מוחמד-ג'וואד באהונר

פוליטיקאי איראני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מוחמד-ג'וואד באהונר

מוחמד-ג'וואד באהונרפרסית: محمدجواد باهنر; 5 בספטמבר 1933 – 30 באוגוסט 1981) היה פוליטיקאי איראני שכיהן כראש ממשלת איראן בין 4 באוגוסט 1981 ל-30 באוגוסט 1981. קודם לכן כיהן כשר התרבות וההדרכה האסלאמית תחת ממשלתו של מוחמד עלי רג'אי, והיה בתפקיד זה ממרץ 1981 עד אוגוסט 1981, אז נרצח על ידי המוג'אהדין ח'לק. באותו פיגוע התנקשו גם בחייהם של הנשיא מוחמד עלי רג'אי ושרים אחרים בממשלתו[1][2].

עובדות מהירות לידה, נרצח ...
מוחמד-ג'וואד באהונר
محمدجواد باهنر
Thumb
באהונר בסוף שנות ה-70
לידה 5 בספטמבר 1933
כרמאן, המדינה האימפריאלית של איראן
נרצח 30 באוגוסט 1981 (בגיל 47)
טהראן, איראן
מדינה איראן
מקום קבורה קבר ה-7 ביולי
השכלה אוניברסיטת טהראן
מפלגה מפלגת הרפובליקה האסלאמית
ראש ממשלת איראן ה־48
4 באוגוסט 198130 באוגוסט 1981
(27 ימים)
חתימה Thumb
סגירה

בהונאר היה ממייסדי מפלגת הרפובליקה האסלאמית ואף היה חבר במועצת המומחים האיראנית[3].

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

ג'וואד בהונאר נולד ב-1933 בכרמאן שבמדינה האימפריאלית של איראן[4]. אביו היה סוחר פשוט שהחזיק בחנות בכרמאן[5]. לג'וואד בהונאר היה אח בכור וחמישה אחים צעירים ממנו.

ב-1953 הוא נסע לסמינר שבקום ושם השתתף בשיעור של רוחאללה ח'ומייני, שלימים יהפוך למנהיג העליון של איראן[6][7]. בהונאר סיים תואר דוקטורט באוניברסיטת טהראן[8] ואף היה חבר בסגל של האוניברסיטה. במסגרת עבודתו שם העביר שיעורי דת ותאולוגיה אסלאמית[9].

בהונאר היה ממתנגדי השאה מוחמד רזא שאה פהלווי ואף הפגין נגדו כמה פעמים. בעקבות פעילות זו הוא נכלא לראשונה ב-1963, מכיוון שלקח חלק במחאה נגד המהפכה הלבנה אותה קידם השאה פהלווי. הוא שוחרר מיד לאחר מכן, אך תוך שנה נכלא בשנית. ב-1975 נכלא בפעם השלישית.

לאחר שחרורו ב-1975 חדל באהונר לעסוק באקטיביזם עד המהפכה האיראנית שבעקבותיה יצא השאה לגלות בינתיים, ובמקומו עלה לשלטון ח'ומייני, שהפך תוך זמן קצר למנהיג העליון של איראן. בהונאר היה בינתיים חלק מהצוות שאכלס את המשרד לתרבות והכוונה אסלאמית. עם הזמן הועלה לתפקידי צמרת וכבר ב-1981 היה אחראי על הצנזורה באיראן, שבמסגרתה צונזר כל כלי תקשורת שלא אושר על ידי צוות מנהיגים מוסלמים. מלבד זאת, בהונאר "טיהר" כל השפעה של גורמים חילוניים באוניברסיטאות איראניות[10]. יחד עם מוחמד עלי רג'אי טיהרו השניים את האוניברסיטאות האיראניות לא רק מהשפעות של גורמים חילוניים אלא מהשפעות אמריקניות ואירופיות.

באהונר היה ממקימי מפלגת הרפובליקה האסלאמית, יחד עם מוחמד בהשתי, ועלי ח'אמנאי[11].

לאחר ההתנקשות במוחמד בהשתי, שהתרחשה ב-28 ביוני 1981, מונה בהונאר למזכיר הכללי של מפלגת הרפובליקה האסלאמית. הוא כיהן כשר התרבות וההדרכה האסלאמית וזאת עם בחירתו של מוחמד עלי רג'אי לנשיאה השני של איראן, ב־5 באוגוסט 1981. עלי רג'אי בחר בבהונאר לכהן כראש ממשלתו.[12]

בהונאר נרצח ביחד עם רג'אי וחברים נוספים במפלגה הרפובליקנית האסלאמית. הפיגוע התרחש לאחר שהארגון המחתרתי מוג'אהדין ח'לק הטמין מטעני חבלה במשרדי המפלגה שבטהראן. הפיצוץ ב-30 באוגוסט 1981 גרם לרציחתם של כל יושבי המשרדים, בהם בהונאר.[13][14]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוחמד-ג'וואד באהונר בוויקישיתוף

הערות שוליים

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.