Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אייתוללה אל-עזמא מוחמד באקר א-סדר (בערבית: آية الله العظمى محمد باقر الصدر, 1 במרץ 1935 – 9 באפריל 1980), הידוע גם בכינויו "השהיד החמישי" (בערבית: الشهيد الخامس; מבין חמשת השהידים של האסלאם השיעי (אנ')), היה איש דת שיעי עיראקי (הגיע לדרגת איתוללה אל-עזמא, ערבית: آية الله العظمى), פילוסוף ואחד ממייסדיה האידאולוגים של מפלגת הדעווה האסלאמית בעיראק. הוצא להורג על ידי משטרו של סדאם חוסיין.
מוחמד באקר א-סדר נולד בכאזמיה (בערבית: الكاظمية) שבעיראק למשפחת א-סדר שמקורה בג'בל עאמל בלבנון. אביו, חיידר א-סדר, היה איש דת שיעי בולט, ואימו, כרימה א-שייח' עבד אל-חוסיין הייתה אחותו של חכם ההלכה א-שייח' מוחמד רזא אל-יאסין. סבו מצד האב, אייתוללה א-סייד אסמאעיל א-סדר, היה חכם הלכה שיעי נערץ (נשא בתואר מרג'ע תקליד) בעיראק בתחילת המאה ה-20.[1]
לאחר מות אביו בשנת 1937 המשפחה נשארה חסרת כל, ומוחמד א-סדר גדל בחיק אימו ואחיו הגדול, אסמאעיל א-סדר (שככל הנראה נקרא על שם סבו). אחיו אסמאעיל היה חכם דת (מוג'תהד) בעיראק, והיה אחד ממוריו הראשונים של מוחמד.
א-סדר היה "ילד פלא" וכבר מגיל צעיר היה ניכר כי מדובר בגאון. בשנת 1943 הוא הצטרף לבית הספר היסודי "מונתדא א-נשר" שם הוא עורר את התפעלותם של מוריו וחבריו בשל חריפות שכלו והצטיינותו. א-סדר סיים את לימודיו היסודיים תוך 3 שנים בלבד, כדי להתפנות ללימודי הדת בחווזה – בית מדרש להכשרת אנשי דת בשיעה התרי-עשרית. בחווזה הוא סיים את שלב הלימוד (ערבית: دراسة السطوح) בזמן שיא. בגיל 10 הוא כבר העביר הרצאות על היסטוריה אסלאמית, ובגיל 11 הוא היה סטודנט ללוגיקה ואף כתב מסה בנושא.[2][1]
בשנת 1945 משפחתו עברה לעיר נג'ף בעיראק, שם קבור לפי המסורת עלי בן אבי טאלב, וא-סדר בילה בה את שארית חייו. הוא השלים שם את לימודיו, אצל שתי דמויות בולטות: דודו מצד האם אייתוללה א-שייח' מוחמד רזא אל-יאסין ואייתוללה אלעזמא א-סייד אבו אל-קאסם אלח'ואי. הוא סיים את לימודי הדת והמשפט המוסלמי בשנת 1959 והחל ללמד כבר בגיל 25.
