מוחמד בן אסמאעיל א-דרזי

מוחמד בן אסמאעיל א-דֻּרְזִי (בערבית: محمد بن إسماعيل الدرزي) היה מטיף דתי ומנהיג העדה הדרוזית במאה ה-11. הוא הוכרז ככופר בשנת 1016, והוצא להורג ב-1018 על ידי הח'ליף הפאטימי אל-חאכם באמר אללה.

מוחמד בן אסמאעיל א-דרזי

לידה	המאה ה־10 בוכרה, אוזבקיסטן
פטירה	1020 קהיר, השושלת הפאטמית

ביוגרפיה

מעט מאוד ידוע על ראשית חייו של א-דֻּרְזִי. על פי רוב המקורות, הוא נולד בבוכרה, והיה כנראה ממוצא פרסי. הוא כונה "א-דרזי", כינוי שפירושו "החייט"^[1]. הוא הגיע לקהיר בשנת 1015 לערך, והצטרף לתנועת הדרוזים שאך נולדה^[2].

א-דרזי הנהיג כוח צבאי שנשלח מקהיר, כדי לדכא את "תנועת האחדות", שקמה בהרי השוף בלבנון ובחורן שבסוריה, ושאפה לאחד נוצרים ומוסלמים סונים ושיעים תחת אל אחד. הצבא של א-דרזי מנה כ-200 אלף חייל, בעוד שלתנועת האחדות היו פחות מ-10,000 איש. שני הצדדים נפגשו מצפון לירושלים. הצבא של א-דרזי הובס, והוא נתפס בשבי. כתוצאה מהניצחון, זכתה תנועת האחדות לכינוי "התנועה שהביסה את הצבא של א-דרזי".

לאחר הקרב, הפך א-דרזי לאחד ממטיפי הדת הראשונים של "דת האחדות", שנודעה בשם הדת הדרוזית. באותה עת גייסה התנועה מספר גדול של חסידים. עם זאת, מאוחר יותר הוא נחשב בוגד בעיני הדרוזים, ובדרך כלל הם מאפיינים אותו בתכונות שטניות, ובפרט בתכונת היהירות.

השקפה זו מבוססת על העובדה ההיסטורית, שככל שמספר חסידיו גדל, הוא הפך אובססיבי למנהיגותו, ולקח לעצמו את התואר "חרב האמונה". באיגרות החוכמה, מזהיר חמזה בן-עלי אבן-אחמד את א-דרזי ואומר: "האמונה אינה זקוקה לחרב כסיוע". אולם, א-דרזי התעלם מאזהרותיו של חמזה, והמשיך לקרוא תיגר על האימאם. גישה זו הובילה למחלוקות בין א-דרזי לבין חמזה בן-עלי, ששלל את התנהגותו. א-דרזי טען כי הוא זה שנועד להיות המנהיג של הדעוה, והעניק לעצמו את התואר "אדון המדריכים", כי הח'ליף אל-חאכם כינה את חמזה בן-עלי "אדון המצייתים".

בשנת 1018 אסף א-דרזי סביבו חסידים, שכונו "דרזיים", שהאמינו כי התבונה האוניברסלית התגלמה באדם הראשון, הועברה ממנו אל הנביאים, ואחר כך אל עלי, ומכאן אל צאצאיו, הח'ליפים הפאטימים. א-דרזי כתב ספר שייסד את הדוקטרינה הזאת. הוא קרא מספרו במסגד הראשי בקהיר, מה שגרם למהומות ולמחאות נגד טענותיו, ורבים מחסידיו נהרגו. חמזה בן-עלי הוקיע את דרכו, וכינה אותו "החצוף והשטן". המחלוקת שיצר א-דרזי הובילה את הח'ליף אל-חאכם להשעות את הדעוה הדרוזית בשנת 1018.

בניסיון לזכות בתמיכתו של אל-חאכם, החל א-דרזי להטיף כי אל-חאכם ואבותיו היו גלגולו של אלוהים.

ישנה סברה שא-דרזי התיר לחסידיו לשתות יין (בניגוד לאמונת האסלאם), וכן התיר נישואים האסורים על פי ההלכה האסלאמית. אולם יש חוקרים המפקפקים בכך.

מותו ולאחריו

אל-חאכם לא האמין שהוא גלגול של אללה, והוא חשב שא-דרזי מנסה להציג עצמו כנביא חדש. הוא ראה בו סיכון דתי, והעדיף את חמזה בן-עלי על פניו. על כן הוא פקד להוציא אותו להורג ב-1018. אחריו, נותר בן-עלי המנהיג היחיד של הדת החדשה.

אף על פי שהדרוזים אינם רואים בא-דרזי את מייסד האמונה שלהם (ולמעשה, הם מתייחסים אליו כאל "הכופר הראשון"), קבוצות מוסלמיות יריבות כינו את ה"דרוזים" על שמו של א-דרזי, והכינוי דבק בהם שלא בטובתם. ה"דרוזים" מעדיפים לכנות את עצמם "אל-מווחידון" (המאמינים באל אחד).

קישורים חיצוניים

• מוחמד בן אסמאעיל א-דרזי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. Farhad Daftary, Historical Dictionary of the Ismailis, Scarecrow Press, 2011, עמ' 40, ISBN 9780810879706
2. Samy Swayd, The A to Z of the Druzes, Scarecrow Press, 2009, עמ' 32, ISBN 9780810870024