מוסטפא טלאס

מוסטפא טלאס (בערבית: مصطفى طلاس, בתעתיק מדויק: מצטפא טלאס; 11 במאי 1932 – 27 ביוני 2017) היה פוליטיקאי סורי בכיר, שעמד שנים רבות בראש המערכת הביטחונית הסורית, תחילה כראש המטה הכללי של צבא סוריה ולאחר מכן כשר ההגנה. טלאס הוא אחד משני הקצינים היחידים בהיסטוריה של סוריה (השני הוא חיכמת שיהאבי), שזכה לדרגת עימאד אוול (عماد أول).

מוסטפא עבדול קדיר טלאס
مصطفى طلاس

לידה	11 במאי 1932 א-רסתן, סוריה
פטירה	27 ביוני 2017 (בגיל 85) בוביני, צרפת
מדינה	סוריה סוריה
השכלה	האקדמיה הצבאית בחומס
מפלגה	מפלגת הבעת'
בת זוג	למיה אל-ג'אבירי
שר ההגנה הסורי 22 במרץ 1972 – 12 במאי 2004 (32 שנים)
שר הביטחון 1972 – 12 במאי 2002 (כ־30 שנה) → חאפז אל-אסד חסן עלי טורקמאני ←
ראש המטה הכללי 1968–1972 (כ־4 שנים) → אחמד סוידאני יוסוף שאקור ←
פרסים והוקרה
עיטור הידידות (רוסיה) מסדר ההצטיינות נישאן-י אימתיאז מסדר הארז מסדר דוסטיק, דרגה 1 אות ההצטיינות של הרפובליקה האוסטרית מסדר ז'וקוב מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945 מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945 עיטור הידידות בין העמים מדליה להנצחת 50 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 מסדר שרנהורסט מסדר הכבוד היווני מדליית השישה באוקטובר מסדר ההצטיינות האזרחי מסדר אומיה מסדר הדגל הלאומי מסדר האומץ מסדר התשוקה medal "For training" Military Order "For Services to the People and the Fatherland" בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו

קריירה צבאית ופוליטית

טלאס נולד בכפר הסורי א-רסתן (الرستن) שבמחוז חומס (בקרבת העיר חומס), למשפחה מוסלמית סונית-קבילית. טלאס הצטרף למפלגת הבעת' (סוריה) הסורית בגיל 15, והכיר את חאפז אל-אסד במהלך לימודיו באקדמיה הצבאית בחומס. טלאס ואסד הוצבו כקצינים בקהיר במהלך תקופת הרפובליקה הערבית המאוחדת של סוריה ומצרים, בשנים 1958–1961. השניים, שתמכו בעקרונות הפאן-ערביות, התנגדו לאיחוד אשר לתפיסתם היה מוטה בבירור לטובתה של מצרים. עם התפרקות האיחוד, בעוד אסד נכלא לתקופה קצרה על ידי שלטונו של גמאל עבד אל נאצר, נמלט טלאס יחד עם אשתו ובניו בחזרה לסוריה.

במהלך שנות ה-60, ביסס אסד את מעמדו בממשל הסורי, בין היתר, בעקבות ההפיכה של מפלגת הבעת' בשנת 1963. אסד קידם את טלאס, אשר לא היה מעורב ישירות בהפיכה, לתפקידים בכירים בצבא ובמפלגה. ההפיכה שנערכה בשנת 1966, במהלכה הודח אמין אל-חאפז על ידי סלאח ג'דיד ואנשיו, חיזקה את מעמדו של אסד (שזכה בתפקיד שר ההגנה) - ומתוך כך גם את מעמדו של טלאס. לאחר המהפיכה מונה טלאס למפקד חטיבת שריון. במלחמת ששת הימים הייתה החטיבה פרושה באזור דמשק ולא השתתפה בקרבות. בעקבות תבוסתה של סוריה במלחמה, מינה אסד את טלאס בשנת 1968 לתפקיד רמטכ"ל צבא סוריה.

לאחר שאסד התמנה לתפקיד נשיא סוריה, בעקבות "מהפכת התיקונים" ב-1970, הוא מינה את טלאס, בשנת 1972, לתפקיד שר ההגנה. במהלך 30 שנות כהונתו של אסד כנשיא, כיהן טלאס ברציפות בתפקיד זה, והיה אחד מאנשיו הנאמנים ביותר של הנשיא. בשנת 1984, עת ניסה רפעת אל-אסד, אח הנשיא, לגזול את השלטון מאחיו באמצעות הפיכה צבאית, טלאס נותר נאמן לנשיא אסד. משום היותו סוני, נחשב טלאס לבעל חשיבות רבה בשלטון המיעוט העלווי של אסד.

התבטאויותיו השנויות במחלוקת

טלאס, שעמל על ביסוס מוניטין כאיש תרבות, עסק בין היתר גם בתחום הספרות. במרוצת השנים פרסם מספר ספרים פרי עטו, והקים הוצאה לאור בשם "ספרי טלאס" - אשר ספגה ביקורת בינלאומית על כך שעסקה בפרסום כתבים אנטישמיים. בשנת 1983 פרסם טלאס את הספר "המצה של ציון", בו ניסה להוכיח את אמיתות עלילות הדם שפורסמו כנגד היהודים^[1].