אחותו של מוחמד, אמינה א-סדר (אנ') (ערבית: آمنة الصدر) הידועה בכינויה בִנת אל-הודא (ערבית: بنت الهدى), הייתה משוררת, סופרת ומורה למשפט ומוסר. היא הוצאה להורג בשנת 1980 יחד עם אחיה על ידי משטרו של סדאם חוסיין.[2]
מוחמד באקר א-סדר חיבר ספרי פילוסופיה, פרשנות קוראן, כלכלה, לוגיקה, חינוך ומשפט חוקתי, וכן יצירות מסורתיות יותר על תורת המשפט, אוספים של טקסי פולחן, פרשנויות לתפילות והיסטוריה של מחלוקות סוניות-שיעיות מוקדמות. חיבורו בתחום הכלכלה, "הכלכלה שלנו" (ערבית: اقتصادنا), נחשב לאחד מהמחקרים הבולטים ביותר של המאה ה-20 הנוגעים לכלכלה אסלאמית כמערכת אידאולוגית אלטרנטיבית לקפיטליזם ולקומוניזם.[3] עבודתו הפילוסופית "הפילוסופיה שלנו" (ערבית: فلسفتنا), היא ביקורת על הפילוסופיה האירופית,[4] ובמיוחד על הקפיטליזם והסוציאליזם.[5] הוא כוון לבני נוער חילונים בעיראק[6] ונכתב בתגובה לצמיחת רעיונות קומוניסטים.[7] שני חיבורים אלו, המציעים "פילוסופיה וכלכלה אסלאמית", נחשבים למפורסמים שבכתביו של א-סדר. הם מכילים מחשבות שיעיות מסורתיות, אך בה בעת הם מציעים גם דרכים בהן יכולה השיעה "להתאים למודרניות".[2]
עבודותיו של א-סדר בנושא המדינה האסלאמית השפיעו על התפתחות החוקה האיראנית (1979). הוא שתל מרכיב אסלאמי שמקורו בשילוב של למדנות שיעית ופילוסופיה אפלטונית על ההפרדה המסורתית שבין הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת. ניתן לומר כי השפעתו של א-סדר בקרב השיעים בעיראק בשילוב האיום שהמהפכה האיראנית הציבה בפני עיראק, הביאו בסופו של דבר למעצרו ולהוצאתו להורג בשנת 1980.[3]
חבורה של חכמי דת ובהם א-סייד מהדי אל-חכים, א-סייד טאלב א-רפאעי וא-שייח' מוחמד מהדי א-סמאווי הסיקו כי יש צורך במפלגה פוליטית שתחרוט על דגלה את המחשבה האסלאמית ותיכנס לשדה הפוליטי. מטרתם הייתה להילחם בחילוניות ובקומוניזם שהיו נפוצים בעיראק בשנות ה-50 וליצור מדינה אסלאמית. לאחר שהציגו בפני מוחמד א-סדר את הרעיון, הוא ייסד בשנת 1957 את מפלגת א-דעווה. מפלגה זו התנגשה מבחינה רעיונית עם מפלגת הבעת' שבתחילת דרכה הייתה חילונית ולא סובלנית לאופוזיציה. לאחר 5 שנים של ארגון המפלגה, הטמעת הרעיונות הדתיים בה והרחבת פעילותה, מוחמד א-סדר עזב אותה אך הורה לגורמים שנותרו בה להמשיך בדרך שהתווה.[2][8]
בעקבות הפיכת 1958 ועלייתו של עבד אל-כרים קאסם לשלטון, השפעת הקומוניסטים, שלדעת השיעים הם אתאיסטים כופרים, גברה בעיראק. חכמי הדת ניסו להתמודד עם התפשטות הקומוניזם באמצעות תוכניות חברתיות, פוליטיות, כלכליות ותרבותיות שיתחרו עימו. לצורך כך קבוצה של חכמי דת בנג'ף הקימה את אגודת חכמי הדת (ערבית: جماعة العلماء). עם היווסדה, מוחמד א-סדר לא היה חבר רשמי בה בשל גילו הצעיר, אך הוא עבד עם המייסדים ואף כתב את גילוי הדעת הראשון של האגודה. בנוסף, א-סדר ואחותו אמנה נהגו לכתוב במגזין "האורות" (ערבית: الاضواء) שיצא לאור מטעם האגודה.[2]
כאשר מפלגת הבעת' השתלטה על המדינה ומוסדותיה, כמו גם על בתי הספר והאוניברסיטאות, א-סדר ניסה להתנגד לפעילותה באמצעות הוצאת פתוה (פסק הלכה מוסלמי, ערבית: فَتْوَى) האוסר להשתייך אליה. א-סדר מצוטט כך: "ברצוני שכולם ידעו שההשתייכות למפלגת הבעת' אסורה (ערבית: حرام), ושהרשות תדע את עמדת מקור הסמכות – התנגדות למפלגה ולאמונותיה".[9][2]
לאחר שא-סדר כתב בהוראת איתוללה מוחסן אל-חכים, שנחשב אחד מבולטי הקהילה השיעית בעיראק, את "פלספתנא" הנזכר לעיל וכתבים נוספים,[10] חמתה של מפלגת הבעת' עלתה, מה שהוביל למאסרים חוזרים ונשנים של א-סדר שלוו בדרך כלל בעינויים. למרות זאת, הוא המשיך בעבודתו לאחר ששוחרר.[11] כאשר גורמי הבעת' עצרו אותו ב-1977, אחותו של א-סדר, אמנה, נאמה במסגד האמאם עלי בנג'ף וקראה לאנשים לצאת להפגין. ריבוי ההפגנות אילצו את הבעת'יסטים לשחרר את א-סדר ואלו שמו אותו במעצר בית.
