מוצב אלוף
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוצב אלוף או "תצפית האלוף" היה מוצב של צה"ל על שפת הים התיכון בין הגבול של רצועת עזה לבין מצרים.
 | |
| מוצב אלוף - עטף 51 במבט צפונה לכיוון הכפר השוודי ברשות הפלסטינית | |
| הקמה ובנייה | |
|---|---|
| תאריך פתיחה רשמי | 1982 |
| תאריך פירוק | ספטמבר 2005 |
| קואורדינטות | 31°19′24″N 34°13′12″E |
 | |
מטרה
מטרת המוצב הייתה לאפשר הגנה וחסימה של מעבר כלי שיט ואמל"ח (השלשה) דרך הים בין מצרים לשטחי רצועת עזה וכן מניעת העברת מחבלים דרך הים. בצמוד למוצב מצידו הצפוני היה הכפר השוודי, כפר של פליטים פלסטינים שהוקם ב-1965, בסיוע של גדוד שוודי מכוחות האו"ם ששירתו בגזרה ומכאן בא שמו[1].
היסטוריה
המוצב הוקם בשנת 1982 עם השלמת פינוי חצי האי סיני והעברתו לידי מצרים בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים[2].
המוצב הוקם בנקודה הצפונית של גבול ישראל-מצרים בין תחומי השליטה שנקבעו וסומנו בהסכם בין האימפריה העות'מאנית לאימפריה הבריטית בשנת 1906 (ידוע גם כקו עקבה–רפיח). מנקודה זו יצא גם ציר פילדלפי, גדר המערכת והכביש אשר נסלל במקביל לגבול[3].
שם המוצב נקרא על שמו של אלוף משה בר כוכבא[4].
בשנת 1990 הורחבה גדר המערכת סמוך למוצב מציר פילדלפי לאורך החוף ועד לתוך הים[5].
בשנת 1996 התרחשה במוצב "תקרית השחיין" בה ניסו שני שחיינים לחדור למוצב דרך מצרים מהים ונבלמו על ידי לוחמי חיל הים שירו לעברם מעמדות המא"ג המערביות. החל משנת 1997 חיל הים שילב במוצב כח מיוחד של לוחמים שעברו הכשרה בקומנדו הימי כדי לאפשר השגת מודיעין וביצוע פעולות מעבר לגבול באזור רפיח המצרית ועד לשטח מעגנת דיר אל בלח. המוצב שילב באופן קבוע ארבעה לוחמים מיוחדים של חיל הים ומש"ק בדרגת סמ"ר, לצד ארבעה לוחמי חי"ר (נח"ל וגבעתי לסירוגין).בשנת 2000 הכיר חיל הים באופן רשמי בפעילות הייחודית של הלוחמים במוצב זה והעניק להם סיכה ייחודית עבורם.
החל משנת 1998 לוחמי חיל הים החלו לעסוק בעבודה מסווגת של מודיעין והכנת הגזרה הדרומית ליציאה של צה"ל מאזור רצועת עזה, שפונתה בשנת 2005 בתוכנית ההתנתקות.
המוצב פונה בספטמבר 2005[6].
ראו גם
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.