מוזיאון רכבת ישראל

מוזיאון רכבת ישראל


מידע כללי
סוג	מוזיאון לתחבורה
כתובת	חטיבת גולני 1, תחנת הרכבת חיפה מזרח
מיקום	חיפה
מדינה	ישראל ישראל
בעלים	רכבת ישראל
מפעיל	רכבת ישראל
מנהל	חן מלינג
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1983
תאריך פתיחה רשמי	1983

קואורדינטות	32°48′40″N 35°00′24″E
מוזיאון רכבת ישראל
(למפת חיפה מוגדלת) מוזיאון רכבת ישראל (למפת חיפה רגילה) מוזיאון רכבת ישראל (למפת הגליל המערבי רגילה) מוזיאון רכבת ישראל (למפת הגליל המערבי מוגדלת) מוזיאון רכבת ישראל

מידע כללי

סוג

מוזיאון לתחבורה

כתובת

חטיבת גולני 1, תחנת הרכבת חיפה מזרח

מיקום

מדינה

בעלים

מפעיל

מנהל

חן מלינג

הקמה ובנייה

תקופת הבנייה

?–1983

תאריך פתיחה רשמי

1983

קואורדינטות

32°48′40″N 35°00′24″E

מוזיאון רכבת ישראל

(למפת חיפה רגילה)

מוזיאון רכבת ישראל

אוספי המוזיאון

המוזיאון מציג את ההיסטוריה של התחבורה המסילתית בישראל ובמדינות השכנות החל מתחילתה בשנת 1892. למיקומו של המוזיאון חשיבות היסטורית, המבנה בו מוצג ציוד נייד שימש בעבר כמוסך קטרים של הרכבת החיג'זית, אשר פעלה במקום החל משנת 1905 ואילו המבנה בו מוצגים קטנים יותר, שימש בעבר כאחד המחסנים בתחנת הרכבת בימי השלטון העות'מאני. במוזיאון אוספים של ציוד נייד כולל קרונות, קטרים וציוד הנדסי, שלטי רכבות, כרטיסי רכבות מתקופות שונות, אוסף בולי רכבות, ועוד. חלק מן התצוגות במוזיאון נמצאות במבנים וחלקם בחצרות המוזיאון. למוזיאון ספרייה הכוללת ספרות מגוונת בנושאי הרכבת.

מוצגים בולטים

סכם

פרספקטיבה

בינואר 2019 הועברו למוזיאון הרכבת כמה קטרים וקרונות שהוצגו מ-1988 בחצר מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. הללו יוצגו מחדש במוזיאון הרכבת מ-2020 לאחר שישופצו וישוחזרו לצורכי התצוגה.

דגמי רכבות בקנה מידה HO המבוסס על הטופוגרפיה של הרי ירושלים.

קטר קיטור מסילה צרה 0-6-0 מס' 10, קטר הקיטור האחרון שנותר בישראל. הקטר נבנה על ידי חברת קראוס בגרמניה בשנת 1902 ושימש לעיתוק רכבות ברכבת החיג'זית (רכבת העמק).
קרון עזר (tender) של קטר קיטור P-class משנת 1935.
קטר עיתוק דיזל-הידראולי מס' 203 (צבוע כ-201) מדגם F12L 614 נבנה ב-1958 בגרמניה על ידי חברת Deutz
קטר עיתוק דיזל-הידראולי מס' 212 מתוצרת חברת אסלינגן הגרמנית.
קטר מס' 163 EMD G16 (אנ'), מתוצרת ג'נרל מוטורס, היה בבעלות הרכבת המצרית (ENR) עד למלחמת ששת הימים, אז נפל שלל והועבר לשירות רכבת ישראל, היה בשירות רכבת ישראל עד תחילת שנות התשעים. ב-2019 עבר שיחזור ונצבע בצבעי "הרכבת הלאומית המצרית".^[1]^[2]
קטר מס' 102 דגם G-12 מתוצרת SAFB הבלגית, מראשוני קטרי הדיזל בישראל, היה בשירות רכבת ישראל עד תחילת שנות התשעים. בצביעה המקורית, לקראת סוף עבודות השיחזור.
קרון טרקלין מס' 98. הקרון נבנה באנגליה בשנת 1922 עבור קציני הרכבת המנדטורית ואורחים חשובים. הוא שימש בין היתר את הקיסר היילה סלאסי מאתיופיה, את המלכה אליזבת מבלגיה ואת וינסטון צ'רצ'יל (לימים ראש ממשלת בריטניה).
קרון אמבולנס מס' 4720, שימש בעת מלחמת העולם הראשונה את הצבא המלכותי הבריטי להעברת חיילים פצועים. הוא נבנה בבלגיה בשנת 1893 עבור הרכבת המצרית.
קרון בילום מס' 1419 תוצרת La Brugeoise, בלגיה, 1939, 23.4 טון, שירת בארץ ישראל ברכבת המנדטורית
קרון משא שנבנה בבלגיה בשנת 1909 ושימש ברכבת העמק
מנופי קיטור מימי המנדט הבריטי ששימשו להרמת קטרים שנשמטו מן המסילה. C-25-1 (האדום) נבנה בשנת 1918 על ידי חברה ".Cowans, Sheldon and Co" באנגליה, עבור חיל ההנדסה המלכותי. C-30-1 (הירוק) נבנה ב-1950 עבור הרכבת המצרית ונפל שלל במלחמת סיני והועבר לשירות רכבת ישראל.
קרון נוסעים מס' 93, מסדרת קרונות בעלי גוף פלדת אל-חלד (נירוסטה). נבנה ב-1965 על ידי חברת Carel-Fouche עבור הרכבת הצרפתית כקרון מחלקה ראשונה A9 מהסדרה DEV-Inox. באמצע שנות ה-80 הוסב לקרון מחלקה שנייה עם הסימול B10½t. בשנת 1994 נרכש ביחד עם שאר הקרונות מדגם זה, על-ידי חברת 'הארגז', במסגרת חוזה לשיפוץ קרונות של רכבת ישראל, ובהמשך הועברו לבעלות רכבת ישראל. ברכבת ישראל פעלו 8 קרנות כאלה והם הופעלו רק כמערכים בהם כל הקרונות הם מדגם זה מלבד קרון הכח, קרונות מסוג זה עבדו ברכבת ישראל שנים בודדות, עד תחילת שנות ה-2000.
קרון נוסעים מס' 688, דגם Mk. 2C נבנה ב-1970, היה בשימוש הרכבת הבריטית, ונמכר לרכבת ישראל ב-1977 כהזמנה מיוחדת, היה בפעילות רכבת ישראל עד לשנת 1997.
קרונוע מס' 1, דגם IC3 נבנה ב-1992, היה בשירות רכבת ישראל עד לשנת 2023.
קרון ניהוג מס' 302, דגם פוש פול ספרדי נבנה ב-1995, היה בפעילות רכבת ישראל עד לשנת 2022.