מוזיאון הרעות

מוזיאון הרעות מייסודו של יהודה דקל הוא מוזיאון השוכן בסמוך למצודת כ"ח, ומציג את סיפור הקרבות לכיבוש המצודה במלחמת העצמאות ב-1948. כן מוקדשות פינות לנושאים נלווים, כמו תולדות אחת מהכשרות הפלמ"ח בקיבוץ דפנה, שחבריה השתתפו בקרב, ושיר "הרעות" של חיים גורי שנתן השראה לשם המוזיאון. המוזיאון משתרע על שטח של כ-300 מ"ר, וכולל ארבעה אולמות תצוגה ומולטימדיה, פינת הנצחה ואודיטוריום, וכן רחבה המשקיפה על נחל קדש הסמוך. המוזיאון הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך.^[1]

מוזיאון הרעות

אזור הכניסה למוזיאון הרעות
מידע כללי
סוג	מוזיאון להיסטוריה צבאית
כתובת	מצודת כח
מיקום	רמות נפתלי
מדינה	ישראל
מייסדים	יהודה דקל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–2014
קואורדינטות	33°06′55″N 35°33′22″E
http://www.reut-museum.co.il
(למפת אצבע הגליל מוגדלת)   מוזיאון הרעות (למפת אצבע הגליל רגילה)   מוזיאון הרעות (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מוזיאון הרעות (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מוזיאון הרעות

תוכנית המוזיאון המקורית

פסל "הרעות" בחזית המוזיאון.

הרקע להקמת המוזיאון

מוזיאון הרעות הוקם כיוזמה אישית שקידם יהודה דקל, מלוחמי הגדוד השלישי בפלמ"ח, ובוגר הכשרת קיבוץ דפנה, אשר 12 מחבריה ושלושה ממפקדיה נפלו בקרב השני על המשטרה. דקל שימש כיו"ר הוועד המנהל של המועצה לשימור אתרים במשך עשר שנים, שבמהלכן פעל להנצחת הקרבות במצודת כ"ח, ואף הוציא ספר על הקרב השני.^[2]

הקמת המוזיאון

היסטוריה

המוזיאון הוקם בשיתוף המועצה לשימור אתרים, פרויקט מורשת - משרד ראש הממשלה, ואנשי העסקים בועז דקל וסטף ורטהיימר, בהשקעה של כ-6 מיליון ש"ח.

בינואר 2011 החלו עבודות הפיתוח, כחלק מפרויקט מורשת לאומית.^[3] במהלך החפירות התגלה מתחת למצודה מאגר מים תת-קרקעי גדול שקיומו לא היה ידוע לפני כן.^[4]

המוזיאון נחנך בינואר 2014, ושמו נקרא על שם שירם של חיים גורי וחיים חפר מסמלי מלחמת העצמאות, "שיר הרעות"^[5].

בעקבות מלחמת חרבות ברזל נסגר המוזיאון מיום 7 באוקטובר 2023, ובמהלך 15 חודשים נפגע המקום בעיקר מפגיעות הדף. המועצה לשימור אתרים דאגה לתיקון הנזקים ולפתיחה מחודשת של המוזיאון ב-14.1.2025^[5].

בעלי תפקידים

• אוצר המוזיאון - ההיסטוריון מרדכי נאור.

• מנהל המוזיאון - עידו קהת^[5]

אגפים במוזיאון

במוזיאון ארבעה אולמות וחצר בשטח של כ-300 מ"ר.

באולמות תצוגה ומולטימדיה, פינת הנצחה, אודיטוריום ורחבה המשקיפה על נחל קדש הסמוך^[5].

חצר המוזיאון חושפת לראשונה בפני המבקרים את הקיר הצפוני של המצודה, שלמרגלותיו נפגעו אנשי הכוח הפורץ בהתקפה השנייה, ועליו כתובת במקום שנפגעו החבלנים וארגז לזריקת רימונים בקומה הראשונה.

בחצר מוצב פסל "הרעות" של עמנואל הצופה.

גלריית תמונות

• 
  הדמיית החלל המרכזי
• 
  הדמיית החלל המרכזי
• 
  הדמיית החלל המרכזי
• 
  הדמיית אולם המולטימדיה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוזיאון הרעות בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון הרעות
• אבנר לוטן, לזכר הפלמ"חניקים: אבן פינה במוזיאון הרעות, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 9 בינואר 2011
• יואב גלזנר, השימור מתחיל: מוזיאון בבסיס מג"ב במצודת כח, באתר ynet, 7 בינואר 2011
• בני משה, מצדיעים למוזיאון "רעות", באתר ערוץ 7, 12 בינואר 2011
• אלי אשכנזי, תחנת המשטרה הבריטית נכבשה, המים נשארו, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2012
• אלי אלון, נחנך מוזיאון הרעות בגליל העליון, באתר TheMarker‏, 10 בינואר 2014 (מאורכב בוייבאק מאשין)
• זיו ריינשטיין, מוזיאון הרעות: לזכר יפי הבלורית והתואר, באתר ynet, 10 בינואר 2014
• משה גלעד, מוזיאון הרעות החדש מצליח להפתיע, באתר הארץ, 4 במאי 2014
• מוזיאון הרעות במצודת כ"ח, באתר האינטרנט של המועצה לשימור אתרים
• חיים גורי בהנחת אבן הפינה למוזיאון הרעות, באתר יוטיוב
• מוזיאון הרעות, מצודת כ"ח, סרטון בערוץ "מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל", באתר יוטיוב (אורך: 13:58)