מהומות אלכסנדריה (38)
פרעות ביהודי אלכסנדריה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרעות ביהודי אלכסנדריה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מהומות אלכסנדריה, או פרעות אלכסנדריה היו התקפות שהופנו נגד יהודים בשנת 38 לספירה באלכסנדריה הרומית, במצרים.
לקיסר הרומי קליגולה לא היו סיבות לבטוח במושל מצרים, אאולוס אוויליוס פלאקוס. פלאקוס היה נאמן לטיבריוס וקשר נגד אמו של קליגולה.[1] בשנת 38 לספירה שלח קליגולה את אגריפס הראשון לאלכסנדריה ללא הודעה מוקדמת.[2] לדברי פילון האלכסנדרוני, הביקור זכה ללעג מהאוכלוסייה היוונית שראו באגריפס את מלך היהודים.[3] פלאקוס ניסה להרגיע הן את האוכלוסייה היוונית והן את קליגולה על ידי הצבת פסלי הקיסר בבתי כנסת, דבר שהיווה פרובוקציה חסרת תקדים.[4]
פלישה זו לבתי הכנסת ייתכן וגררה התנגדות בכוח, שכן פילון כותב שפלאקוס "הורס את בתי הכנסת, ולא מתיר אפילו את שמם". בתגובה, פלאקוס "הוציא הודעה שבה הוא קרא לכולנו זרים ונוכרים... ומאפשר לכל מי שנוטה, להמשיך להשמיד את היהודים כשבויי מלחמה". פילון אומר שבתגובה, ההמון "גירש את היהודים לגמרי מארבעה רבעים [של העיר], ודחק את כולם לחלק קטן מאוד של אחד... בעוד האוכלוסייה, שהשתלטה על בתיהם השוממים, בזזו, וחילקו ביניהם את השלל כאילו השיגו אותו במלחמה". בנוסף, אומר פילון שאויביהם, "הרגו אותם ואלפים אחרים בכל מיני ייסורים ועינויים, ומעשי אכזריות שזה עתה הומצאו, שכן בכל מקום שבו נפגשו עם יהודי או ראו אותו, הם רגמו אותו באבנים, או הכו אותו במקלות". פילון אפילו אומר, "חסרי הרחמים מכל רודפיהם, במקרים מסוימים שרפו משפחות שלמות, בעלים עם נשותיהם וילדים תינוקות עם הוריהם, באמצע העיר, ולא חסו לא על זקנים או נערים, ולא על חוסר האונים התמים של תינוקות." כמה גברים, הוא אומר, נגררו למוות, בעוד "אלה שעשו את הדברים האלה, חיקו את הסובלים, כמו אנשים המועסקים בייצוג של פארסות תיאטרליות". יהודים אחרים נצלבו. פלאקוס הודח בסופו של דבר מתפקידו, הוגלה ובסופו של דבר הוצא להורג.[5]
מהומות שוב פרצו באלכסנדריה בשנת 40 לספירה בין יהודים ליוונים.[6] היהודים הואשמו באי כיבוד הקיסר.[6] סכסוכים התרחשו בעיר יבנה.[7] יהודים כעסו על הקמת מזבח חרס והרסו אותו.[7] בתגובה, הורה קליגולה להקים פסל שלו בבית המקדש היהודי בירושלים,[8] דרישה המתנגשת עם המונותאיזם היהודי.[9] בהקשר זה כתב פילון כי קליגולה "התייחס ליהודים בחשדנות רבה ביותר, כאילו הם האנשים היחידים שטיפחו משאלות מנוגדות לשלו".[9]
המקור היחיד הוא פילון מאלכסנדריה, יהודי בעצמו, שהיה עד לפרעות ולאחר מכן הוביל את המשלחת היהודית לקליגולה, וביקש להקים מחדש מקום מגורים יהודי חוקי באלכסנדריה. דבריו של פילון בנושא נמצאים בשני חיבורים: ב"נגד פלאקוס", המוקדש כולו לפרעות, ו"המשלחת לגאיוס", שמכיל כמה התייחסויות לאירוע בהקדמה שלו.[10] המחקר האקדמי בנושא נחלק בנקודות מסוימות, לרבות האם יהודי אלכסנדריה נלחמו כדי לשמור על אזרחותם או לרכוש אותה, האם התחמקו מתשלום מס הגולגולת או מנעו כל ניסיונות להטילו עליהם, והאם הם שמרו על זהותם מפני היוונים או מפני המצרים.[11]
סנדרה גמבטי, חוקרת תולדות היהודים באלכסנדריה ההלניסטית[12] מצהירה כי "[חוקרים] תייגו לעיתים קרובות את אירועי אלכסנדריה של שנת 38 לספירה כפוגרום הראשון בהיסטוריה, ולעיתים קרובות הסבירו אותם במונחים של התפוצצות אנטישמיות של אנטישמיות". עם זאת, בספרה "פרעות אלכסנדריה של שנת 38 לספירה ורדיפות היהודים" (2009), נמנעת גמבטי "בכוונה מכל מילים או ביטויים המחברים בכל דרך שהיא, במפורש או במרומז, את האירועים האלכסנדרוניים של שנת 38 לספירה לאירועים מאוחרים יותר בימינו", שכן לדעתה הדבר "ידרוש דיון מחדש השוואתי של שתי מסגרות היסטוריות".[11]
פרופ' אדלברט פולצ'ק מאוניברסיטת מורסיה (אנ') התייחס לאירוע כאל שואה ביצירתו "השואה, לפני אלפיים שנה",[13] אפיון שלדעת ההיסטוריונית הישראלית, מרים פוצ'י בן זאב הוא "מטעה ואינו נכון מבחינה מתודולוגית".[14]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
