סיבות אימהיות
מחלות רקע: יתר לחץ דם, סוכרת, תרומבופיליה ותפקודי כבד לא תקינים. סיבות נוספות הן טראומה, קרע של הרחם (כתוצאה מניתוח קיסרי בעבר) וצריכת סמים[5].
סיבות עובריות
בעיות כרומוזומליות (טריזומיה 21,18,13), מלפורמציות מבניות (מערכת העצבים המרכזית, לב, כליות), זיהומים (בקטריאלי, וירלי), מחלה המוליטית בעובר, מחלות מטבוליות בעובר[6][7].
סיבות שלייתיות
אי ספיקת שליה והאטה בגדילה תוך-רחמית, היפרדות שליה, שליית פתח, דימום, היריון עודף (היריון שנמשך מעל 40 שבועות), תאונת חבל טבור (תסביב, קשר, צניחה), היריון מרובה עוברים (TTTS), ריבוי מי שפיר, מיעוט מי שפיר, כוריואמניוניטיס[8].
אבחון
ירידה או היעדר תנועות עובר הם התלונה העיקרית שבעטיה פונה האם לבדיקה, חוסר שמיעת קולות לב בהאזנה, לעיתים תמונה סוערת של כאבים ודימום. האבחנה הסופית נקבעת על ידי בדיקת אולטרה סאונד להיריון. ניתן להיעזר גם בבדיקת דופלר לבחינת היעדר זרימת דם.
הלידה
ללידת עובר מת קוראים "לידה שקטה" כי הוולד לא בוכה בעת לידתו. מרגע האבחון מקובל יילוד בהקדם ורצויה מאוד הפעלת לידה נרתיקית לכן מכניסים את היולדת לתהליך של השראת לידה. זהו תהליך מאוד טעון מבחינה רגשית ליולדת ולמשפחתה וגם לצוות המטפל. לכן, חשובה מאוד אמפתיה וסבלנות רבה, ונדרשת תמיכה לכל אורך התהליך, לדעת ולהתחשב ברצון ההורים לראות או לא לראות את הילוד.
לאחר הלידה יש להתחיל תהליך של בירור הסיבה. מומלץ לבצע נתיחה שלאחר המוות, אך מקובל להתחשב באישור או אי-אישור של ההורים לפעולה זו[9].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מתן סטמרי, לידה שקטה - תופעה משפטית שקטה, משפט ועסקים כט, 2024
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
