מאיר זרחי
במאי קולנוע ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
במאי קולנוע ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר זרחי (באנגלית: Meir Zarchi; נולד ב-3 ביוני 1937) הוא סופר, במאי קולנוע ותסריטאי ישראלי-אמריקאי. נודע בזכות בימויו והפקתו את סדרת סרטי האימה האמריקאית "אני יורקת על קברך".
לידה |
3 ביוני 1937 (בן 87) פלשתינה (א"י) |
---|---|
מדינה | ישראל, ארצות הברית |
עיסוק | במאי סרטים |
בן או בת זוג | קמיל קיטון (1979–1982) |
פרופיל ב-IMDb | |
זרחי נולד בשנת 1937 בארץ ישראל לפני קום המדינה. בצעירותו שימש ככתב לשבועונים "הארץ שלנו" ו"דבר לילדים", "במחנה גדנ"ע", "הצופה לילדים". בגיל 14 נשר מלימודיו ויצא לעבוד כפקיד בבנק לאומי, בנק הפועלים ובמשרדי הטאבו. לאחר מכן כתב כמה ספרים בסוגת הספרות הזולה. את אחד מספריו הבולטים "ניני" כתב ב-1957, זמן קצר לאחר שחרורו מצה"ל. ניני הוסרט ב-1963 לתסריטו של זרחי, בבימויו של שלמה סוריאנו כאשר אריק איינשטיין, בהופעתו הראשונה בקולנוע, שיחק בתפקיד הראשי. היה זה הסרט הישראלי הראשון שעסק ביחסים רומנטיים בין-עדתיים ואף נפסל על ידי הצנזורה. זרחי כתב גם את התסריט לסרט רחל (סרט), בבימויו של נורי חביב, שהוצג בישראל ב-1960.
בשנת 1962 ירד זרחי לארצות הברית, שם החל לעבוד במחלקת ההסרטה של האו”ם בניו יורק[1]. ב-1970 הקים חברת הפקות עצמאית, "מונטז' פילמס", שסיפקה שירותים לחברות סרטים.
ב-1974 סייע לאישה שנפלה קרבן לאונס, והמפגש עמה עורר אותו לכתוב את התסריט לסרטו "יומה של האישה", שצולם בשנת 1978. זרחי היה נשוי בזמן הפקת הסרט, אולם במהלך ההפקה נוצר קשר רומנטי בינו לשחקנית הראשית, קמיל קיטון. הוא התגרש וב-1979 נישא לקיטון. בני הזוג התגרשו ב-1982.
ב-1985 ביים והפיק את הסרט "אל תתעסק עם אחותי!".
לאחר שמכר את הזכויות לסרט האימה "אני יורקת על קברך" אותו ביים זרחי, רכש זרחי את הזכויות לסרט בשנית; בשנת 2010 הפיק בפועל רימייק לסרט בשם "אני יורקת על קברך", וכך גם ב סרטי ההמשך ב-2013, וב-2015, כשאת האחרון בסדרה "I Spit on Your Grave: Deja Vu", ב-2019 הוא גם ביים.
זרחי היה נשוי בזמן הפקת הסרט "אני יורקת על קברך", אולם במהלך ההפקה נוצר קשר רומנטי בינו לשחקנית הראשית, קמיל קיטון(אנ'). הוא התגרש וב-1979 נישא לקיטון. בני הזוג התגרשו ב-1982.
בנו הוא הבמאי והמפיק טרי זרחי.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.