בשנת 1998, התגאה טלאס באוזניו של עיתונאי העיתון "אל-ביאן" המתפרסם במפרץ הפרסי כי הוא היה אשר נתן האישור לסדרת הפיגועים כנגד חיילי המארינס האמריקאים וחיילי הצבא הצרפתי בביירות בשנת 1983. בהקשר זה, טען כי מנע מכוחות ה"מוקאוומה" הלבנוניים לבצע התקפה דומה על הכוחות האיטלקיים שהיו חלק מהכוח הרב-לאומי, כיוון שהיה מאוהב בשחקנית האיטלקייה ג'ינה לולובריג'ידה.

נאומיו של טלאס התפרסמו בין היתר בשל שפתו הציורית והצבעונית. בשנת 1991, כשסוריה השתתפה לצידה של ארצות הברית במלחמת המפרץ, טען טלאס כי חש שמחה גדולה כשסדאם חוסיין שיגר את טילי הסקאד לעבר ישראל. בשנת 1999, במהלך נאום בפני חיילים סוריים בבעלבכ, תקף טלאס את יאסר ערפאת, יו"ר הרשות הפלסטינית, על התנהלותו אל מול ישראל. טלאס כינה את ערפאת "בן של 60 אלף זונות"^[2], אמירה שזכתה לכותרות נרחבות וגרמה לכעס רב בעולם הערבי. טלאס אף טען כי ערפאת, בקשריו עם ישראל ובויתוריו, נוהג כרקדנית סטרפטיז אשר משילה מעליה בגד אחר בגד, וטען כי "ההבדל היחיד בין ערפאת לבין רקדנית הסטרפטיז הוא שכאשר הרקדנית מורידה את בגדיה נחשף יופייה, בעוד כאשר ערפאת מוריד את בגדיו - נחשף כיעורו".

לדעת חלק מהפרשנים, התבטאויותיו הקיצוניות של טלאס בנושאים פנימיים, בין-ערביים ובינלאומיים, וכן היותו בכיר סוני חילוני במשטר מיעוט עלווי, שימשו כ"עלה תאנה" עבור משטרו של אסד. יש הטוענים אף כי טלאס נטה לבטא בשפתו הציורית דעות שאסד עצמו ומשטרו לא היו מסוגלים לבטא מחשש ליציבות השלטון. דוגמה לכך היא העובדה שיחסיה של סוריה עם הרשות הפלסטינית, אותה דאג טלאס להשמיץ פעמים רבות, השתפרו רק לאחר מותו של אסד בשנת 2000 ועלייתו של בשאר אל-אסד לשלטון.

לאחר מותו של אסד

בשנת 2000, לאחר מותו של חאפז אל-אסד, התמנה בנו בשאר אל-אסד לנשיא, במהלך שזכה לתמיכתו ולליוויו הצמוד של טלאס עצמו. בתקופה זו התרחבה השפעתו של טלאס על התנהלות המשטר, כיוון שהפך באופן בלתי-רשמי לראש "הגוורדיה הוותיקה" בשלטון הסורי ולמלווה של בשאר בראשית דרכו. עם זאת, טלאס נתפס לעיתים כמתנגד לליברליזציה שניסה להחיל הנשיא בשאר במדינה, וכאחד המנסה לשמר את התפיסות השמרניות במדיניות הפנים, כמו גם את תפיסת העמידה האיתנה במדיניות החוץ. כמו כן, כחלק מאנשי "הגוורדיה הוותיקה", נחשב טלאס כמעורב בשחיתות שלטונית. בתהליך הדרגתי איבד טלאס את כוחו במנגנוני השלטון, ובמסגרת מהלכיו של הנשיא בשאר לבסס את אחיזתו במוסדות הצבא, איבד טלאס בשנת 2004 את תפקידיו בממשלה ובוועד המרכזי של מפלגת הבעת'.

ב-5 ביולי 2012, במהלך ההתקוממות בסוריה, ערק בנו מנאף טלאס ששירת כמפקד בכיר במשמר הרפובליקה והיה ידיד קרוב של הנשיא בשאר אל-אסד, וברח לטורקיה^[3]. אחיינו של טלאס, עבד אלרזאק מחמד טלאס, ערק מצבאו של אסד במהלך ההתקוממות ונעשה למפקד צבא המורדים בעיר חומס^[4].

לקריאה נוספת

• מוסטפא טלאס, ההבקעה, דמשק, 1984

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מוסטפא טלאס

• אודות התבטאויותיו השנויות במחלוקת של טלאס באתר ממרי (באנגלית)

הערות שוליים

1. Literature Based on Mixed Sources - Classic Blood Libel: Mustafa Tlas’ Matzah of Zion(הקישור אינו פעיל, 27.5.2019)
2. ג'קי חוגי | 17/4/2009 19:50, הקללות העסיסיות של מנהיגי העולם הערבי, באתר nrg‏, 17 באפריל 2009
3. רועי קייס, דיווח: ערק בנו של שר ההגנה הסורי לשעבר, באתר ynet, 5 ביולי 2012
4. YouTube