מאלב, נתיבי אוויר הונגריים ובדרך כלל רק מאלב (בהונגרית: Malév, Magyar Légiközlekedési Vállalat, אנגלית Malev, Hungarian Airlines) הייתה חברת תעופה וחברת הדגל של הונגריה, ובסיסה הראשי נמצא בנמל התעופה בודפשט פרנץ ליסט שבעיר הבירה בודפשט. ב-3 בפברואר 2012 הודיעה על הפסקת טיסותיה[1].
 | |||||||||||
 | |||||||||||
| בואינג 737-800 של החברה | |||||||||||
| נתונים כלליים | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תקופת הפעילות |
1946 – 3 בפברואר 2012 הפסקת פעילות וסגירה (כ־66 שנים) | ||||||||||
| חברות בנות |
מאלב אקספרס  | ||||||||||
| מיקום המטה | בודפשט | ||||||||||
| נתוני חברת תעופה | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| www.malev.com | |||||||||||
  | |||||||||||
תולדות החברה
מספר חברות תעופה פעלו בהונגריה לפני מלחמת העולם השנייה, אך המלחמה סתמה את הגולל על התעופה האזרחית במדינה. מאלב נוסדה זמן קצר לאחר המלחמה, ב-29 במרץ 1946, בשם "חברת תעופה אזרחית הונגרית - סובייטית" (הונגרית Magyar-Szovjet Légiforgalmi Rt, ובקיצור מאסובלט Maszovlet). החברה הפעילה שירותי נוסעים והטסת דואר, ומרכז פעילותה היה בשדה התעופה בפרוור בודארש (Budaörs) מערבית לבודפשט. ב-1950 נבנה בפריהג' (Ferihegy) נמל תעופה חדש עבור החברה ומרכז פעילותה הועבר אליו.
ב-26 בנובמבר 1956 רכשה ממשלת הונגריה את כל מניות החברה, ושמה שונה לזה הנוכחי. החברה החלה להרחיב את שירותיה ליעדים בינלאומיים קרובים, אך רק בשנת 1968, עם רכישת מטוסי הסילון הראשונים מדגם טופולב TU-134, החלה בטיסות לכל חלקי אירופה ולמזרח התיכון. כבר ב-1988, לפני התמוטטות ברית המועצות והפיכתה של הונגריה לדמוקרטיה, רכשה החברה את מטוס הנוסעים המערבי הראשון שלה מדגם בואינג 737-200. תהליך החלפת המטוסים הואץ, ושלוש שנים לאחר מכן, ב-2001, נפרדה החברה ממטוסיה הסובייטיים האחרונים.
לאורך השנים שיתפה מאלב פעולה עם מספר חברות תעופה החברות בברית חברות התעופה סקייטים, ובמיוחד עם צ'ק איירליינס. סקייטים הזמינה את מאלב להצטרף לשורותיה, אך החברה בחרה להיענות להזמנתה של ברית Oneworld מנובמבר 2005, צעד שהושלם ב-1 באפריל 2007.
החברה הפעילה טיסות סדירות ל-50 יעדים. רוב יעדיה של החברה נמצאים באירופה ובמזרח התיכון, אך היא הפעילה גם טיסות למספר יעדים באמריקה (ניו יורק וטורונטו) ובמזרח הרחוק (בייג'ינג ובנגקוק). החברה הפעילה קו טיסה סדיר בין תל אביב לבודפשט (בין 8 ל-16 טיסות בשבוע בהתאם לעונה). למעט מספר קווי תעופה עונתיים משדה התעופה הבינלאומי שארמלק (Sármellék) שליד אגם בלטון, כמעט כל טיסותיה של החברה היו משדה התעופה פריהג' ואליו. בשנת 2006 עשתה החברה ניסיון ראשון להפעיל טיסות בין יעדים בינלאומיים מחוץ להונגריה. צעד זה כלל הפעלת טיסות סדירות בין אתונה להלסינקי ולדבלין. בנוסף לכך הפעילה החברה במהלך שנת 2006 קו תעופה בין בודפשט ודברצן. בנוסף לטיסות נוסעים סדירות מפעילה החברה גם טיסות שכר.
בשנת 2003 הטיסה החברה 2,275,000 נוסעים והעסיקה 2,830 עובדים. ברשותה של מאלב חברה בת לנסיעות (מאלב אייר טורס) ואגף המטפל בהטסת מטען.
פירוק
ממשלת הונגריה הזרימה לחברת מאלב 350 מיליון דולר בין השנים 2007 ל-2010, אך האיחוד האירופי מנע מהממשלה להמשיך בסיוע הכספי בשנת 2011 בגלל מגבלות חוקיות. חברת התעופה הולאמה מחדש בפברואר 2010, כאשר המדינה ההונגרית רכשה 95% מהונה העצמי של חברת התעופה ובעלת הרוב לשעבר איירברידג '(49% בבעלות Vnesheconombank בבעלות המדינה), והפחיתה את אחזקות המניות שלה ל -5%.[2]
ב-3 בפברואר 2012 הפסיקה החברה את טיסותיה עקב חוב של 270 מיליון דולר והפסקת המימון על ידי הממשלה ההונגרית. בית המשפט בהונגריה העביר את השליטה בחברה לנאמנות המטפלת בהליך פירוק, ואסר על הוצאת תשלומים מלבד אלו הנדרשים באופן ישיר להמשך השירות. ב-14 בפברואר 2012 הורה בית המשפט על פירוק החברה.
|
תאונות ואירועים
ב-30 בספטמבר 1975 התרסק מטוס החברה מדגם טופולב Tu-154 בעת טיסה MA240 משדה התעופה הבינלאומי בודפשט-פריהג' לשדה התעופה הבינלאומי בביירות. על סיפון המטוס שתפוסת מושביו הייתה קטנה ממחצית היו עשרה אנשי צוות הונגריים וחמישים נוסעים. איש מהנוסעים ואנשי הצוות לא שרד את ההתרסקות שאירעה מעל הים הפתוח, סמוך לקו החוף הלבנוני. הסיבות לאירוע לא נחקרו מעולם.
צי המטוסים
| כלי טיס | בהזמנה | נוסעים | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| J | Y | סה"כ | ||||
| בואינג 737-600 | 6 | 19 | 90 | 109 | ||
| בואינג 737-700 | 7 | 19 | 102 | 121 | ||
| בואינג 737-800 | 5 | 34 – |
126 180 |
160 180 | ||
| בומברדיה דאש 8 Q400 | 4 | – | 72 | 72 | ||
| סה"כ: | 22 | |||||
ראו גם
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא מאלב באתר Airliners.net
- אתר מאלב בישראל
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