מוחמד א-סדר סבר כי ניצחון המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979 מסמל תקווה להצלת האומה. הוא צידד במהפכה ותמך באייתוללה ח'ומייני עוד לפני התרחשותה. במהלך חייו א-סדר פגש מספר פעמים בח'ומייני והיו ביניהם קשרים חזקים לאורך השנים בהן ח'ומייני בילה בנג'ף.[2]
בין השנים 1979–1980 אירעו מהומות נגד הבעת' באזורים המזוהים עם השיעה בעיראק על ידי קבוצות שפעלו למען מהפכה אסלאמית בארצם.[12] סדאם חוסיין ותומכיו האמינו כי המהומות התרחשו בהשראת המהפכה האסלאמית באיראן ואף דורבנו על ידי ממשלת איראן.[13] לאחר המהפכה באיראן, קראה קהילת השיעים בעיראק למוחמד א-סדר להיות "האיתוללה ח'ומייני העיראקי" שלהם, ולהוביל מרד נגד משטר הבעת'.[14][15] מנהיגי הקהילה, ראשי השבטים ומאות אנשי ציבור היו נאמנים לא-סדר וראו בו כמנהיג. לאחר מכן, במאי 1979, פרצו מהומות בבגדאד ובמחוזות השיעים שבדרום המדינה. במשך תשעה ימים התחוללו הפגנות נגד המשטר אך לבסוף הן דוכאו על ידיו. א-סדר נכלא שוב על ידי המשטר, אך אחותו של א-סדר, אמנה א-סדר, הנהיגה גל נוסף של מחאות בחודש יוני. עימותים נוספים התרחשו בין כוחות הביטחון למפגינים, נג'ף הוצבה במצור ואלפים עונו והוצאו להורג.[14]
א-סדר נעצר בפעם האחרונה ב-5 באפריל 1980 יחד עם אחותו אמינה א-סדר, לאחר שהנהיגו תנועת מחאה לוחמנית נגד משטרו של סדאם חוסיין.[16][17] ב-9 באפריל 1980 הם נלקחו לבגדאד והוצאו שם להורג לאחר שעונו קשות על ידי גורמי הבעת' שכלאו אותם. סימני עינויים נראו על גופותיהם, ובחלק מהדיווחים נמסר כי סדאם חוסיין בעצמו היה זה שהרג אותם.
לאחר ההוצאה להורג גורמי הבעת' מסרו את גופותיהם לבן דודם סייד מוחמד א-סדר[דרוש מקור]. הם נקברו בבית הקברות ואדי א-סלאם בנג'ף.[16]
הידיעה בדבר הוצאתו להורג הכתה הדים בעולם האסלאמי ותוארה כאובדן של אחד האישים הבולטים בתחום המחשבה בעידן המודרני.[18][1] לעומת זאת, במדינות המערב לא עוררה הוצאתו להורג של א-סדר ביקורת דומה, לנוכח תמיכתו הגלויה באייתוללה ח'ומייני באיראן.[19]
מוחמד א-סדר היה חמיו של מקתדא א-סדר, בן דודם של מוחמד מוחמד סאדק א-סדר והאמאם מוסא א-סדר. עוד נטען כי הייחוס שלו חוזר לנביא מוחמד דרך האמאם השיעי השביעי מוסא אל-כאט'ם.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.